חדש בצלול - הסניף החיפאי
'צלול' היא עמותה ציבורית הפועלת להגנה על איכות הסביבה בישראל השמה דגש בפעילותה על הגנת הים התיכון, מפרץ ים סוף ויובליהם מזיהום. החל מיוני 2004 מרחיבה צלול את פעילותה והיא פותחת סניף פעילות בעיר חיפה. בראש הסניף החיפאי עומד ליעד אורתר, אותו ניתן לכתב במייל: liad@zalul.org.il

לקראת תחילת פעילות 'צלול' בחיפה ערכה העמותה סקר ראשוני ( הכולל תמונות ) המציג את גורמי הזיהום השונים לאורך חוף ימה הצפוני של מדינת ישראל.

1.אתר ביוב נהריה – המזהמת העיקרית בעיר נהריה הנה לא אחרת מאשר העירייה, אשר מזרימה את הביוב העירוני ישירות לים, לאחר סינון ראשוני בלבד, ועל כן מדובר בביוב עירוני נטו. מפעלים שקיימים באזור מזרימים תמלחות מטופלות בלבד, ועל כן אינם מהווים בדרך כלל גורם מזהם – כך למשל מפעל "זוגלובק" מבצע הפרדה ראשונית ומשחרר לים תמלחת נקיה. קיימת סבירות כי המפעל המזהם העיקרי באזור הנו מפעל "מילוטל" – שם יש ריכוזים גבוהים של BOD ,אך בבדיקות שנערכו לאחרונה התגלה כי ירדו בריכוזים עד לכדי עמידה בתקן.

2.מוצא ביוב עכו – המזהמת העיקרית היא העירייה, כלומר ביוב עירוני המוזרם ישירות לים לאחר סינון ראשוני. אין כל ידיעה על כוונה להקים מכון טיהור בעכו.

3.מוצא נחל נעמן – הזיהום העיקרי בנחל הוא תוצאה של ביוב תעשייתי ממפעל "מילואות" המורכב משלושה מפעלים: "מילובן", "מילועוף" ו"מילומור". מוצא השפכים של מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות" מהווה מקור עקרי לזיהום בכספית של מי מפרץ חיפה. יחד עם זאת יצוין, כי זיהום זה, על-פי דוחות חקר ימים ואגמים לישראל, נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. נחל הנעמן מזוהם כמו כן מביוב עירוני המוזרם מקיבוצי הסביבה – עין המפרץ, כפר מסריק. בקיבוץ כפר מסריק יש בריכת חימצון אשר זורמת לנחל ובעין המפרץ יש בריכות דגים. מזהם מהותי נוסף בקיבוצים אלו הן הרפתות, אשר בהעדר מכון טיהור באזור, מגיע גם הביוב מהרפתות אל הנחל בסופו של דבר. זיהום חקלאי כבד מגיע לנחל גם מחזיריות הממוקמות ליד נחל עיבלין, המזרימות את שפכיהן לנחל עיבלין, שנשפך לנחל חילזון ומתנקז לנחל נעמן.

