המאבק בכלובי הדגים במפרץ אילת

מפרץ אילת הוא השלוחה צפונית של הים האדום, המפרידה בין חצי האי סיני לבין חצי האי ערב. המפרץ נחשב לים טרופי, המאכלס מאות מינים של דגים ושאר יצורים ימיים וכן שונית אלמוגים נדירה ביופיה, שהיא הצפונית בעולם.

עושר המינים במפרץ נובע מהיותו ים סגור בו הגלים חלשים יחסית, ומאחר ולים מגיעים מזהמים מעטים בלבד. גורמים אלו תורמים לשקיפות המים ולחדירת קרני שמש המאפשרים צמיחה של דגים ושל אלמוגים. שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן כמעט היחידות בעולם שהצליחו לשרוד את תופעת ההלבנה שמאפיינת בשנים האחרונות שוניות אלמוגים בכל רחבי העולם. לדעת החוקרים, הסיבה לכך היא עמידות גנטית שפיתחו האלמוגים לטמפרטורות גבוהות. בנוסף, מפרץ אילת, בשונה מימים רבים אחרים בעולם, אינו מתאפיין בעלית טמפרטורה, עובדה המסייעת לשרידות האלמוגיםולמניעת הלבנתם.

ייחודו הרב של מפרץ אילת הפכו אותו למשאב שהציבור בישראל ובראשו עמותת צלול, רוצה בהגנתו ומסרב לתת יד ליוזמות כלכליות הצצות חדשות לבקרים המאיימות לזהם את מימיו. כך למשל, ב-2008 החלו שתי חברות פרטיות – ערדג ודג סוף, לגדל דגים בכלובים במפרץ. התנגדות של צלול ושל עיריית אילת לפרויקט גרמה לסגירתו ולהוצאת הכלובים מהים לאחר 10 שנות מאבק. ב-2016 החל משרד החקלאות לקדם פרויקט להקמת ברכות דגים ביבשה, לו מתנגדת עמותת צלול. ב-2018 נודע שקבוצת יזמים מבקשת להקים מלון תת מימי במפרץ. "צלול" מתנגדת גם לפרויקט זה.

המאבק להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת 1998-2008

כלובי הדגים  הוכנסו למי המפרץ במסגרת ניסוי תמים של המכון לחקר הימים והאגמים לגדל דגים בכלובים בים הפתוח. לאחר הצלחת הניסוי ב-1995, הוצבו בים-סוף למעלה מ-100 כלובים, בהם גודלו כ-2,500 טון דגים בשנה. הכלובים הוכנסו לים ללא אישור גופי התכנון וללא רישיון עסק. המבנים על שפת הים נבנו באמצעות היתר חריג, שתוקפו הוארך פעם אחר פעם.

עם הגידול בכמות הכלובים בים, טענה עמותת צלול, כי הם פוגעים בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שהיא הצפונית בעולם ומאיימת על קיומה. צוללנים שצללו במי המפרץ העידו, שהאלמוגים סובלים מפגיעה וכי הריף כולו נמצא בסכנת קריסה מידית. לאור עדויות אלה טענה "צלול", שהמזון והתרופות הניתנים לדגים והפרשותיהם, גורמים לעכירות המים המונעת את חדירת קרני שמש, שאינה מאפשרת ליצורים הימיים לבצע פוטוסינתזה. אך לא רק זאת, הפרשות הדגים שוקעת בקרקעית הים ויוצרת מרבדי חיידקים הפוגעים ביצורים הימיים שנמצאים מתחת לכלובים. הצפיפות בכלובים מעודדת התפרצות מחלות והתפתחות טפילים המועברים אל דגי הבר.  מאחר ומקורם של דגי הדניס בים התיכון, הרי ש"בריחת" דגים מהכלובים מפרה את האיזון האקולוגי העדין של ים סוף. דרישתה החד משמעית של "צלול" היתה לסגור את כלובי הדגים ולהעביר את גידול הדגים ליבשה. דרישתה זו של "צלול" עוררה את עיריית אילת, את מוסדות התכנון ואת הממשלה לטפל בסוגיה זו.

עיריית אילת פעלה כנגד בעלי הכלובים בבתי המשפט. הממשלה מינתה צוות מנכ"לים, שמינה צוות מדענים בינ"ל, שקבע שכלובי הדגים מזהמים את הים ופוגעים בשונית. לאחר הליכים ממושכים במוסדות התכנון השונים ובעקבות דו"ח צוות המדענים, החליטה גם המועצה הארצית לתכנון ובניה לאשר את תכנית המתאר לחופי אילת (תמ"א 13) ללא כלובי הדגים,  וקבעה שיש להעביר את גידול הדגים מן הים לברכות ביבשה, כמקובל בעולם.

בפברואר 2004 החליטה הממשלה להחזיר את התכנית שוב למועצה הארצית, אך זו דבקה בהחלטותיה הקודמות והורתה לבעלי הכלובים להוציאם מהים מתוך 14 חודשים. ביוני 2005 החליטה הממשלה לאשר את תמ"א 13, ללא כלובי הדגים, והורתה את הוצאתם מהים בתוך שלוש שנים, כשליש מהדגים בכל שנה.

