מילון מונחים ים

   

א

אגףים וחופים של המשרד להגנת הסביבה עוסק בשמירת הסביבה החופית, במניעה, בניטור, בחקיקה, בתקינה ובאכיפה. מקיים קשרים עם מוסדות ועם גופים בין-לאומיים, אחראי על יישום הוראותיהן של אמנות בין-לאומיות. תקציבו של האגף נובע, בין השאר מהקרן למניעת זיהום ים. למרות שלל תפקידיו מדובר באגף קטן המתקשה מאוד לעמוד במשימותיו הרבות, הכוללות התמודדות עם נושאים כגון התפלה, קידוחי נפט וגז ועוד. עמותת "צלול" מציעה להקים רשות ים וחופים שתהנה מסמכויות ומתקציבים, שתוכל להתמודד עם משימות אלה.

 אוקיאנוס גוף מים מלוחים המחולק על ידי יבשות: אוקיינוס הקרח הצפוני, האטלנטי, ההודי, השקט והדרומי. האוקיאנוסים נחלקים לאזורים שונים: אבסילי – עומק הקרקעית שבו 4 קמ' ויותר. בתיאלי – האזור שמעל מדרון היבשה. עומקו מ-200 מ' ועד 4 קמ'. האדלי – עומק המים כ-10 קמ' ויותר. ליתורלי – הרצועה הימית לאורך החוף המוצפת במי הים. מאופיינת בפעילות נמרצת של גלים וזרמים, בתשתית בלתי יציבה המקשה על התפתחות בעלי-חיים ובעכירות גבוהה.

 אטול אי ימי געשי מוקף שוניות אלמוגים. (איי בורה בורה באוקיינוס השקט).

 אוסמוזה הפוכה טכנולוגיה להתפלת מים מלוחים. המים עוברים דרך ממברנות שאינן חדירות למומסים

מאחר והתהליך מנוגד להליך הטבעי, הוא דורש השקעת אנרגיה רבה.

 אי געשי הר געש ימי שפסגתו מבצבצת כאי מעל פני הים. (גלפגוס, טהיטי והאיים האזוריים).

אי מחסום נמצא בקרבת קו החוף. חוסם את תנועת גלי הים וגורם להצטברות חול לאורך החוף שמולו.

 אי מלאכותי נוצר על ידי האדם. איים מלאכותיים משמשים למגורים, כמתקני תשתית, שדות תעופה ועוד. מדי מספר שנים עולה לדיון רעיון להקים איים מלאכותיים בים התיכון. החשש הוא מפני הפרעה למסע החולות בים.

 איסור נהיגהבחופיםנחקק ב-1997. אוסר כניסת כל סוג של כלי רכב לחופי הים, עד למרחק של 100 מ' מקו המים. אלמוגים (פרחים חיים" ביוונית). המחלקה מכילה כ-6,100 מינים. לכמה ממיני האלמוגים חשיבות רבה בבניית שונית האלמוגים שהן מבתי הגידול המרהיבים בעולם.

 אמנת ברצלונה מנגנון בינלאומי משותף למניעת זיהום ושמירה על החי והצומח בים התיכון. עוסקת בהערכת זיהומי ים בשמן וכימיקלים ושליטה בהם, מניעת זיהום החופים והים מספינות או ממקורות יבשתיים, קידום עזרה הדדית בין המדינות לשמירה על הסביבה הימית ומניעת זיהומים. ישראל חתמה על האמנה ואשררה אותה, אך טרם חתמה על הסעיפים בנושא שמורות ימיות, פסולת מסוכנת וקידוחי נפט.

 אמנת מרפול לצמצום זיהום הים מאניות כתוצאה מהפעלת כלי שייט ולצמצום החדרת מזהמים לים כתוצאה מתאונות ימיות. ישראל חתומה על אמנה זו.

 אפקט החממה חימום האטמוספרה כתוצאה מבליעת הקרינה האולטרה סגולה הנפלטת מכדור הארץ על ידי הגזים שבאטמוספרה.

 אצות חד-תאיים או רב-תאיים שמרביתם מתקיימים בים, במים מתוקים או במקומות לחים. מבצעים פוטוסינתזה באמצעות כלורופיל. נחשבות לאחד המינים העתיקים בעולם (הופיעו בערך לפני כשלושה מיליארד שנים) ונשמרו ללא שינוי מהותי.

 אקסון וולדז מכלית נפט שפגעה במרץ 1989 בשונית בסמוך לעיר ואלדז שבאלסקה. הפגיעה גרמה לקרע בגחון המכלית שנשאה כ- 180 אלף טון נפט גולמי. כ-36 אלף טון נפט נשפכו לים וזיהמו אלפי קילומטרים של חופים. באסון נפגעו למעלה מ-250 אלף בעלי חיים. ועדת החקירה קבעה, שרב החובל של המכלית היה שיכור וכי משטרת החופים לא פיקחה על תעבורת האוניות במפרץ.

 ב

בוצה תוצר הלוואי של תהליך טיהור השפכים. מכילה חיידקים, אורגניזמים, מתכות כבדות ועוד. אמנת ברצלונה אוסרת הזרמת בוצה לים, ואכן רוב מכוני הטיהור הפסיקו להזרימה לים. דווקא השפד"ן, מכון הטיהור השפכים הגדול של גוש דן, ממשיך להזרים בוצה לים ולדחות את יישום פתרון הטפול במפגע זה.

 בליה תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות, של התפרקות או התפוררות סלעים. ג גאות אדומה תופעה שבה אצה מיקרוסקופית שצבעה אדום מתרבה בכמות עצומה ומפרישה למים רעלנים. גורמת להשמדת הדגה.

ג

גאות ושפל (כְּרִית) עליה וירידה של פני המים במחזוריות קבועה. בחופים הנושקים לאוקיינוסים ההפרשים נעים בין 8-6 מ'. בים התיכון, שהוא ים הכלוא בין יבשת אפריקה ליבשת אירופה, ההפרש הוא של כ-0.5 מ' בלבד. מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום בהפרש של כ-12 שעות ו-24 דקות. הסיבה לכך היא שילוב סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם מסלול הירח סביב כדור הארץ.