4.נחל הקישון – מדובר בזיהום הנגרם מביוב תעשייתי למהדרין. המזהמים העיקריים הם: מתקן טיהור שפכים- חיפה (מט"ש) וחמשת המפעלים - חיפה כימיקלים, גדות (פטרוכימיה וביוכימיה), בתי זיקוק, כרמל אולפינים ודשנים. כמו כן לאורך הנחל ממוקמים מפעלים נוספים, אשר שפכיהם מתנקזים לנחל ומהווים מזהמים משניים, כגון: חברת החשמל, מפעל שמן, פז, סונול, דור אנרגיה, סולתם, תלמה, אגד. במעלה הנחל ישנם מפעלים נוספים ששפכיהם זורמים לנחל ציפורי ומשם לנחל הקישון – כך למשל המפעלים כרומוגן וויטקו (קיבוץ שער העמקים) באלוני אבא. הסדימנט (קרקעית) בנחל הקישון הוא המזוהם ביותר במתכות, ובמיוחד כספית, מבין נחלי החוף.
5.מעגן מיכאל – הזרמות של שפכי בריכות דגים. בבריכות דגים נצברים מים המזוהמים על ידי הפרשות הדגים ועודפי המזון, לאור כמויות הגידול הגבוהות, הזיהום הוא ברמה הפוגעת בסביבה. בבריכות אלו המשמשות לגידול מהיר של כמויות גדולות של דגים תהליך הטיהור המקובל הוא החלפת מים, כלומר, הזרמת המים המזוהמים לים ושאיבת מים מתוקים נקיים אל הבריכות. בעת ההחלפה אובדות כמויות גדולות של מים ונגרם זיהום לסביבה הימית. ניתן לחלק את הבריכות לשתי קבוצות עיקריות: "מסורתיות" ואינטנסיביות. דגים הגדלים בצפיפות במי הבריכה רגישים לתרכובות חנקן הנמצאות במים. לכן, כ-2 עד 10 אחוז ממי הבריכה מוחלף כל יום. המים שיוצאים מהבריכות יכולים להכיל ריכוזים גבוהים של חנקן אנאורגני, בעיקר אמוניה (NH3) וניטרט(NO2), חומר אורגני מומס ומרחף. החנקן נוצר בעיקר עקב פירוק הפרשות הדגים והחומר האורגני.

החומר האורגני והחנקות גורמים למספר השפעות שליליות בים:
"העשרה" של מי הים שמתבטאת בפריחה של אצות מיקרוסקופיות שלאחר מכן מפרישות חומרים רעילים למים. ריקבון האצות יכול לגרום לירידה בכמות החמצן המומס במים ובעקבות כך לתמותת דגים. החומר האורגני יכול לגרום להיווצרות משקעים והעכרה של גופי מים.

6.תחנת הכוח חדרה – מי הקירור של התחנה זורמים ישירות לים ועל כן מדובר בביוב תעשייתי גם כאן. יחד עם זאת יש לציין כי לתחנת הכוח חדרה יש מתקן לטיהור שפכים, וחברת החשמל עומדת בתקנים של המשרד לאיכות הסביבה.
7.נחל חדרה – מי הנחל מזוהמים בעיקר במעלה הנחל ומוזרמים לים דרך מוצא מי תחנת הכוח בחדרה, מדובר בביוב תעשייתי ועירוני כאשר הדגש הוא דווקא על ביוב עירוני!
שפכי מפעל "מנא"י" – מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים –מוזרמים למכון טיהור שפכים, אך הבעיה נוצרת בעת תקלות, בהן גולש מכון הטיהור ונגרם זיהום רציני לנחל כתוצאה מכך. בעבר קרו מספר תקלות מעין אלו, אם כי לא בשנה האחרונה.

גורמים נוספים :
- זיהום תעשייתי מאזור התעשייה חדרה-צפון – מוסכים, מסגריות וכו'.
- הביוב העירוני של וואדי ערה זורם לנחל חדרה, נחל עירון מנקז גלישות ביוב של ערערה ושל אום אל פאחם, כאשר נחל עירון נשפך לנחל חדרה.
- נחל ברקן מנקז ביוב של כפרים ערביים אשר נשפכים לבסוף לנחל חדרה.

בחודש מאי 2000 פרצה לתודעה הישראלית פרשה חדשה שהסעירה את אמות הסיפין של המדינה כולה. הפרשה נחשפה בכתבת תחקיר נרחבת של העיתונאים ענת טל-שיר וצדוק יחזקאלי במוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות'.
בכתבה נחשף כי עשרות לוחמי שייטת חלו בסרטן לאחר שאלו ניהלו צלילות סדירות בנחל הקישון כחלק משגרת אימוניהם. עוד גילתה הכתבה כי לפחות 20 לוחמי שייטת חלו בסרטן לאחר השנים בהם נהגו לצלול בקישון וחלקם כבר נפטר מהמחלה. הדמות המרכזית בסיקור העיתונאי היה יובל תמיר אשר חלה בסרטן המעי הגס ובסרטן העור ולצידו התראיינו לוחמי שייטת נוספים הסובלים גם הם ממחלת הסרטן לסוגיה השונים. עיקר טענתו של תמיר נסובה סביב אי ההכרה של המערכת הצבאית באשר לאחריותה על מחלתו ולכן אי נכונותה להשתתף בהוצאות הגבוהות של הטיפולים הרפואיים.