למעלה מ-10 שנים לאחר שהוכנסו לים, כלובי הדגים הוצאו ממנו באופן סופי בשנת 2008. שונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת מתאוששת, ואילו הציבור ומקבלי ההחלטות קיבל שיעור מצוין באזרחות, לפיו גם במדינת ישראל ניתן לנצח במאבק ציבורי צודק.

המאבק חוזר – "צלול" מתנגדת לפרויקט להקמת ברכות מזהמות במפרץ אילת

במהלך 2016 התברר כי משרד החקלאות, עיריית אילת והמכון לחקר הימים והאגמים (חיא"ל) מתכננים להחזיר את גידול הדגים למפרץ אילת. הפעם באמצעות הקמת פרויקט ברכות אדיר ביבשה. 1,000 דונם שבהם יוגדלו אצות, דגיגים וכ-5,000 טון דגים.  החוות ישאבו מים ממי המפרץ ויזרימו אליהם בחזרה פלט מזוהם בתרופות ובהפרשות דגים, שיפגע פגיעה אנושה באיכות מי המפרץ ובשונית האלמוגים הנדירה שבו, שהיא הצפונית בעולם.

לדעת "צלול", משמעות הפרויקט היא החזרת הזיהום למפרץ ולכן, באם מדינת ישראל מעוניינת לגדל דגי מאכל, מוטב שתעשה זאת לאורך הים התיכון, שהוא רגיש הרבה פחות לזיהומים. גידול דגים לאורך הים התיכון גם כלכלי הרבה יותר, שכן החוות קרובות לריכוזי האוכלוסייה ובכך ניתן לחסוך את מחיר ההובלה היקר.

מי עומד מאחורי התוכנית?

מאחורי תוכנית משרד החקלאות עומדות שתי החלטת ממשלה: החלטה 2429  מיום 14.11.10 לפיצוי  חברות ערדג ודג סוף על הפסקת פעילותן בים סוף בעקבות הוצאת כלובי הדגים מהים, והחלטה  4848 מיולי 2012, לפיתוח תחום הביולוגיה הימית במפרץ אילת. שני מנועים עיקריים הדוחפים להקמת הפרויקט הם משרד החקלאות, שאגף הדיג שלו נכשל לאורך כל הדרך, ומלח"י שעתיד להרוויח מהפרויקט (המכון צפוי למכור לפרויקט טכנולוגיה ודגיגים).

מהי עמדת עיריית אילת?

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, תומך בפרויקט ופועל להגשמתו. עמדה זו מנוגדת לעמדת העירייה שתמכה בהוצאת הכלובים מהים. עמותת צלול דורשת מראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שלא להפקיר את המפרץ לטובת מיזם כלכלי פרטי שסיכויי ההצלחה שלו קלושים ושסכנתו לים סוף עצומה.

מה עמדת יתר משרדי הממשלה?

המשרד להגנת הסביבה הקים צוות מומחים עליו הוטל לבחון את כושר הנשיאה של המפרץ. צוות זה קבע, כי כבר כיום מוזרמים למפרץ מזהמים רבים מדי (22 טון חנקן בשנה) ולכן אין מקום לתוספת מזהמים. משהתבררה למשרד החקלאות עמדת המדענים, הוא שלח מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובו דרישה שלא לקבל את עמדת המדענים, תוך ערעור על מקצועיותם ויושרם. עוד דרש משרד החקלאות שלא לקיים את ישיבת הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, עד לשינוי עמדת המדענים. בתגובה גייסה "צלול" את כל ארגוני הסביבה, ששלחו מכתב משותף לשר להגנת הסביבה, בו דרשו שלא להיענות לדרישת משרד החקלאות, לאמץ את דו"ח המדענים ולא להתערב בדיוני הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. בסוף מרץ 2016 אישרה הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, למלח"י לקיים פילוט לגידול 100 טון דגים, תוך הזרמת הפלט לים סוף, זאת למרות שידוע שתוכנית זו היא בסיס לתוכנית הגדולה לגידול כ-5,000 טון דגי מאכל.

מהן הסכנות הסביבתיות של הפרויקט?

בריכות הדגים ישאבו מהים מים ויזרימו לתוכם פלט מזוהם בחומרי הזנה ובהפרשות דגים. אמנם משרד החקלאות מתחייב שהמים המושבים יעברו טיפול מקדים, אך הניסיון מלמד, שלא ניתן להגיע לערכי טיפול מספיקים. משמעות הדבר היא הזרמה קבועה של חומרים מסוכנים לים. במקרה של תקלה (תקלות קורות כל הזמן) יוזרם לים זיהום רב של הפרשות דגים, חומרי הזנה ותרופות. אסור לשכוח, מפרץ אילת הוא ים סגור ורגיש לזיהומים. במפרץ נמצאת שונית האלומגים הצפונית בעולם שהחלה להתאושש רק לאחרונה, ולכן אסור לסכן אותה באמצעות פרויקטים פוגעניים. דו"חות של הביולוגים הימיים ד"ר אסתי וינטר וד"ר יחיעם שלזינגר, מוכיחים בוודאות את הנזק הנורא הצפוי לשונית האלמוגים אם גידול הדגים ישוב והזרמת המזהמים תחודש. לדוחות הניטור של המשרד להגנת הסביבה.

