אסון קצא"א תמרור אזהרה

back1024חברת קצא"א אחראית לאחד האסונות הסביבתיים החמורים ביותר שאירעו בארץ. במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט שחור בשווי של כשמונה מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע באופן קשה בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים הנדירים שבמקום, פגע בדקלים הנדירים ובחי והצומח שבשמורה. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שטענו שחשו ברע.

במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ מתמקד עתה במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק. עלות העבודות בשטח כ-20 מיליון שקל. כנגד קצא"א הוגשו תביעות יצוגיות בשווי של מיליוני שקלים. עלות הנזק לטבע אינו ניתן להערכה.

עברונה 2מי זאת קצא"א

חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), היא חברה ממשלתית, המתנהגת כחברה פרטית. החברה הוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית, במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך, העניקה הממשלה לחברה, שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה, שעומדות להסתיים ב-2017. כך למשל,  החברה, שעוסקת בנפט, כפופה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, היא  אינה כפופה לחוק התכנון והבנייה, היא אינה כפופה לדיני המשפט המינהלי, היא פטורה מתשלום מסים ומכסים והיא אינה מחויבת בחוק חובת המכרזים. ראשיה ממונים ללא מכרז, כאשר בדרך כלל זוכים במינוי אנשי צבא ואנשי ממשל לשעבר, שיש להם קשרים איתנים עם השילטון.

evrona4מעדויות שבידי "צלול" עולה, שהחברה אחראית לאירועי דליפה רבים, שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. כך למשל, עד היום החברה לא שילמה את הוצאות ניקוי אסון הדלק במדבר צין, שפגע פגיעה אנושה בסביבה. עמותת צלול דורשת מהמדינה לקבל לידיה את פרטי האסונות להן גרמה קצא"א וכן את רשימת הקנסות ששילמה החברה, באם שילמה. עוד דורשת "צלול" לקבל לידיה את את נהלי ההערכות לשעת חירום של החברה.

במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד", היו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון והיא שואפת להפוך לגורם משמעותי בתחום האנרגיה באמצעות זכיה במכרזים וזאת למרות שחוקי המדינה אינם חלים עליה. בכך מנצלת קצא"א את ההטבות המפליגות להן היא זוכה לתחרות לא הוגנת מול חברות אחרות.

הסכנה לחופי אילת

אחד המהלכים שבהם "מתגאה" חברת קצצ"א הוא פרויקט ההזרמה ההפוכה שמאפשר את הזרמת הנפט מאשקלון לאילת. מטרת הפרויקט היא לאפשר לישראל לייצא נפט דרך נמל אילת. כיום, בשל המצב הפוליטי, מגיעות לנמל אילת 1-4 מכליות בשנה בלבד, המסוגלת לשאת כ-500 אלף טון. לדעת עמותת צלול, בשל  חוסר פעילותו של  המזח, יש לדרוש את הדרישה רבת השנים של עיריית אילת ושל המשרד להגנת הסביבה, לשחרר את המזח של קצא"א לטובת הציבור, תוך הקפדה יתרה על שימור ריף האלמוגים שבשטח, אשר נהנה במשך שנים מתנאי בידוד של שמורת טבע.

ב-2017 יפוג הזיכיון של קצא"א.  מן הראוי שהמדינה תנצל מועד זה ותביא לסגירתה של החברה, שהנזקים להם היא גורמת רב על התועלת. עמותת צלול פועלת לאי הארכת הזיכיון, ועד אז להכפפת החברה לכל חוקי המדינה ובראשם חוקי הסביבה.

gloo talmatמה אנחנו חייבים ללמוד מאסון?

מן הראוי שאסון יעורר שאלות  לגבי הערכות המדינה באשר לקידוחי הגז והנפט בים, שגם הם מתנהלים בחוסר שקיפות, ללא מעורבות מספקת של הציבור תוך פיקוח חלקי בלבד של המדינה. לא נותר אלא לדמיין מה יקרה בעת בתאונת קידוח בים, במהלכה יזרמו לים התיכון מיליוני מ"ק נפט שחור ומזוהם.

אם ביבשה ניתן היה לגייס בתוך שעות כלים כבדים שיאספו את הזיהום וישלחו אותו להטמנה, בים המצב שונה לחלוטין. למדינה אין כיום ציוד ואמצעים כדי להילחם בזיהום. כתוצאה מכך ההזיהום יגיע לחופים בתוך שעות ספורות ויגרום להשבתת חופי הרחצה, להשבתת מתקני התשתית ולנזק כבד לכלכלת המדינה. זאת בנוסף לנזק הנוראי לחי ולצומח בים. אסון נפט בים יסבך את המדינה עם שכנותיה, כפי שכמעט קרה עם באסון עברונה.

מה ניתן לעשות?

  •  לחייב את המדינה להצטייד בציוד מתאים לצמצום אסון קידוח (תלמ"ת).
  • להכפיף את הקידוחים לדיני איכות הסביבה ולמשרד להגנת הסביבה.
  •  לחייב את המדינה לגבות ערבויות מתאימות מחברות הקודחות וזאת כדי שהתשלום בעבור הנזק לא יפול אך ורק על כתפי האזרחים.
  • לאמץ את עקרונות הדירקטיבה האירופית.
  • לתקן את חוק הנפט המיושן ולהכפיף לוק החדש את כל העוסקים בנפט ובגז.
בעקבות החלטת אלקין כנגד הרחבת חוק הפיקדון "צלול" תפנה לבית המשפט

בעקבות החלטת השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, שלא להרחיב את חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים, "צלול" תפנה לבית המשפט… קראו עוד >>

חתמו על העצומה הקוראת לממשלה לאשר תיקון לחוק החופים

חוף הים הוא לא נדל"ן! ביום ראשון הקרוב (3.6.18) ועדת שרים לחקיקה תכריע את עתיד החופים שלנו! חתמו עוד היום… קראו עוד >>

"צלול" לבג"ץ: את המקשר הימי ליבוא אמוניה יש לתכנן בוועדה המחוזית ולא בות"ל

עמותת צלול עתרה לבג"ץ (3490/18) בדרישה לקדם את תכנון המקשר הימי ליבוא אמוניה באמצעות ההליך התכנוני הרגיל, שהוא קידום התוכנית… קראו עוד >>

הפלסטיק במגזר החקלאי  – הבעיה והצורך בפתרון

  המגזר החקלאי צורך כ-35 אלף טון פלסטיק חקלאי בשנה, כ-8% מכלל צריכת הפלסטיק בישראל העומדת על כ- 450 אלף… קראו עוד >>