החשיפה התקשורתית הובילה לרצף של התרחשויות ציבוריות חסרות תקדים בכל האמור לתשומת הלב הציבורית הניתנת לנושאי איכות הסביבה בישראל. הרמטכ"ל מינה ביולי 2000 ועדת חקירה שמטרתה לבדוק את ההשלכות של הפעילות הצבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שפעלו במקום. למעשה, מטרת וועדת החקירה הייתה לקבוע האם יש קשר בין הצלילות בקישון לבית תחלואת הסרטן אצל הלוחמים. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס מאיר שמגר אשר היה בעברו נשיא בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ואחת האוטוריטות המשפטיות והמוסריות הגבוהות ביותר במדינת ישראל. יחד עמו כללה הוועדה את פרופ' מאיר וילצ'ק, כימאי בעל שם מהטכניון וד"ר גדי רנרט, מומחה למחלת הסרטן מבית החולים כרמל שבחיפה.

לאחר שלוש שנים של דיונים נרחבים, עדויות, ביצוע עשרות בדיקות רפואיות וניתוחים סטטיסטים מורכבים קבעה הוועדה כי אין קשר מובהק בין הצלילה בקישון לבין מקרי הסרטן שהתגלו אצל לוחמי השייטת. ההחלה התקבלה ברוב של שניים מול אחד כאשר השופט שמגר היה בעמדת המיעוט והוא קבע כי יש קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון בתקופה הרלוונטית לבין מחלת הסרטן. החלטה זו התקבלה בתדהמה על ידי אנשי השייטת וגורמים ציבוריים אחרים ועוררה הד ציבורי נרחב. כשבוע לאחר פרסום המסקנות הודיע רא"ל במיל' שאול מופז, שר הביטחון, כי הוא מאמץ את דעתו של השופט שמגר ולמעשה דוחה את מסקנות הרשמיות של הוועדה והורה למשרד הביטחון לפצות את הלוחמים.

מאז הגילוי העיתונאי קיבל הסיפור כולו את השם 'פרשת הקישון' והוא מהווה עד היום חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי / סביבתי בישראל. בראיון מיוחד לרגל חגיגות 55 שנה להיווסדה של מדינת ישראל נשאל רא"ל בוגי יעלון, הרמטכ"ל הנוכחי, על 'פרשת הקישון' ובתשובתו אמר כי :"בוועדה היו מומחים שלמרות ההסתייגויות שלהם המליצו פה אחד להכיר בדין בצוללים הכבדים שצללו בקישון מאז שזוהם, כנפגעי מערכת הביטחון. רק לגבי שאר הצוללים היו חילוקי דעת האם להכיר בהם מלפנים משורת הדין או לפי שורת הדין, אבל בכל מקרה להחלטת שר הביטחון להכיר בכולם עפ"י דין יש משמעות ערכית רבה" . דוגמא עדכנית נוספת היא הדיון הציבורי המתרחש בימים האחרונים והעוסק בתוכניות הצבא לבנות את 'עיר הבה"דים' בדרום הארץ בסמוך לרמת חובב. כאשר ביקש גורם עלום במשרד לאיכות הסביבה להבהיר את גודל הסכנה שבתוכניות אלה הוא צוטט בתקשורת באומרו: "פרשת הקישון תהיה משחק ילדים לעומת האסון שמצפה לחיילים אם ישרתו באתר המיועד" .

נחל הנעמן - רקע כללי
נחל נעמן המנקז את מערב הגליל התחתון ושטח אגן הניקוז שלו כ 325 קמ"ר. לנחל שני יובלים- נחל אבלים ונחל חלזון, שניהם נחלי אכזיב. ראשיתו של האפיק העיקרי של הנעמן היא במעיינות אפק- 30 נביעות , הנובעות ברום של 4 מ' מעל פני הים ליד תל אפק.

