אסון קצא"א תמרור אזהרה לקידוחים בים

back1024

חברת קצא"א אחראית לאחד האסונות הסביבתיים החמורים ביותר שאירעו בארץ. במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט שחור, בשווי כולל של 8-10 מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע באופן קשה בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים הנדירים שבמקום, פגע בדקלים הנדירים ובחי והצומח שבשמורה. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שטענו שחשו ברע.

במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ מתמקד עתה במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק.

על-פי הערכה עלות הניקוי כ-22 מיליון שקל. כנגד האחראים צפויות תביעות נזקים ותביעות יצוגיות בשווי של מיליונים רבים. הנזק לטבע אינו ניתן למדידה.

עברונה 2מי זאת קצא"א?

חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון),  היא חברה ממשלתית, המתנהגת כחברה פרטית. החברה הוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית, במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך, העניקה הממשלה לחברה, שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה, שעומדות להסתיים בעוד שנתיים. כך למשל,  החברה, שעוסקת בנפט, כפופה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, היא  אינה כפופה לחוק התכנון והבנייה, היא אינה כפופה לדיני המשפט המינהלי, היא פטורה מתשלום מסים ומכסים והיא אינה מחויבת בחוק חובת המכרזים. ראשיה ממונים ללא מכרז, כאשר בדרך כלל זוכים במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.

מעדויות שבידי "צלול" עולה, שהחברה אחראית לאירועי דליפה רבים, שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. כך למשל, עד היום החברה לא שילמה את הוצאות ניקוי אסון הדלק במדבר צין, שפגע פגיעה אנושה בסביבה.

במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד", היו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון והיא שואפת להפוך לגורם משמעותי בתחום האנרגיה באמצעות זכיה במכרזים וזאת למרות שחוקי המדינה אינם חלים עליה.

מתקני קצא"א באילת מסכנים את ים סוף ואת שונית האלמוגים

ב- 2003 השלימה קצא"א את פרויקט ההזרמה ההפוכה שמטרתו לאפשר לחברה להזרים נפט מאשקלון לחופי אילת, מתוך מטרה לעקוף את תעלת סואץ. בעקבות החרם הערבי, מכליות נפט מעטות (כ- 1-4 מכליות בשנה) מגיעות לאילת. למרות כמות מזערית  זו, הסיכון לשונית האלומוגים הוא אדיר, שכן דליפה ולו הקטנה ביותר, עלולה לחולל אסון טבע ולהכחיד את השונית הצפונית בעולם. הדברים אמורים על רקע העובדה לפיה המכליות שכן מגיעות לנמל מתאפיינות בנפח רב, מכאן שתאונת מכלית אחת יכולה להיות הרת אסון. זאת בנוסף לפגיעות מצטברות, שעלולות להתרחש מדליפות קטנות.  יש לזכור- מסוף קצא"א נמצא בלבו של אזור רגיש מבחינה סביבתית: כ-200 מטר משמורת האלמוגים ובקרבת ריף הדולפינים. פגיעה בשונית משמעותה נזק אדיר לעיר, שעיקר פרנסתה מתיירות.

לדעת "צלול", לאור פעילותו המועטה של המזח, יש לבחון את הדרישה רבת השנים של עיריית אילת ושל המשרד להגנת הסביבה, לשחרר את  החוף שבשליטת קצא"א לטובת הציבור תוך שמירתו כאתר טבע מוגן.

ב-2017 יפוג הזיכיון של קצא"א.  מן הראוי שהמדינה תנצל מועד זה ותביא לסגירתה של החברה, שהנזקים להם היא גורמת רב על התועלת. עמותת צלול פועלת לאי הארכת הזיכיון ולהפיכת החברה לממשלתית לכל דבר, כאשר הפתרון הסביר ביותר הוא, כפי הנראה, העברת נכסיה לחברת תש"ן הממשלתית. ועד אז יש להכפיף החברה לכל חוקי המדינה: חוק התכנון והבנייה וחוקי הסביבה.

מה אנחנו צריכים ללמוד מאסון?

gloo talmatמן הראוי שאסון יעורר שאלות  לגבי הערכות המדינה באשר לקידוחי הגז והנפט בים, שגם הם מתנהלים בחוסר שקיפות, ללא מעורבות מספקת של הציבור תוך פיקוח חלקי בלבד של המדינה. לא נותר אלא לדמיין מה יקרה בעת בתאונת קידוח בים, במהלכה יזרמו לים התיכון מיליוני מ"ק נפט שחור ומזוהם.

אם ביבשה ניתן היה לגייס בתוך שעות כלים כבדים שיאספו את הזיהום וישלחו אותו להטמנה, בים המצב שונה לחלוטין. למדינה אין כיום ציוד ואמצעים כדי להילחם בזיהום. כתוצאה מכך ההזיהום יגיע לחופים בתוך שעות ספורות ויגרום להשבתת חופי הרחצה, להשבתת מתקני התשתית ולנזק כבד לכלכלת המדינה. זאת בנוסף לנזק הנוראי לחי ולצומח בים. אסון נפט בים יסבך את המדינה עם שכנותיה, כפי שכמעט קרה עם באסון עברונה.

מה ניתן לעשות?

  •  לחייב את המדינה להצטייד בציוד מתאים לצמצום אסון קידוח  ולאשר את חוק התלמ"ת.
  • להכפיף את הקידוחים לדיני איכות הסביבה ולמשרד להגנת הסביבה.
  •  לחייב את המדינה לגבות ערבויות מתאימות מחברות הקודחות וזאת כדי שהתשלום בעבור הנזק לא יפול אך ורק על כתפי האזרחים. (צלול הגישה בג"ץ בנושא זה).
  • לאמץ את עקרונות הדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט (תורגמה לעברית על-ידי צלול).
  • לתקן את חוק הנפט המיושן (1953) ולהכפיף לחוק החדש את כל העוסקים בנפט ובגז.

 

סוף עונת הרחצה 2018

בעונת הרחצה 2018 התרחשו תשעה אירועי זיהום מדווחים לאורך חופי הים התיכון, שגרמו ל-81 ימים סגירת חופי רחצה. כמות דומה… קראו עוד >>

דו"ח 2018 – 81 ימי סגירת חופי רחצה

בעונת הרחצה 2018 התרחשו תשעה אירועי זיהום מדווחים לאורך חופי הים התיכון, שגרמו ל-81 ימים סגירת חופי רחצה. בדומה לעונה… קראו עוד >>