נחל קישון

תעודת זהות

מוצא: אזור ג'נין שבשומרון. נשפך לים: במפרץ חיפה. אורך: 70 קמ'. שטח אגן היקוות: כ-1,100 קמ"ר. חוצה את עמק יזרעאל ועמק זבולון. מקורות מים: נחל ציפורי, נחל יפתחאל, נחל גדורה ועוד. מקורות הזיהום: שפכים וקולחים. בקרקעית הנחל, מאזור בתי הזיקוק ועד לשפך, שקעה בוצה מזוהמת, תוצאת הזרמה ארוכת שנים של מזהמים שונים ובהם שמנים, דלקים ומתכות כבדות.


בעבר נחשב לאחד מנחלי החוף הגדולים והשופעים. לאורכו של הנחל עברה דרך הים ההסטורית שחיברה בין מצרים לבין סוריה. עדות לכך היא התלים שלאורך הנחל, תל יקנעם, תל מגידו, תל שמרון ותל קשיש. כיום סובל הנחל מזיהומים ומהיעדר מים. רשות ניקוז ונחלים קישון האחראית על ניקוז הנחל, החלה בשנים האחרונות לתכנן תוכניות להשבת מים, להמרת מעינות תפוסים בקולחים.

ב-1994 הוקמה רשות נחל הקישון, שבאחריותה 25 קמ' התחתונים של הנחל. הרשות עורכת ניטור פעמיים בשנה ב- 29 תחנות מדידה.  ב-11 תחנות לאורך הנחל עורכת הרשות דיגום דו- שבועי.

מורד הנחל

שבעת הקמ' האחרונים של הנחל סבלו במשך שנים רבות מזיהום רב שנבע מהזרמת שפכי מפעלים השוכנים לאורכו, ביניהם בתי הזיקוק ומפעלי התעשייה הכימית. כיום המפעלים אמנם אינם מזרימים  שפכים, אך הבוצה שבצטברה בקרקעית הנחל, שבה חומרים אורגניים מזוהמים, ממשיכה להשפיע על רמת הזיהום של הנחל. באפריל 2014 החל פרויקט לניקוי קרקעית הנחל, בשיתוף רשות ניקוז קישון והמשרד להגנת הסביבה, בעלות של 260 מיליון שקל. (ראו בהמשך).

תביעת הצוללנים ודו"ח שמגר

בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של צוללני השייטת ושל דייגים שפעלו בנחל, שלטענתם חלו במחלת הסרטן בשל פעילות זו,  הוקמה ב-2000 ועדת חקירה, בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, שבדקה את הקשר בין התחלואה לבין הזיהום בנחל. וועדת שמגר קבעה, כי אמנם אין קשר סיבתי מובהק בין הצלילות לבין מחלת הסרטן, אך למרות זאת המליצהעל  שורה של המלצות: אסרה צלילה וכל פעילות ספורטיבית עד לטיהור המים; קבעה הסדרי פיקוח וניטור קבועים מכוח חקיקה; אסרה הזרמת שפכים תעשייתיים וביוב לנחל; הורתה על הפסקת הזרמת שפכים לים; הורתה על ניקוי הזיהום בנחלים ובים ועוד. הועדה אמנם לא קשרה בין מחלת אנשי השייטת לבין הפעילות בנחל, אך למרות זאת החליט משרד הביטחון להכיר בהם כבחללי ונכי צה"ל והורה על בדיקות תקופתיות של הצוללנים. עמותת צלול הייתה מהראשונות לתמוך בטענות אלה, סייעה בהקמת עמותת אנשי הדממה ואף סייעה לצוללנים בעתירתם. 

צלול מתנגדת לצינור עוקף קישון

אחד הרעיונות שנהגו עם השנים היה להזרים את קולחי המפעלים לים באמצעות צינור. עמותת צלול התנגד לרעיון, בטענה שצינור לים משמעותו, המשך הזיהום בחסות הצינור, שיאפשר להזרים לים מזהמים שונים. רעיון הצינור נגנז בסופו של דבר. כיום מזרימים המפעלים קולחים מטופלים לנחל באמצעות היתר הזרמה לים מאת המשרד להגנת הסביבה. הקולחים מנוטרים על ידי המשרד להגנת הסביבה ועל-ידי רשות נחל הקישון. מפעל חיפה כימיקלים מבקש להזרים את קולחיו באמצעות צינור לים. צלול מתנגדת לבקשה זו.