הנעמן מושך מים כל ימות השנה, רק בחלקו התחתון של אגן הניקוז שלו, נופו ביצתי, ועל גדותיו גדלים דקלים עתיקים עצי זית ועצי חרוב ובשפכו התהוותה מלחה גדולה. עד לפני כמה עשרות שנים היה הנעמן נהר של ממש, שהזרים אל הים עד כ 5000 מ"ק לשעה,
אך מאז יבוש ביצותיו וזיהום מימיו, השתנו כמעט כל התופעות הקשורות בו.

מקור מי הנעמן בכמה ריכוזים של נביעות, שמעיינותיהם שונים זה מזה בשפיעתם ובאיכות מימיהם. הגדולים שבהם הם מעינות אפק,שמימיהם מתוקים. מעיינות מתוקים נבעו לפנים, כנראה, גם למרגלות תל עכו (תל אל-פחאר) וסיפקו לעיר את מימיה בתקופה שבה ישבה במקום זה; אך שפיעתם פחתה ומליחותם עלתה, כנראה, תוך כדי תהליך שקיעתו של האזור.

המעיינות הקטנים של שפך הנעמן קרובים לים והם מלוחים יותר ממעינות אפק: מליחותם מגיעה עד כ 3000 מיליגרם ויותר לליטר. לתופעה זו יש שני הסברים : על פי ההסבר הראשון קיימת באזור שכבה תת קרקעית מלוחה, שמקורה בהצפה ימית קדומה,ומי התהום מתמלחים בעברם בה אל מוצא המעיינות (כמות המלח בשכבה זו היא מוגבלת, ולכן אפשר להניח שזרימת המים המתוקים עשויה לשטוף את המלחים שבה עד תום במרוצת השנים). על פי ההסבר השני חודרים מי הים כלפי מזרח אל השכבה התת קרקרעית עד לאזורי הנביעות וממליחים את המים המתוקים סמוך למקום הנביעה. לכן מלוחים מי המעיינות הקרובים אל הים, יותר ממימיהם של המעיינות המרוחקים ממנו.

המרחק הרב שאליו מגיעים מי הים ( מעינות אפק נמצאים במרחק של 4 ק"מ מהחוף ) מוסבר כך שהמערכות הקארסטיות המזינות את מעיינות הנעמן, השתרעו לפנים כלפי מערב ומי הים חדרו אליהן עם שקיעת האזור כולו אל מתחת לפני הים.

תפוצת הצומח המגוון שבאזור הנעמן נקבעת על פי איכות מי מעיינותיו. הקרקעות השונות ותנאי הניקוז המיוחדים שלהם תורמים אף הם לגיוונו. גם כיום, לאחר הרס הנוף הטבעי , עדיין נמצא כאן ריכוז מרשים של צמחים.

באזור שפך הנעמן לים נוצרה מלחה של ממש , שבה גדלים מיני סמר, בן מלח, אשל ועוד. צמחי המים המתוקים מיוצגים בחלקים אחרים של הנחל על ידי מינים טרופיים וצפוניים, כגון נימפיאה כחלה, מיני גומא, נהרונית צפה, נידה ועוד.בשולי הביצה מצויים ריכוזים נאים של סחלב הביצות, סם הכלב המזרחי ולפופית החצים, באזורי ההצפה החורפיים גדלים אירוס הביצות והנרקיס, שני צמחים שפיארו בעבר את מישור חוף עכו ועתה הם נדירים בו.רוב מיני בעלי החיים שחיו כאן לפנים נכחדו מן האזור, ביניהם מינים נדירים כסרטן, קפצן מתת סידרת הסרטנים ארוכי הבטן,
מין של הספוג, הדג נאוית שאוכלוסייתו כאן ובראש הנקרה מיוחדת בצבעה, הבהיר יותר מזה של דגי הנאוית האחרים בארץ ) ועוד.