 גז טבעי נוצר מהתפרקות של יצורים אורגניים ימיים (צמחים ובעלי חיים) במצב של היעדר חמצן ותחת לחץ גבוה. מרבצי גז הטבעי מעידים, בדרך כלל, על המצאות של נפט גולמי. משמש להנעת תחנות כוח לייצור חשמל, מפעלי תעשייה ואוטובוסים. ניצולו כדאי כאשר הצרכנים נמצאים במרחק של עד מאות קילומטרים משדה הגז. מחיר הגז, בניגוד למחירי הנפט, יציב יחסית. בעקבות מציאת מצבורי גז בים התיכון, מול חופי הארץ וכוונה להפיקם, התעורר ויכוח ציבורי בארץ, בעקבות טענות לפיהן החקיקה הישראלית אינה ערוכה למקרה של תקלה בעת קידוח וכי הנזק הסביבתי הנובע מקידוח הגז גדול מהתועלת. העבודה "השפעות סביבתיות של קידוחי הגז- מאגר תמר כמקרה בוחן", מאת ד"ר ניר בקר, ד"ר ורד בן שלמה ואחרים, עבור עמותת "אדם טבע ודין", קובעת, שסך הנזקים הצפויים ממתקן תמר כ-200 מיליון שקל בשנה, כאשר בפועל אין מי שיפצה בעבור נזק זה.

 גידוד פעולת סחיפה ושחיקה שגורמים גלי הים. (בליה) גלי גיבוע יוצאים מאזור סערה המתרחשת בלב ים, ממשיכים בים הפתוח ומגיעים לחוף.

 גלי גוף גלים סיסמיים הנוצרים בעת רעידת אדמה ונעים בתוך כדור הארץ. נחלקים לגלי לחץ (גלים ראשוניים) ולגלי גזירה (גלים שניוניים).

 גלי גזירה גלים סיסמיים רוחביים הנעים בתוֶוך מוצק בלבד ומסומנים באות S.

 גלי לאב גלים סיסמיים הנעים בקרבת פני השטח בלבד. מרעידים אותם מצד לצד וגורמים לתנודות קרקע, המורגשות בעת רעידת אדמה.

 גלי לחץ גלים סיסמיים אורכיים הנעים בתווך מוצק או נוזלי ומסומנים באות P. תנועתם בסלע היא בתנודות מחזוריות המתרחשות במקביל לכיוון התקדמותם (בסדרות של דחיסות והתפשטויות, בדומה לתנועתם של גלי קול).

 גלי ליחוך שוטפים את פני החוף ותורמים להסעת גרגרי החול לאורך החוף. עולים על פני החוף בשטף עולה ונסוגים מיד חזרה לים בשטף חוזר.

 גלי מים עמוקיםנעים באזור שעומקו גדול מעומק בסיס הגל. אינם באים במגע עם הקרקעית בזמן תנועתם. גלי מים רדודים נעים במים שעומקם קטן מעומק בסיס הגל שלהם, ולכן הם באים במגע עם הקרקעית בזמן תנועתם. כשגלי מים עמוקים מתקרבים לחוף הם נעשים לגלי מים רדודים ומושפעים מהחיכוך עם הקרקעית, המפריע לתנועתם הסיבוביות. כתוצאה מהחיכוך, מסלוליהם של חלקיקי המים נעשים פחוסים, מהירות הגל פוחתת, אורך הגל קטן והוא מוגבה מעל פני המים.

 גלי רוח נוצרים כאשר הרוח, הנושבת מעל לים, מעבירה מקצת מהאנרגיה שלה לפני המים. בעת שגל נע נותרות מולקולות המים במקומן, תוך שהן נעות מעלה ומטה במסלולים מעגליים.

 גלי ריילי גלים סיסמיים הנעים בקרבת פני השטח, מרעידים אותם מעלה ומטה וגורמים לתנודות קרקע, המורגשות בעת רעידת אדמה. גלי שטח גלים סיסמיים הנוצרים בעת רעידת אדמה ונעים בקרבת פני השטח. מתחוללים כאשר גלי הגוף, היוצאים ממוקד רעידת האדמה, מגיעים אל פני השטח. כוללים גלי לאב וגלי ריילי.

 גלים מועדיים נעים באוקיינוס וגורמים לתופעה המחזורית של גאות ושפל. נוצרים בהשפעת שדות המשיכה של הירח והשמש. גלים סיסמיים גלי זעזוע הנוצרים בעת רעידת אדמה ומופצים ממוקדה לכל העברים. מתפשטים בתוך כדור הארץ ועל שטח פניו.

 ד

 דו"ח מצב הים של עמותת "צלול". מוסר לציבור ולמקבלי החלטת דיווח עדכני על מצבו של הים, תוך הדגשת סוגיות מהותיות.

דו"ח 2007 היתרי ההזרמה לים חושפים את הציבור לסכנות בריאותיות.

דו"ח 2008 יש להטיל היטלי הזרמה על מפעלים מזהמים.

דו"ח 2009 מודל כלכלי לאיזון הטבות מדינה עבור מפעלים המזרימים שפכים לים.

דו"ח2010-11 סקירת האיומים על הים התיכון וקריאה להקמת רשות ממשלתית לים ולחופים.

דו"ח2012

דו"ח פתיחתעונת הרחצה מונה את מספר הימים בהם חופי הרחצה נסגרו בתקופת החורף ומצביע על מחדלים בטיפול בחופים.

 דו"ח סיום עונת הרחצה מונה את הימים בהם חופים נסגרו בשל זיהום ומתאר את המחדלים שגרמו לזיהומים אלה.

 דייג ענף חקלאי הכולל שליית דגים מהים, גידול דגים בברכות וגידול דגים בכלובי דגים בים הפתוח. הענף סובל בשנים האחרונות מירידה בהכנסות בשל התמעטות הדגים בים התיכון ובכינרת, שהיא תוצאה של דייג פראי, פלישת זנים הפוגעים בזנים המקומיים, ירידה ברווחיות ועוד. הפתרון שנמצא לכך הוא גידול דגים בכלובים בים הפתוח.

