מועצה ציבורית למים

אחת המסקנות המרכזיות של ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל (וועדת השופט ביין) הייתה שיש להקים מועצה ציבורית למים ולביוב, שתעקוב אחר המתרחש במשק המים, תחווה את דעתה, תייעץ לשר האחראי, תמסור מידע לציבור ו"תשמור על השומרים". הממשלה אמנם אימצה את מסקנות הוועדה, אך משרד האנרגיה והמים, בראשותו של שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הביא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת חוק המים תיקון מס' 25 2012  השונה באופן מהותי ממסקנות הוועדה, והמעקר את ההחלטה מכל תוכן. בין התיקונים שביקש משרד האנרגיה והמים להכניס לחוק, קביעה לפיה שר האנרגיה והמים יעמוד בראש הוועדה ולא איש, ציבור. תיקון נוסף היה דרישה לפיה רוב חברי הוועדה יהיו נציגי ממשלה ולא אנשי ציבור. התיקון גם ביקש להטיל חובת סודיות על חברי הוועדה, נושא העומד בסתירה לעיקרון השקיפות אותה ביקשה וועדת ביין להנחיל.

התיקון לא אושר בסופו של דבר, בעקבות התנגדות חברי כנסת, חברי וועדת ביין, שניסחו מכתב התנגדות בעקבות בקשת "צלול", מדענים  ושורה ארוכה של ארגונים, שכולם קראו שלא לקבל את הצעת החוק ולנסח נוסח חדש.

עמותת "צלול" תדרוש מהכנסת למלא אחר המלצות הוועדה ולהקים מועצה ציבורית בראשה יעמוד איש ציבור, שחבריה יהיו נציגי המגזרים השונים במשק – צרכנים, ספקים, אנשי מדע, אנשי הנדסה, נציגי חקלאים ונציג ארגוני הסביבה. למועצה יהיה תקציב עצמאי בעזרתו תוכל לממן בדיקות ומחקרים וכן מנגנון שיאפשר את עבודתה. לדעת "צלול", רק מועצה כזו תוכל למלא אחר התפקיד שהועידה לה ועדת ביין – "לשמור על השומרים".

דף העמדה של ארגוני הסביבה

חדשות