גם העופות שקיננו כאן, כגון קנית אפריקנית, אנפה ארגמנית ואחרים, נעלמו לחלוטין או התמעטו מאוד. עם זאת עדיין נותרו כאן מינים רבים של עופות , בהם כאלה שלא דגרו לפנים באזור זה.
כגון המגלן המצוי או מינים רבים של אנפות, הדוגרות כולם במושבה גדולה אחת. גם חסידות ושחפים נראים כאן כל ימות השנה במספר גדול של פרטים – תופעה שלא הייתה ידועה בעבר. כל אלה מקננים כאן בזכות בריכות המדגה.

אמנם אין הבריכות מהוות תחליף לביצת הנעמן שיובשה, אך הן משמשות בית גידול למינים רבים של עופות.

התיישבותו של האדם באזור זה לפנים הייתה מוגבלת , בשל איכותם הירודה של מימיו ובשל קשיים טופוגראפיים בהולכת המים אל שטחי העיבוד. עיקר השימוש במימי הנעמן בעבר היה להפעלת טחנות קמח, באפק ובקרבת השפך,טחנות אלו הוקמו, כנראה עוד בתקופה הרומית ופעלו עד לתחילת המאה 20. (טחנות אפק פעלו עד 1925, כאשר נרכשו אדמות האזור בידי הקק"ל). המים הנובעים למרגלות תל עכו ותל אפק שאיכותם טובה, שימשו להשקיית שדות שלחין באזור. ענף חקלאי נוסף היה גידול תמרים בשולי המלחה. על בסיס מי התהום הגבוהים.
שרידיהם של ריכוזי דקלי תמר אלה, שחלק מהם נושא פרי עד היום, נראים במבואותיה הדרומיים של עכו (גידול התמרים הצטמצם כנראה, בין השאר , בגלל שקיעת האזור, עליית מליחות המים וירידת תגובת הדקלים. נוסף על כך שימשו הביצות מקור לחומר גלם לתעשיית מוצרי קליעה.

הישוב הדליל סביב אזור הביצות התמקד בתל עכו , תל דעוך ותל אפק בקרבת הביצה, ובתל כיסון, השוכן במרחק מה מזרחה. תלים אלה לא נחשפו עד כה, ואין לדעת מתי נוסדו הישובים ששכנו בהם ומה היו תנאי הקרקע והתנאים ההידרוגראפיים ששררו בהם לפנים, אך נראה שכולם התדלדלו ואף ננטשו בתקופה מוקדמת, יחסית. יש לשער, שעם הסיבות שהביאו לנטישת הישובים האלה
נמנים השינויים שחלו בטיב הקרקע לאחר שקיעת העמק, התרחבות השטחים המוצפים, השיבושים בעיבוד שדות הבעל וקשיי התעבורה בעונת החורף. שקיעת העמק נמשכה וסחף רב הצטבר בו, עד כדי כיסוי חלקים גדולים של הישובים העתיקים . עדות מסייעות לתהליך זה אפשר למצוא בעובדה ששרידים ביזנטיים מצפון לקיבוץ עין המפרץ נמצאו בעומק של 15 מ' מתחת
לפני הקרקע, והוא הדין בשרידים הצלבונים בתל דעוך. במערב, בשטחי החולות, ניכרות תופעות דומות.

אגן הניקוז של הנעמן עשוי להזרים בעת שיטפון מיליוני מ"ק מים דרך הפתחה הצרה של תעלת הנעמן . גם כיום , לאחר הסדרת התעלה והעמקתה, עדיין עלולים להתרחש כאן שטפונות כבדים (ב 1969, שהייתה שנה גשומה במיוחד, הוצף הקיבוץ עין המפרץ ושטחים נרחבים באזור בריכות המדגה שלו).

חלקו התחתון של הנעמן נמצא במפלס פני הים שיפוע הזרימה שלו קטן ביותר, והוא הדין בעוצמת זרימתו, כל סערה עלולה לסכור את שפך הנחל בחול ולגרום להצטברות המים במעלהו. צפיפות הצומח הטבעי בביצה לפנים תרמה אף היא להחלשת הזרימה המעלה הנחל. בכך מוסברת הצפת שטחים גדולים באגן הניקוז התחתון של הנעמן. גם סכרי הטחנות באפק ובקרבת השפך יצרו אגמים קטנים, שהרחיבו את שטח הביצה אל מעבר לגבולותיה הטבעיים.