 ה

 הגירה לֶסֶפְּסִית מעבר בעלי חיים ימיים מים-סוף לים-התיכון ומהים- התיכון לים-סוף דרך תעלת סואץ. התופעה נקראת על שמו של מהנדס ויזם חפירת התעלה, פרדיננד דה לספס. התופעה התגלתה לראשונה עם פתיחת התעלה ב-1869. עד כה נספרו למעלה מ-300 מינים מהגרים, מתוכם כ-70 בקרבת חופי ישראל, חלקם מינים רעלים. בשנים האחרונות מתגלה מין מהגר חדש כמעט בכל שנה. אחת המהגרות הידועות היא המדוזה החוטית, הפוקדת את חופי הארץ בהמוניה.

 החמצת האוקיאנוסים תופעה שבה ה-pH  של המים יורד מערך של 8.2 לפני כ-50 שנה לערך של 8.1 היום. החמצת מי האוקיינוס משפיעה בעיקר על יצורים המשקיעים שלדי גיר (סידן-פחמתי, קלציום-קרבונט) ובעיקר אלמוגים הבונים שוניות.

 החשכה נוצרת בערבות הרחפת חומרים ששקעו בים. גורמת לנזקים לאוכלוסיה הימית.

 היטל הזרמה תשלום המוטל על בעלי היתר הזרמה לים בעבור הרשות להזרים מזהמים לים. שיעור ההיטל שונה בעבור כל סוג חומר המוזרם לים ומשקף את אומדן הנזק הסביבתי היחסי הכרוך בהזרמת הזיהום (ההיטל בעבור הזרמת כספית גבוה יותר מההיטל בעבור הזרמת מוצקים מרחפים). מטרתו לדרבן את המזרימים להפחית את הכמות המוזרמת. ההיטל אושר על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ביוני 2011 לאחר מאבק ממושך. תחילת הגביה באוקטובר 2011. בעקבות לחץ של הנהלת השפד"ן, המזהם הגדול ביותר של הים התיכון, פטרה אותו ועדת הפנים והגנת הסביבה מתשלום בטענה שהשפד"ן משקיע כסף רב בהקמת פתרון לבוצה.

 היתר הזרמה לים ניתן על-ידי ועדה בין משרדית למתן היתרים המורכבת מנציגי מממשלה. חבר נוסף הוא נציג ציבור על-פי חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה. הוועדה מתכנסת כשש פעמים בשנה, או בהתאם לצורך. אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, משמש כגוף מקצועי המייעץ לוועדה בבחינת הבקשות להיתרים.

 הלבנת אלמוגים (בליצ'ינג) אובדן הצבע המתרחש עקב פגיעה באצות חד-תאיות (זואוקסנטלות) סימביוטיות החיות על האלמוג. האצות הן צבעוניות, ופגיעה בהן גורמת לאלמוג להיראות לבן. ללא האצות האלמוג יכול עדיין לצוד באמצעות זרועות הציד שלו, אבל הוא למעשה מורעב, ונמצא בסכנת מוות. אחת הסיבות למות האצות היא התחממות הים וזיהום המים.

 המזהם מפרסם נוהל המחייב בעלי היתרי הזרמה לים לפרסם בעיתונות את דבר ההיתר, החומרים המוזרמים , משך ההזרמה ועוד. מטרת הפרסום, לאפשר לציבור לקבל מידע באשר לחברות שקיבלו היתר להזרים מזהמים לים. נוהל זה אומץ על פי דרישת עמותת "צלול".

 המסת קרחונים תוצאת תופעת התחממות כדור הארץ. גורמת לעליית גובה פני הים. במאה ה-20 ‏עלו פני הים בשיעור של 1–2 ‏מ"מ בכל שנה. התחזיות צופות כי עד 2100 ‏יעלו פני הים בשיעור של 10–90 ס"מ. המשמעות של תחזית זו היא הצפת אזורים מיושבים והרס של מערכות מים עיליים ושל מי תהום.

 הקפצה וגלגלול (סלטיישן) תנועה גרגרי החול באמצעות משבי רוח. הגרגרים מוקפצים לאוויר נישאים מרחק קצר בגובה מועט ונופלים חזרה.

 הר תת ימי מבנה געשי גדול המתנשא על קרקעית הים ואינו מבצבץ מעל פני המים. שורת הרי געש תת-ימיים יוצרת הר תת-ימי מוארך.

 התפלה תהליך הפרדה בין מים לבין מלחים ולמינרלים כדי במטרה להפיק מים הראויים לשתייה ולחקלאות. מבוצעת במדינות בהן קיים מחסור במים טבעיים. בישראל שלושה מתקני התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה המייצרים כ-290 מיליון מ"ק מים בשנה כ-25% מהצריכה. באשקלון (119 מיליון מ"ק) בפלמחים (45 מיליון מ"ק בשנה) ובחדרה (127 מיליון מ"ק בשנה). מתקן ההתפלה המתוכנן בשורק ייצר 150 מיליון מ"ק, המתקן באשדוד ייצר 100 מיליון מ"ק. מתקן נוסף המתוכנן בגליל המערבי, זוכה לביקורת ציבורית ולהתנגדות הארגונים הירוקים. ההתפלה גורמת לנזקים סביבתיים לא מעטים. בכנס "ההתפלה והסביבה הימית", שארגנה עמותת "צלול", טענו מרבית הדוברים, שמתקני ההתפלה צורכים שטחי חוף הנדירים בארץ, התהליך צורך אנרגיה רבה, המתקן שואב מים מהים תוך גרימת נזק ליצורים החיים בו ומשיב לים חומר מומת.

 התפשטות קרקעית הים תנועת קרקעית האוקיינוס משני עברי הרכס האמצע-אוקייני. גורמת להתרחקות שני עברי האוקיינוס.

 ו

ועדהלמתן היתרים להזרמת פסולת/שפכים לים ממונה על ידי השר להגנת הסביבה. חברים בה הגנת הסביבה – יו"ר; ביטחון, בריאות, תמ"ת, חקלאות, תיירות, תחבורה ונציג ציבור מטעם ארגוני הסביבה. – (נציג עמותת "צלול").

  ז

 זיהום ים נוצר בעקבות הזרמת מזהמים מהיבשה – אשפה, שפכים תעשיתים ושפכים סניטריים, חומרי הדברה חקלאיים,  שאריות  תרופות, ננו מזהמים ועוד. עיקר הסיכון נובע מחשיפה לפטוגנים, הגורמים למחלות נשימה ולמחלות מעיים. מ"ק של שפכים גולמיים עלול לשאת מיליוני מנות פטוגנים. הנזק הבריאותי העולמי מחשיפה למי-ים מזוהמים כ-12 מיליארד דולר בשנה. זיהום ים גורם לסגירת חופי רחצה ולנזק כלכלי רב.

