נחל קדרון – ירושלים שפכים סביבה לה

תעודת זהות

אורך: 34 קמ'

מקור: מזרח ירושלים

שפך: ים המלח, בסמוך לישוב אבנת.

שפיעות בעבר: נחל שטפוני. אין מקור מים.
שפיעות כיום:  בנחל זורם ביוב.
מקורות הזיהום: ירושלים (כל השכונות שממזרח לקו פרשת המים), ואדי ג'וז, בית לחם וישובים נוספים.

כמות השפכים בנחל: 11 מיליון מ"ק בשנה. (כרבע מהכמות שמייצרת ירושלים המונה כ-800 אלף איש).

כמות התושבים באגן: 200 אלף. אוכלוסיית ירושלים, אוכלוסיה עירונית וכפרית (שטחי A ו-B), בדואים, נזירים, מתנחלים (מועצה אזורית מגילות) וחיילים.

בירת ישראל, ירושלים, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום נורא של הנחל, שהוא אתר מורשת מהחשובים בעולם. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת באפיק הנחל ומגבירה את זיהומו. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח.(בעקבות פנייה של עמותת צלול הודה הודה המינהל האזרחי כי מתקן התפיסה אינו חוקי. לאחרונה ביקשה אגודת המים של ישובי הבקעה להגדיל את המתקן הלא חוקי, גם הפעם  במימון המדינה).

בשנים האחרונות ניסו מספר ארגונים לתכנן תכניות לשיקום הנחל, ביניהם רשות ניקוז ים המלח, בתמיכת ארגונים שונים. במרכז התכנית שיתוף פעולה בין ישראל לישובים הפלשתינים לאורך הנחל. בשל התנגדות הרשות הפלשתינית, שאינה מוכנה ששפכים פלשתיניים יעוברו להשקיית ההתנחלויות בבקעה, התוכנית אינה מקודמת

 DSC_6220לאחר שנות דיונים ארוכות אישרה הוועדה המחזוית ב-2014  ארבע תוכניות להפסקת הזרמת השפכים לנחל: הקמת מט"ש בקדרון, הקמת שתי תחנות שאיבה (תלפיות מזרח וגיא בן הנום) שאיבה והקמת מינהרה מתחת להר הצופים. רשות המים מתנגדת לתחנות השאיבה המתוכננות להזרים את המים מערבה, שכן לדעתה מדובר בתחנות שיהיו מיותרות לאחר הקמת המט"ש. התנגדות רשות המים גורמת לעיכוב פרסום המכרזים.

בתגובה להתנגדות רשות המים הגישה עמותת צלול בנובמבר 2015 עתירה לבג"ץ ובה ביקשה מבית המשפט להורות לרשות המים להסיר את התנגדותה לתוכנית.

לטענת "צלול" רשות המים הטילה "וטו" על החלטת הוועדת המחוזית, מעכבת את הפתרון ותורמת לזיהום הנחל.

כששה חודשים אחר-כך השיבה המדינה, כי רשות המים החליטה לבחון תוכניות טובות יותר וכי היא מבקשת אורכה של שלושה חודשים כדי להשיב לבית המשפט.

לדעת צלול, מתשובת הפרקליטות לבג"ץ עולה, כי המדינה אינה רוצה למצוא פתרון להזרמת השפכים לקדרון וכי היא ומעדיפה להמשיך את ההזרמה בניגוד לחוק הישראלי ובניגוד לחוק הבינלאומי. עוד טוענת "צלול", כי מאחורי התנגדות רשות המים עומדים מניעים זרים, הגורמים להנצחת הזיהום. ב

עמותת צלול קוראת לבית המשפט לחייב את רשות המים להסיר את התנגדותה לתוכנית ולהורות על ביצוע מיידי של התוכניות להפסקת הזרמת השפכים לקדרון. לדעת "צלול", לא ניתן לשאת מצב שבו רשות המים, שבין תפקידה למנוע את זיהום מקורות המים, תפעל בניגוד אליהם ותנציח את המשך הזרמת השפכים לנחל ולים המלח.

להרחבה: מצגת 

לכתבה בהארץ: "המדינה אינה מצליחה למצוא פתרון לזיהום בנחל קדרון"

 נושאים משפטיים הקשורים לנחל

  1. רוב שטח נהר הקדרון נמצא מעבר לקו הירוק. כמחצית האגן נמצא בשטח המוגדר כשטח אש צבאי. כשליש מאגן הקידרון נמצא בגבולות המועצה האזורית מגילות, שהוקמה על ידי צו של הממשל הצבאי. שליש נוסף נמצא בשטח A.
  2. ספקית השפכים הגדולה היא העיר ירושלים. ישראל סיפחה לשטחה את מזרח ירושלים הנמצאת מעבר לקו היורק. אין הכרה בינלאומית בסיפוח זה. ישראל מחויבת לטהר את מי הביוב של ירושלים המערבית והמזרחית הזורמים לערוץ הקדרון.
  3. אם ישראל תטהר את מי הביוב הזורמים בערוץ הקדרון, היא זכאית להשתמש בחלק מהמים.
  4. בנוסף להתחייבויות הכלולות בהסכם הביניים, המשפט הבינלאומי המנהגי מטיל חובה על מדינות שותפות באגן היקוות למנוע נזק למדינה שכנה.
  5. המשפט הבינלאומי המנהגי קובע שיש לחלק מים מאגן היקוות בינלאומי על בסיס חלוקה הוגנת המביאה בחשבון בין השאר שימושים קיימים, שימושים עתידיים, מבנה גאוגרפי של האגן, מניעת נזק למדינה שכנה, גדולה האוכלוסייה התלויה במקור המים, קיום אלטרנטיבות וצרכים חברתיים וכלכליים של המדינות. עוד קובע המשפט הבינלאומי המנהגי, כי יש להודיע מראש על כל פעולה העשויה להשפיע על מדינה השותפה באגן ההיקוות אך עצם השותפות באגן אינה מעניקה זכות וטו למדינה שכנה.

IMG_0636

חדשות


הקדרון: יש הבטחות, אין תאריך לביצוע

"הטיפול בנושא שפכי הקדרון ממשיך להתנהל בעצלתיים, כאילו מדובר בבעיה שולית, שניתן לדחות את הטיפול בה למועד לא ידוע". כך… קראו עוד >>

בעקבות עתירת "צלול" מתגבש הסדר לשפכי הקדרון

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו עמותת צלול והחברה להגנת הטבע, בדרישה לטפל בשפכים של עיריית ירושלים הזורמים לקדרון, פועלים רשות המים… קראו עוד >>

מבקר המדינה: טיפול המדינה בנחלים חוצי גבולות "מחדל אקולוגי"

דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי… קראו עוד >>

 

 

נחלי ארצנו