ב1938 עלו באזור זה על הקרקע הישובים עין המפרץ וכפר מסריק, כדי לחסל את מוקדי הקדחת ולמנוע הצפות של שטחי העיבוד נחפרה תעלת הנעמן, המקצרת ומחישה את זרימת המים אל הים. המעיינות הקטנים נוקזו אליה בתעלות משניות. מפלס המים ירד, ושטח הביצה הצטמצם מאוד. מאוחר יותר פוזרו כאן גם רעלים להדברת היתושים נושאי מחלת המלריה.

סקירת מזהמי נחל הנעמן
נחל חלזון עליון :
1.עודפי קולחי מתקן הטיהור כרמיאל בהיקף של כ – 3 מיליון מ"ק לשנה המוזרמים אל החלזון דרך מאגר דמון.
2.הביוב הגולמי של תמרה שם נבנתה מערכת ביוב פנימית ללא פתרון קצה.
3.החזיריות של אעבלין וקיבוץ אפק (כ 30,000 חזירים) . נגד אלו מתנהלים כעת הליכים משפטיים והוצא אף צו סגירה שלא נאכף.

ביובי מילואות :
ביובי מילואות הוא מתקן טיהור המרכז את השפכים של שלושה מפעלים, מילובן, מילועוף ומילומור ובנקודת היציאה לנחל הנעמן יש ענן בצבע חום כהה – אדום המתפשט במימי הנחל. השפכים הללו תורמים לעלייה משמעותית בריכוז החיידקים בנחל.

1.מילובן – מפעל ליצור תאית ( סוג של נייר) מסיבי כותנה. הנייר הזה משמש לתעשייה הכימית, עדשות וגם לתוספי מזון. המפעל מזרים 1500 קו"ב ליום שפכים המכילים עומס אורגני וצבע חום-אדום הידוע בכינויו Black Licker . בשפכים יש גם ריכוז מלחים גבוה וקיים חשד לרעילות ביולוגית הגורמת לפגיעה בחי ובצומח. מילובן היא חברה פרטית ( מילובן MPC ). המפעל לא יוכל להזרים את השפכים שלו למכון הטיהור לכשיוקם מכיוון שכל השפכים שלו הם שפכים מלוחים ולכן הוא יהיה חייב למצוא פתרון עצמאי לטיהור.
2.מילועוף – משחטת עופות שמזרימה 1200 קו"ב שפכים המכילים עומס אורגני, שמנים, שומנים ומלחים. זהו מפעל פרטי השייך לקיבוצי האזור. אמור להתחבר למכון הטיהור לכשיוקם.
3.מילומר – מזרים 300 קו"ב ביום – שייך לחברת שמן והוא מייצר שמן למאכל מגרעיני כותנה וחמניות. אמור להתחבר למכון הטיהור לכשיוקם.

סה"כ מדובר על מעל למיליון קו"ב בשנה של שפכים תעשייתיים המוזרמים לנחל הנעמן ולים התיכון. מזה ארבע שנים מנהל המשרד לאיכות הסביבה חקירה כנגד מילואות אך עד עתה לא הוגש כתב אישום בנושא !

שלושת המפעלים הללו מזרימים לבריכות טיפול בשפכים – מילואות. כולם מבצעים טיפול קדם בחצר המפעל וטיפול נוסף בבריכות. הזרם המאוחד זורם לנחל הנעמן וצבעו חום-אדום כהה. איכות השפכים היא גרועה ביותר ביחס להמלצה לתקן ענבר לאיכות מי קולחין. חשוב לזכור כי כיום אין עדיין תו תקן לגבי הזרמות לנחלים.
פירוט תקני ההזרמה המותרים למפעלים מפורטים בתנאי רשיון העסק שנקבע על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה. המפעלים לא עומדים בתנאים אלו וחורגים מרשיון העסק שניתן להם. התנאים קובעים כי :
·מילובן – נדרש לטפל טיפול קדם בתוך המפעל לרמה המאפשרת עמידה בתקני הזרמה לים של התמלחות.
·מילועוף – יפריד את הזרם המתוק מהמלוח. יטפל טיפול קדם בשני השפכים כאשר הזרם המתוק יגיע למאגר כפר מסריק ( זהו מאגר האוסף מי גשמים להשקייה) כפתרון ביניים עד להקמת המט"ש.
·מילומור – הפרדה בין הזרם המתוק למלוח ויישום פתרון כמו מילועוף.
אף אחד מהמפעלים לא עומד ברשיון העסק אך עדיין דבר לא נעשה על מנת להפסיק את הזיהום.