 זיהום ים טרמי התחממות מי הים בעקבות "השבת האנרגיה" בסמוך לתחנות כוח, המחדירות כמויות עצומות של מים חמים לים וגורמות לשינויים באוכלוסיות בעלי החיים והאצות באזור. זרם חופי נע במקביל לחוף בתחום רצועת המִשבָּרים. התנועה נובעת משבירת גלים בעת שחזית גלים אלכסונית קרֵבה לחוף.

 ח

 חברת נמלי ישראל (חנ"י) פיתוח ונכסים בע"מ. הוקמה בפברואר 2005 במסגרת הרפורמה בנמלים. אחראית על פיתוח תשתיות הנמלים וניהול הנכסים בתחומם. בראש החברה עומד דירקטוריון בו תשעה חברים. החברה מעמידה לשימוש חברות הנמל לתאגידים המורשים, ולגורמים שונים את המקרקעין ו/או המתקנים הנדרשים להפעלת המערכת הנמלית, מכשירה שטחי עורף לנמלים.

 חוואר הלשון משקעי אגם שהשתרע בבקע ים המלח וקדם לים-המלח ולכינרת. כיום משתרע המשקע מהכינרת ועד לעין חצבה. המשקע מורכב מקירטון ומחומר דטריטי לחילופין ולא מחוואר. השם נגזר מחצי אי הלשון אשר בים-המלח, הבנוי ממשקעים אלה.

 חולחלקיק סלע בגודל שבין 0.063 מילימטר ל-2 מילימטר. הרכבו משתנה בהתאם למקורות הסלע ממנו בא. במקומות מסוימים מכיל ברזל, פצלת השדה (סוג של מינרל), ואפילו גבס. מועבר ומוזז על ידי הרוח והמים ונמצא במדבריות, בחופים, בדיונות, בשרטונים ועוד. חוף הרבדה לאורכו מצטברים משקעי חול נרחבים. (בעיקר בחוף המזרחי של ארצות-הברית ובמפרץ מקסיקו).

 חוף חולי לאורכו הצטברה רצועה של חול. חוף מתון ובלתי מפורץ.

 חוף מוכרז חוף שיש בו שירותי הצלה. לאורך חופי הארץ 136 חופים מוכרזים: בים התיכון 91 חופים מוכרזים, בכינרת 26, בים המלח, 16 ובים סוף, שלושה חופים מוכרזים. חוף סחיפה מעוצב על-ידי גידוד או שחיקה באמצעות גלי הים.

 חופי סחיפה מתאפיינים במפרצים רבים ובמצוקים סלעיים. סחיפת הגלים גורמת במהלך הזמן להתיישרות קו החוף, האזורים הבולטים נסחפים והמפרצים מתמלאים במשקע. גידוד יוצר את המצוק החופי ואת טבלות הגידוד.

 חוף סלעי מי הים באים במגע ישיר עם צוקים סלעיים. לאורכו של החוף קיים בדרך כלל מתלול חופי וקו חוף מפורץ.

 חוקהנפט התשי"ב–1952, מסדיר את נושא חיפוש הנפט על היבטיו השונים, החל בהליכי החיפוש וההפקה וכלה בניצול הנפט למטרותיו. החוק אינו כולל התייחסות להיבטים סביבתיים. תקנות הנפט התשי"ג-1953, מסדירות את התנאים לקבלת רישיון, הגשת דוחות ובקשת חזקה. תקנות חיפושי נפט והפקתו בים התשס"ו–2006, מסדירות את הדרישות מחברות המעוניינות לחפש נפט בים כוללות דרישה לניסיון ולאיתנות כלכלית. ח"כ דב חנין מקדם תיקון לחוק שיכניס בו היבטים סביבתיים.

 חוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–1953, קובע כי שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל.

 חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, מסמיך את השר לתשתיות לאומיות להתקין תקנות בדבר ביצוע הסכמים בין-לאומיים בתחום חיפוש אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה.

חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002, מסדיר את פעילות ההולכה, חלוקה, אחסון וכו' במשק הגז הטבעי בישראל. קובע חובת התייעצות עם השר להגנת הסביבה בקביעת תנאי הרישיון להקמה ולמיקום מתקני הגז. קובע כי שר התשתיות רשאי לגרוע תנאים מהרישיון או להוסיף תנאים, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה.

 חוקשמירת הסביבה החופית קובע, כי כל אדם הפוגע בסביבה החופית (300 מ' הנמדדים מקו החוף) ללא היתר או אינו נוקט את האמצעים לשיקום הסביבה החופית ולהשבת המצב לקדמותו בהתאם להיתר שניתן לו – עובר עבירה פלילית שדינה מאסר שישה חודשים או כפל הקנס בהתאם לחוק העונשין כ-400 אלף שקל. החוק חל על חופי הים התיכון ומפרץ אילת והחל מאפריל 2008 – גם על חופי הכנרת. החוק קבוע זכות הציבור למעבר חופי לאורף חוף הים, איסור פגיעה במערכות אקולוגיות, איסור הזרמת שפכים, פגיעה בסלעים, בנייה, העברת צנרת, נסיעה על החופים, עבודה עם כלים כבדים, השלכת פסולת, פגיעה באזורי קינון ועוד.

 חלוקיםפיסות סלע חלקות בגודל 2-64 מ"מ שפניהן נשחקו במהלך הסעתן. ככל שההסעה ממושכת יותר, נעשים החלוקים מעוגלים יותר כתוצאה משחיקה מצטברת. לחלוקי נחל צורה מעוגלת המעוצבת בתנועתם באפיק נהר או נחל. לחלוקי חוף צורה פחוסה משום שהגלים מניעים אותם הלוך ושוב.