כדי לעמוד בתקנות של הועדה הבינמשרדית למתן היתרי הזרמה לים, ידרשו בעלי הפרויקט להשקיע סכומי כסף גבוהים בטכנולוגיה לטיהור המים ובתחזוקה יקרה ועתירת אנרגיה. ברגע שיתברר להם שהענף אינו כלכלי, הם ינסו לחסוך באמצעים ובאנרגיה תוך בקשת הקלות מהוועדה למתן היתרים (כפי שעושים מפעלים חדשות לבקרים). את המחיר תשלם, כמובן, הסביבה ותושבי מדינת ישראל שיאלצו להתמודד עם עוד פרויקט מפסיד ומזהם.

האם לפרויקט יש פוטנציאל כלכלי?

עבודה כלכלית מאת הכלכלן הסביבתי, גדי רוזנטל, יצור דגים במפרץ אילת, קובעת שהרווחיות של הפרויקט היא שלילית והמגדלים צפויים להפסיד שני שקל לכל קג' דג משווק. החשש הוא, ששאיפתם המרכזית של היזמים תהיה לנצל את ההטבות שמתכוונת הממשלה להעניק לפרויקט ועד מהרה יינטשו אותו, לא לפני שיגרמו לנזק לאזור ולים סוף.

האם הפרויקט יביא תעסוקה לאזור?

תרומת הפרויקט צפויה להיות קטנה מאוד, שכן גם בפעילות ייצור של 1,500 טון בשנה, היא תניב 50  מקומות עבודה בלב,  מחציתם עובדים זרים.  גם אם ימצא יזם לפרויקט, הוא כפי הנראה לא יהיה מיישובי הערבה הדרומית, שהקימו פרויקט לגידול דגים בים התיכון. מכאן, שהפרויקט לא יתרום לכלכלת הישובים בערבה הדרומית ובאילת. לכן, התמיכה התקציבית מצד משרדי הממשלה, תשרת בפועל גורם עסקי אחר. המסקנה החד משמעית היא – אין כל טעם במעורבות המדינה במיזם, שפרושו בזבוז כספי ציבור.

האם קיימת טכנולוגיה המאפשרת גידול דגים ללא זיהום הסביבה?

בעקבות התמעטות הדגה הימית בכל העולם, מנסים מדענים לגדל דגי-ים בחוות גידול אינטנסיביות. לפי שעה הפרויקטים סובלים מכלכליות נמוכה. גם בארץ נוסו מספר פרויקטים כאלה, אך רובם נסגרו בעקבות חוסר כלכליות וקשיים תפעוליים.

מהי עמדת "צלול"?

צלול דורשת ממשרדי הממשלה למשוך את ידיהם מפרויקט שערורייתי זה ולחשוב על השקעות ראויות יותר לאזור הערבה ולאילת. במקביל ממליצה "צלול" למשרד החקלאות לקדם גידול דגי דניס לאורך הים התיכון, שהוא רגיש הרבה פחות לזיהומים. בדרך זו להבטיח אספקת הדגים למשק ולמנוע את הפגיעה בסביבה.

אסור  לסכן את האזור כולו למען גחמה של קומץ עובדים באגף הדיג ולמען קומץ חוקרים בחיא"ל, שכל שאיפתם היא להצדיק את מקום עבודתם.

 

חדשות


"צלול" לנסיך וויליאם: סייע במיגור נגע הפלסטיק ובשמירה על האלמוגים

בין שלל פגישותיו של הנסיך האנגלי, וויליאם, בישראל, הוא נפגש גם נציגי ארגוני סביבה. מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס, סיפרה לנסיך… קראו עוד >>

חוף קצא"א נפתח. "צלול" דורשת הגנות לאלמוגים

עמותת צלול שלחה מכתב בהול לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ולשר האוצר, משה כחלון בדרישה להגן על האלמוגים בחוף קצא"א באילת,… קראו עוד >>

דגים, דגים, דגים – כתבה בירחון טבע הדברים

אחד המשברים הסביבתיים הקשים ביותר שחווה העולם מתחולל במעמקי הים, רחוק מהעין ועוד יותר מכך, רחוק מהתודעה הציבורית. המשבר בא… קראו עוד >>

"צלול" בכנס אילת אילות: "חוות הדגים יהרסו את שונית האלמוגים"

ה "חוות הענק לגידול דגים שמתכנן משרד החקלאות במפרץ אילת יהרסו את שונת האלמוגים הצפונית בעולם", כך אמרה מנכ"ל "צלול"… קראו עוד >>

"צלול" לאורי אריאל: חוות דגים רק לאורך הים התיכון ולא במפרץ אילת

נציגי עמותת צלול נפגשו עם שר החקלאות, אורי אריאל, והציעו לו להקים את החוות לגידול דגי דניס לאורך הים התיכון… קראו עוד >>

Save

Save