ניתוח ממצאי זיהום – מילואות:
בתחילת חודש יוני 2004 נערכה בדיקת מעבדה של איכות מי הקולחים היוצאים ממילואות אל נחל הנעמן. הבדיקה שנערכה ע"י המשרד לאיכות הסביבה כללה מספר מרכיבים אך היא בהחלט איננה בדיקה מקיפה והיא חסרה מרכיבים כמו קולי צואטי, דטרגנטים ואמוניה. מהממצאים עולה תמונת זיהום קשה ביותר העולה בנתוניה אפילו על הזיהום בקישון ( בכל האמור לזיהומים ביולוגיים ).

ערך הצח"ב שנמצא עמד על כ 45 מל"ג כאשר ההמלצה לתקן ענבר היא כ 10 מג"ל – פי ארבע וחצי מהתקן. נתון זה גבוה מהזיהום של חיפה כימיקלים אשר עומד על כ 30 מג"ל, עפ"י היתר ההזרמה עפ"י ממוצע חודשי, ומהיתר של גדות תעשיות ביוכימיות העומד על כ 20 מג"ל וגדול מההיתר של מפעל דשנים העומד על כ 20 מג"ל. ערך צריכת החמצן הכימית גבוה פי 17 מההמלצה לתקן ענבר ועומד על 1240 מג"ל כאשר התקן הוא 70 מג"ל.

איכות השפכים של מילואות במוצקים מרחפים הוא פי שמונה מתקן ענבר ועומד על כ 80 מג"ל. ערך זה גבוה מההיתר של חיפה כימיקלים העומד על 60 מג"ל. בבדיקת חנקן כללי הערך הוא פי עשר מתקן ענבר ועומד על 104 מג"ל כאשר התקן הוא 10 מל"ג. נתון זה גם גבוה משמעותית מהיתר ההזרמה של חיפה כימיקלים העומד על 20 וההיתר של גדות העומד על 25 מג"ל.

בזרחן כללי החריגה היא פי 100 ועומד על 22.4 כאשר התקן הוא 0.2. בכל האמור לריכוז המלחים אז הערכים שנמצאו גבוהים בעשרות אחוזים מהתקנים. כלוריד נמצא 3411 מג"ל לעומת התקן של 400 מל"ג ונתרן שעמד בבדיקה על כ 2948 מג"ל כאשר התקן עומד על כ 200 מג"ל.

·הקיבוצים:
1.ביוב כפר מסריק – ביוב גולמי המוזרם לשתי בריכות שיקוע וחלקו מגיע לנחל הנעמן. בבדיקות שנערכו במקום נמצא מספר חיידקי קולי גבוה שמקורו בביוב הגולמי של הקיבוץ.
2.מי המדגה – מי בריכות הדגים של הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ עוברים גלגול ( ניקוי וטיפול בשיטה ביולוגית) כאשר רובם מחזרים לבריכות והעודפים מוזרמים לנחל וגורמים לעלייה בריכוזי הניוטריאנטים ובעיקר לעלייה בריכוז אמון וחנקן כללי. בבדיקות שנערכו במקום ניכרת עליה בריכוז הכלורידים שמקורו במדגה האינטנסיבי של קיבוץ עין המפרץ בו מגדלים דגים במים מליחים.

ערכי זיהום של מט"ש מילואות מול ההצעה לתקן ענבר (איכות מי קולחין להזרמה לנחלים) והיתרי הזרמה לקישון