 ט

 טבלאות גידוד (בליה) סלע כורכר שגלי הים כרסמו בו עד להגעתו לגובה פני הים בממוצע. הכרסום אינו מצליח לפגוע בכלל הסלע בעקבות קיומן של קונכיות של חלזונות קבועי מקום, שהן קשות יותר מהסלע, ולכן עוצרת את הבלייה. התוצאה, טבלה שטוחה עשירה במערכות צומח ימיות, רכיכות, סרטנים, דגים ופעילות רבה של עופות ים. בחופי הים התיכון בישראל טבלאות גידוד רבות. בעולם הרחב התופעה נדירה יחסית.

י

 ים תיכון נמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. שטחו 2.5 מיליון קמ"ר. מכונה הים הביניבשתי האירופי. מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים במזרח ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. גליו אינם גבוהים במיוחד בדרך כלל, שכן החיבור לאוקיינוס צר מכדי לאפשר מעבר גלים גדולים, והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים.

 ים סוף ים בין-יבשתי. מהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ. לחופיו שוכנות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

כ 

כורכר סלע משקע פריך ונקבובי. נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות והתלכדות גרגירי הקוורץ בהם. ההתאבנות נוצרה בעקבת רסס מי ים המחדיר תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות. מאחר ורכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד. בחוף הים, צפונה מיפו, ניתן להבחין בלוחות אלה שהוצאו מחוף כאשר הוכשר חוף הרחצה. בארץ שלושה רכסי כורכר קטועים במישור החוף (רכסים נוספים מצויים מתחת למים), וביניהם יש עמקים (מרזבות). לעתים חסמו רכסים אלה זרימת נחלים בדרכם לים והביאו להיווצרות ביצות- ביצות חדרה וביצות כבארה.

 כינרת האגם הגדול ביותר בארץ ישראל המכיל מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה הגדולים בארץ (כ-25% מצריכת המים בארץ). שטח פני האגם, שנחשב למקווה המים המתוק הנמוך בעולם, כ-168 קמ"ר, העומק המרבי כ-44 מ'. הנקודה העמוקה ביותר בקרקעית נמצאת ברום של 256- מ' מפני הים. הכנרת, כמו ים המלח, היא תוצר של שבר שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. לכנרת זורמים מי הירדן ונחלים נוספים (עמוד, משושים, אל על ויהודיה. הכנרת נע בין 60 – 55 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר). בשנים האחרונות, עקב שאיבת יתר והתמעטות המשקעים ירד מפלס המים עד לכדי סכנה לאגם.

כלובי דגים ניסוי של המכון לחקר הימים והאגמים שהפך למפעל מזהם ליצור דגים בים סוף, בבעלות חברות ערדג ודג סוף. בעקבות מאבק ציבורי עיקש, של עמותת "צלול", שארך כ-10 שנים, הוצאו הכלובים מהים. המאבק להוצאת כלובי הדגים מים סוף נחשב לאחד המאבקים המוצלחים של התנועה הסביבתית והוא משמש השראה למאבקים נוספים. כרית מחזור גאות ושפל.

 ל

 לגונה אגן מים רדוד ושקט המופרד מן הים הפתוח באמצעות מחסום מלא או חלקי. המחסום עשוי להיות שונית, אי מחסום או שרטון חול גבוהים הבולטים מעל פני הים. המחסום מונע חדירת גלים ומגביל את התערבבות מי הלגונה במי הים הפתוח. כתוצאה מכך עולה מליחות מי הלגונה וסלעי התאדות עשויים לשקוע בקרקעיתה. לימנולוגיה ענף מדעי העוסק בגופי המים המתוקים, כגון אגמים, ובחקר התהליכים הפיזיים, הכימיים והביולוגיים המתרחשים בהם.

 מ

מדדחוף נקי כלי להערכת מידת ניקיון חופי הארץ הלא מוכרזים, בים התיכון ובמפרץ אילת. מדד הבסיס נקבע ביוני 2005. דיגום החוף כולל ספירה של כל פרטי הפלסטיק הפזורים ביחידת שטח חוף נתון, החל מגודל פקק בקבוק ומעלה במספר נקודות דיגום אקראיות לאורך החוף.

 מדוזה בעל חיים ימי, רב־תאי, חסר חוליות ופרימיטיבי, השייך למערכת הצורבים. גוף המדוזה עשוי שתי שכבות שביניהן שכבה ספוגית שרובה מים ומכילה את חלל הקיבה המשמש לתזונה ולרביה. נחילי המדוזות הגיעו לים התיכון דרך תעלת סואץ והן פוקדות את חופי הארץ בעיקר בתקופת האביב וראשית הקיץ. בשנים האחרונות גדל מספר הנחילים וכן מספר מיני המדוזות המרכיבות את הנחיל.

 מדף היבשת רצועה ימית רדודה בשולי היבשה ברוחב כ-70 ק"מ בממוצע. משתרעת מחוף הים עד מדרון היבשה. מדפי היבשה מכסים שישית משטח כדור-הארץ.

 מדרון היבשת המורד התלול הגולש מאדן היבשה אל מעמקי האוקיינוס. בתחומו מעמיק האוקיינוס עד למישורי המצולות. למרגלות מדרון היבשה משתרע מפתן היבשה.

מועד ים גאות או שפל בים בהשפעת שדות המשיכה של הירח והשמש. באזורי חוף רבים בעולם מפלס מי הים עולה ויורד במחזוריות קבועה של 12 שעות ו-25 דקות, כך שמי הים גואים פעמיים ביממה ושפלים פעמיים ביממה לערך.

 מועד ים חצי יממי מצבי הגאות והשפל עוקבים אחר סיבוב כדור-הארץ סביב צירו. כל אזור נתון פעמיים ביממה בתחום הגאות (קרבה מרבית לירח או ריחוק מרבי ממנו), ופעמיים ביממה בתחום השפל (זווית של 90 מעלות יחסית לציר ארץ – ירח).

 מועד ים מרבי מצב חל פעמיים בכל חודש ירח, (כל 14 יום), כאשר הירח במולדו וכאשר הירח במלואו. כאשר השמש והירח נמצאים על קו אחד לערך. כוח המשיכה של השמש מצטרף לכוח המשיכה של הירח ונוצרים גאות גבוהה במיוחד ושפל נמוך במיוחד.

מועד ים רבעוני מצב שבו הגאות נמוכה במיוחד, השפל גבוה במיוחד והטווח שביניהם מזערי. חל פעמיים בחודש, בתום הרבע הראשון ובתום הרבע השלישי שלו, כאשר הירח מלא כדי מחציתו. כאשר הירח והשמש נמצאים בזווית של 90 מעלות ביחס לכדור-הארץ, הם מפעילים על מעטפת המים כוחות בכיוונים ניצבים, לכן הגאות נמוכה אז במיוחד, השפל גבוה במיוחד, והטווח שביניהם מזערי.

 מים טריטוריאליים רצועת חוף (עד 12 מייל ימי, שהם 22 ק"מ) הנחשבת חלק ריבוני של המדינה.

 מים כלכליים 200 מייל ימי מחופי המדינה (370 ק"מ) בהם יש למדינה זכויות דיג, זכויות לניצול אוצרות הטבע בים ובקרקעיתו וזכויות כלכליות נוספות. מים רציפים 12 מייל ימי נוספים מהמקום שבו נגמרים המים הטריטוריאליים של המדינה, בהם יש למדינה סמכויות אכיפה בתחום זיהום, מיסוי, מכס והגירה. מין אנדמי תפוצתו מוגבלת לאזור גיאוגרפי מוגדר וקטן באופן יחסי. אובדן אזור המחיה גורם להכחדת המין.

 מי נטל המים ששואבות אוניות כדי לייצב את משקלן לאחר פריקת סחורה. עם המים נשאבים לבטן האוניות דגים ויצורים נוספים הנפרקים כשהאוניה מגיעה ליעד הבא. בדרך זו עברו מינים שונים מאזור אחד לשני וגרמו לשינוי המגוון הביולוגי, להכחדת מינים מקומיים ולפגיעה קשה בדייג.

מישור מצולות מישור נרחב ושטוח המשתרע בשטח פני הקרקעית העמוקה של האוקיינוס, בעומק של 5,000-4,000 מ', מכוסה במשקעי האוקיינוס העמוק, שעיקרם חרסית פלאגית (חרסית אדומה) ובוצה צורנית. המים חשוכים לחלוטין, הטמפרטורה שלהם כאפס מעלות צלזיוס, תנועתם איטית ואינה מושפעת אף מסערות עזות ביותר המתרחשות בפני הים.

 מכון לחקר הימים והאגמים חברה ממשלתית שהוקמה ב- 1967 כדי ליצור ידע לצורך ניצול מושכל ושימור משאבי הים, החופים והמים של ישראל. עוסק במחקר ובפיתוח בתחומי מדעי הים (אוקיאנוגרפיה), מדעי האגמים (לימנולוגיה), חקלאות ימית וביוטכנולוגיה.

 מפרץמקסיקו נפגע באחד מאסונות הנפט הגדולים בעולם והגדול ביותר בארצות הברית. חברת בריטיש פטרוליום BP קדחה נפט במפרץ, בעקבות תאונה נהרגו 11 עובדי האסדה ונפט זרם לים במשך כשלושה שבועות. חברת הקידוח שילמה פיצויים של מיליארדים, מתוך קרן שבה כ-20 מיליארד דולר, לשורה ארוכה של גורמים ביניהם דייגים ואחרים. מניית החברה כמעט ולא נפגעה בעקבות האסון.

מרבד אצות חיידקים כחוליים המתקיימים במושבות על קרקעית ים רדוד. המרבד לוכד בוץ פחמתי המרחף במי הים, ומתכסה בו במהלך הזמן. כיסוי המרבדים וצמיחת מרבדים חדשים יוצרים מעין תלולית דמוית כרוב המכונה סטרומטוליט. מרבדי האצות והסטרומטוליטים מצויים כמאובנים.

מרשם המינים הימיים העולמי מחקר מקיף שערכו למעלה ממאה מדענים, אחת מהם מישראל, שמטרתו לזהות את שלל המינים החיים בים. על פי הערכה, בים למעלה ממיליון מינים שרק רבע מהם ידועים לאדם.  מטרת המחקר המדענים שהובילו את המחקר ליצור נקודת התייחסות  במאמצים לשימור מינים ולהעריך את סכנת ההכחדה המרחפת מעליהם.

צילום: נעה שנקר.

 משטח גיאות משטח חופי נרחב המושפע מגלי הגאות והשפל ומצטברים עליו משקעים של חרסית ועדשות סילט וחול. מרינות נמלים קטנים המספקים שירותי עגינה לכלי שיט קטנים ומהווים אטרקציה תיירותית. משמשות לא אחת כמסווה לתוכניות נדל"ניות, שבמרכזן בניית דירות מגורים ושטחי מסחר על החופים. במהלך שנות ה-90' הוקמו בחופי ישראל שלוש מרינות: הרצלייה, אשקלון ואשדוד. מרינות אלו נוספו לאלו הקיימות בעכו, בקישון בתל אביב וביפו. במקביל להקמתן קודם הליך אישורן של תכניות נוספות להקמת מרינות גדולות הכוללות בינוי למגורים ומלונאות בנהרייה, עכו, חיפה, נתניה ושפך הירקון. כמו-כן קודמו תכניות רעיוניות למרינות נוספות ב: ג'יסר א זרקא, חדרה והרחבה של נמל יפו ובת-ים. התנגדות ארגוני הסביבה וגורמי תכנון גרמה לגניזתן של רוב התוכניות.

 משקע ביוגני מקורו בהצטברות שלדים של יצורים על קרקעית הים. עשוי להתלכד לסלע משקע כגון גיר, קירטון, צור ופוספוריט.

 נ

נסיגת ים נסיגה של שולי ים מאזור הכיסוי.

 ס

סדימנט חומרי המשקע והסחף הנמצאים בקרקעית הים והנחלים.חומרים אלה מכילים פעמים רבות זיהום ששקע וגרגירי חול בגדלים שונים ובהרכבים שונים.

סטרומטוליט מבנה דמוי כרוב בסלע. נוצר על-ידי לכידת בוץ פחמתי במעין "מרבדי אצות" שחיידקים כחוליים יוצרים על קרקעית ים רדוד. כתוצאה מלכידת הבוץ נהרס מצע האצות ונוצר מעליו מצע אצות חדש, וכן הלאה. הצטברות שכבות רבות של בוץ ומרבדים יוצרת  מבנה דמוי כרוב.

  ע

 עליה בטמפרטורת האוקיאנוס גורמת לשינויים בתכונות האורגניזמים הימיים הגורמים לאי תאימות בהופעת האוכלוסיות השונות, מצב שגורם למחסור במזון, הלבנת אלמוגים, הסטה לכיוון הקטבים של מיני דגים ועוד.

 עליית מפלס פני היםנוצרת בהשפעת המסת הקרחונים והתפשטות נפח המים. על פי הערכה, המפלס יעלה במידה שונה במקומות שונים בעולם. רוב התחזיות מדברות על עלייה של עשרות סנטימטרים עד מספר מטרים במאה הנוכחית. תגרום להצפת אזורים גדולים על החוף, להמלחת מי תהום, להאצת הבליה והעלמות איים, בעיקר באוקיאנוס השקט. ההשפעות האקולוגיות צפויות להיות שינויים באזור הכרית והתת כרית, הקטנה בגודל אוכלוסיות עופות הים, צניחה במגוון המינים ושינוי במארג המזון כולו.

 פ

 פיורד מפרץ ים שמקורו בעמק דמוי U שהשתרע בקרבת חוף והוצף במי הים. הפיורדים שכיחים בחופים של אזורים הרריים שהיו מכוסים בקרח בתקופת הפלייסטוקן.

 פלאגוס יצורים המתקיימים בעמודת המים בסביבה הפלאגית (אזור האוקיינוס העמוק). לפי צורת תנועתם במים הם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: פלנקטון ונקטון. פלאגי סביבה של גוף המים במרחבי הים הפתוח. עומק חדירת קרני האור המאפשר קיום צמחים ובעלי-חיים, בעיקר זעירים. פלנקטון כלל היצורים הזעירים המרחפים במים (בים) ונסחפים עם הזרמים. היצורים מוגבלים בכושר תנועתם לעומתם, הנקטון שהם שחיינים.

 פן ביני ימי מישור המגע בין מי התהום לבין מי הים באקווה חופית. מי התהום המתוקים קלים ממי הים המלוחים ולכן הם צפים עליהם ולא מתערבבים בהם. הפן הביני ערוך בשיפוע, המעמיק והולך ככל שמתקדמים לתוך היבשה.

 פריחת אצות תופעה עונתית המתרחשת בעיקר באביב. בתקופת החורף גוף המים מתערבל ומעלה מהקרקעית חומרי הזנה ואצות. עם ההתחממות, נוצרת שכבת מים עליונה רוויה באור ובחומרי הזנה, בה נכלאות האצות ומתחילות לשגשג ולהתרבות. בשלב מסוים מגיעה כמות האצות למקסימום האפשרי מבחינת שטח/חמצן/מזון ועוד. האצות הצפופות נושמות את כל החמצן, מביאות את גוף המים למצב אנאירובי, הגורם למותן בגוף המים העליון.

 צ

 צונאמי מונח יפני המציין גלי ענק באוקיינוס שמקורם בדרך כלל סיסמי. גלים אלו הרסניים ביותר ובעת שהם פוגעים בחוף הם גורמים לנזקים ניכרים לכל מה שעומד בדרכם. ב-2011 בעקבות רעידת האדמה ביפן שטף גל צונאמי ישובים רבים ביפן וגרם להרס רב לנפגעים רבים ברכוש ובנפש. בין השאר למתקן גרעיני ליצור חשמל בפוקושימה.

 צורניות אצות חד-תאיות זעירות ששלדן צורני ומורכב מאופאל. היערמות שלדיהן על קרקעית האוקיינוס העמוק יוצרת בוצה צורנית, שממנה נוצר סלע המכונה דיאטומיט.

  צניר מגרעת בסלע המתמשכת לאורך גדת נהר, צוק חופי או מצוק.

ק

קו החוף מבדיל בין רצועת החוף לבין מישור החוף. קו המים מפריד בין הים לבין היבשה.

 קו השפל עד אליו נסוגים מי הים בעת תופעת השפל.

 קרן למניעת זיהום ים פועלת במסגרת המשרד להגנת הסביבה למימון פעולות פיקוח ואכיפה למניעת זיהום ים ולרכישת אמצעים והכשרת כוח אדם לבניית ההיערכות הלאומית למניעת זיהום ים משמן. הוקמה ב- 1979 מתוקף פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-1980 ועל פי "תקנות שפיכתם שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"מ – 1979". הנהלת הקרן מונה שבעה חברים, נציגי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, אותם ממנה השר להגנת הסביבה. יושב ראש הנהלת הקרן הוא מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ומרכז פעולות הקרן הוא ראש אגף ים וחופים. הנהלת הקרן מתכנסת ארבע פעמים בשנה לישיבות מן המניין. מקורות ההכנסה של הקרן הן אגרות, קנסות, תרומות ותקציב המדינה.

 קרן פיצויים בינלאומית לזיהומי ים בשמן החל מ- 21 באוקטובר 2005, מדינת ישראל חברה לאמנות הפיצויים CLC ו FUND 1992 . מתוקף כך, זכאית המדינה לקבל פיצויים מנזקי זיהום ים בשמן המובל כמטען עד לתקרת תשלום של 294 מליון דולר. כל תביעה לפיצוי על נזק מתבצעת במסגרת אמנות אלה, הכוללות בתוכן גם את מנגנון הפיצוי של מועדוני הביטוח הימיים (P&I ).

 ר

 רכס אמצע אוקייני רכס תת-ימי ענק המתנשא ממישורי המצולות באמצע אגן אוקיינוס. לאורכו הלוחות האוקייניים מתרחקים והולכים זה מזה. הרכס בנוי מסלעים בזלתיים שהתגבשו מלבה שעלתה מהעומק אל עמק הביקוע שלאורך צירם. אורך הרכס מעל 80,000 ק"מ, רוחבו 1,500-2,00 ק"מ וגובהו מעל קרקעית האוקיינוס שבשוליו 2-3 ק"מ.

 רצועת החוף הרצועה היבשתית הסמוכה לים שתחומיה הם מקו החוף ועד קו השפל. הצטברות חול חופי ברצועת החוף יוצרת את שפת הים.

 רצועת ליחוך אזור שהגלים מתנפצים בו על שפת הים. תנועת הגלים ברצועה זו גורמת להסעת חול לאורך החוף.

 רשות ים וחופים הצעת חוק של עמותת "צלול", להקמת רשות ממשלתית לים ולחופים, שתרכז את הטיפול בכל הנושאים הסביבתיים הקשורים בים. ההצעה מבוססת על העיקרון לפיו למדינה יש אינטרס לפיתוח ולשימוש, הנוגד את תפקידה כמחוקק, עליו מוטל לאזן בין הלחצים השונים ולהגן על הסביבה. שטח שיפוטה של הרשות יהיה בתחום המים הטריטוריאליים ובתחום המים הכלכליים.

 ש

שבירה סיסמית פנייה חדה בכיוון תנועתם של גלים סיסמיים כשהם חוצים שתי שכבות סלע במהירות שונה. דומה לשבירת קרני אור במעברן מאוויר למים, תופעה המלווה בשינוי בזווית ובשינוי מהירות ההתקדמות.

 שבירת גלים כיפוף (או סטייה) בכיוון תנועת חזית גלים אלכסונית הנעה במים רדודים ומתקרבת אל קו החוף. חלקה הקרוב של החזית מתחיל לנוע לאט, בעוד שחלקה המרוחק מהחוף ממשיך לנוע במהירות המקורית. הבדלי המהירויות גורמים לכיפוף החזית הגלים ולהתיישרותה במקביל לקו המים. שבירת גלים מניעה את הזרם החופי.

 שונית מושבה של אלמוגים ושל בעלי חיים בעלי שלד גירי, היוצרים מבנה עמיד בפני גלים וזרמים באזור החוף ואדן היבשה הרדוד. השונית של אילת נחשבת לצפונית בעולם.

 שונית טלאים שונית בלתי-רציפה. שונית מחסום מתפתחת לאורך אדן היבשה ויוצרת רצועת גבול בין המים הרדודים למים עמוקים יותר. (חופיה הצפון-מזרחיים של אוסטרליה). שונית שוליים המחוברת ישירות לרצועת החוף (shore) של אי או יבשת, או גובלת בה. חלקה העליון של השונית נחשף מעל פני המים בשעת שפל ולכן היא מגודדת. בין השונית ליבשה יכולה להיווצר תעלה רדודה או לגונה.

 שפד"ן מערכת טיהור השפכים של גוש דן, בבעלות האיגוד"ן, המטהרת כ-140 מיליון מ"ק שפכים בשנה לרמת טיהור שלישונית המתאימה להשקיה לכל הגידולים. המערכת כוללת כ-100 ק"מ צינורות בקטרים שונים, המובילים את הביוב למכון טיהור שפכים בראשון לציון. המים המטוהרים מוזרמים לקרקע, נשאבים ונשלחים להשקיית הנגב. (70% מכלל המים המושקים באזור זה). הבוצה, שהיא תוצר הלוואי של תהליך הטיהור, המורכבת מחיידקים, מתכות כבדות ורעלנים, בנפח של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, מוזרמת לים באמצעות צינור וזאת בניגוד לאמנת ברצלונה וגורמת לזיהום הים התיכון. בעבר החליטה הנהלת השפד"ן להקים משרפה לשריפת הבוצה, אך בלחץ ארגוני הסביבה ובהם "צלול" ההחלטה בוטלה ובמקומה הוחלט להקים מערכת לעיכול הבוצה והפיכתה לדשן חקלאי. הנהלת השפד"ן התחייבה להקים מערכת זו עד 2012, אך בניגוד להבטחתה, לא תעמוד ביעד זה וכי היעד החדש הוא 2015. הנהלת השפד"ן גם הצליחה לחמוק מתשלום היטל ההזרמה, שאושר על ידי הכנסת, לים בטענה שהיא זקוקה לכספי ההיטל כדי לבצע את הפתרון לבוצה.

ת

 תהום אוקיינית שקע טופוגרפי תת-ימי ארוך (עד מאות קילומטרים), צר (עד עשרות קילומטרים) ועמוק (עד 11 קילומטרים מפני הים). נוצר במקום בו נוחת לוח אוקייני אל מתחת ללוח יבשתי או ללוח אוקייני אחר. תהומות נפוצות בשולי האוקיינוס השקט, כדוגמת תהום מריאנה ליד הפיליפינים שהיא התהום האוקיינית העמוקה ביותר.

 תלמת תכנית לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן. חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהום ים. התכנית כוללת הצטיידות בספינות, בציוד ובכוח אדם המסוגלים לבלום התפשטות של כתם נפט כתוצאה מתקלה באסדת נפט  התלמ"ת אושר עוד ב-2007 אך   הכסף לא הוקצב. במהלך דצמבר 2012 הודיע המשרד להגנת הסביבה, כי משרד האוצר אישר את תקציב התלמ"ת. גם אם האישור אכן יתקבל, יארכו לפחות שלוש שנים עד להגעת הציוד ולהכשרת הצוות. מכאן, שלפני 2016 אין לצפות למוכנות של המשרד להגנת הסביבה במקרה של אסון ימי.

זיהומים גדולים. התוכנית כוללת מיפוי של אזורים רגישים לאורך החוף, מיפוי מוקדי סיכון לזיהום ים, קביעת מדיניות טיפול באירוע זיהום ים, ופירוט של שיטות ואמצעים לטיפול באירוע זיהום ים חמור.

 תעלת סואץ תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, בין היבשות אפריקה ואסיה ומשמשת למעבר אניות. אורכה 162.5 ק"מ, רוחבה 100 ל-200 מ'. עומקה בין 10 ל-20 מ'. חשיבותה בכך שהיא מאפשרת מעבר ספינות בין אסיה לאירופה מבלי להקיף את אפריקה. בכל שנה עוברות בתעלה כ-20 אלף ספינות בנפח של כ-400 מיליון טון, כ-10% מתנועת הספינות בעולם. כריית התעלה ב-1869 גרמה למעבר בעלי חיים ימיים מים סוף לים התיכון ולשיבוש המערכת האקולוגית שבו. כבר כיום ידוע על מינים רבים של בעלי חיים ובעיקר מינים רבים של מדוזות, שהיגרו באמצעות הגירה לספסית, מים סוף לים התיכון. תוכניות להעמקת התעלה מגבירות את החשש להגירת מינים %D