פרויקט ניקוי הקרקעית

בעקבות חורף 2001 שהיה גשום במיוחד, אירעו הצפות קשות באזור הנחל. בעקבבות  ההצפות, הוחלט להעמיק את אפיק הנחל, כדי להגדיל את קיבולת המים. חפירה שבוצעה באפיק העלתה שהקרקעית מכוסה בבוצה מסוכנת, במרקם הדומה לפלסטלינה, שהצטברה במקום בעקבות שנים רבות של הזרמת שפכים מזוהמים. (הבוצה שנחפרה בשלב הראשון נאגרה בשלוש ברכות שהוקמו לאורך הנחל).

לאחר שנים ארוכות של ויכוחים בין המפעלים לבין המדינה (שבפועל הייתה המזהם העיקרי, שכן היא הייתה הבעלים של המפעלים בתקופת הזיהום) החליטה הממשלה בנובמבר 2011, כ-10 שנים לאחר ההחלטה להעמיק את הערוץ, על אימוץ תכנית לניקוי קרקעית הנחל והעמקתה. ההחלטה כללה מתווה למימון הפרויקט, שעלותו הוערכה בכ-260 מיליון שקל. להחלטה נלווה נספח להצעת מחליטים המפרט את הפרויקט. ביצוע הפרויקט, שתוכנן על ידי דני שרבן מיודפת מהנדסים, הוטל על רשות ניקוז ונחלים קישון, ברשות חיים חמי. לפרויקט הוקמה מנהלת בה חברים משרדי ממשלה וכן ארגונים מטעם הציבור. כיום משמשת "צלול" כנציגת הציבור במנהלת.

לאחר שהוחלט על מתווה המימון, פרסמה רשות הניקוז שני מכרזים – מכרז לעבודות עפר, בו זכתה חברת ב. רחמים (שלא השלימה את חלקה בחפירה) ומכרז לניקוי קרקעית הנחל בו זכתה חברת אנגלוב הקנדית, שנטשה את הפרויקט במהלך פברואר 2015, לאחר חילוקי דעות בינה לבין רשות הניקוז. במרכז חילוקי הדעות, דרישתה של אנגלוב לתוספת של 50 מיליון שקל. כיום מנהלת את הפרויקט חברת א. עידן.

מה כולל הפרויקט?

הפרויקט כולל הטיה של קטע נחל באורך של 1.5 ק"מ למעקף קבוע (נפתול) בסמוך למתחם בתי הזיקוק,  שטח הנפתול נחפר וכוסה ביריעות פלסטיק, עליהן נערמת הבוצה, בנפח של כ-400 אלף מ"ק, שנחפרת מתוך הנחל. בסוף העבודות תכוסה הגבעה המלאכותית בקרקע חרסיתית ותשמש כפארק.

את קרקעית הנחל חופר דרג'ר, שהובא לארץ לצורך הפרויקט. חפירת הנחל מתוכננת לאורך של 6-7 קמ' ולעומק של 2.5 קמ'. הטיפול בקרקע המזוהמת כולל יבוש הסדימנט והפרדתו למרכיביו וכן טיפול ביולוגי במים לפני השבתם לנחל לפי ערכי סף שנקבעו מראש. ערך הסף לטיפול בפחממנים נקבע ל-1,560 חל"מ, זאת בעקבות סקר סיכונים שבוצע ע"י ד"ר אטול סלהוטרה. (במכרז דובר על 850 חל"מ).

המים הנשאבים עוברים תהליך הפרדה ממוצקים באמצעות צנטריפוגות, שיקוע ותהליך טיפול. החזרה לנחל היא בערכים של 100 מג"ל מוצקים מרחפים, 20 מג"ל חנקן כללי ו- 5 מג"ל חנקן אמוניאקלי (NH4-N). ערך ההגבה לא יעלה על 8.5. (pH<8.5). לטענת מנהלי הפרויקט מאחר והנחל סבל מחומציות רבה, רוב המתכות הכבדות עוכלו או נשטפו לים במהלך השנים ולכן אין חשש לכך שהמים שיוחזרו לנחל יכילו מתכות כבדות.

פרשת צו ההרשאה

הנהלת הפרויקט ביקשה צו הרשאה להזרמה לנחל  מהוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחלים, שבאחריות רשות המים. בוועדה זו חברים נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי רשות המים ונציגי משרד הבריאות. (כל הזרמה לנחל מחייבת קבלת צו הרשאה). מנהל רשות המים, אלכס קושניר, סירב להעניק את הצו לפרויקט, בטענה לליקויים בבקשה. למרות זאת עבודות הטיהור וההזרמה לנחל נמשכו.

בעקבות חשיפת הפרשה ותגובת צלול, הופסקו העבודות בנחל עד לאישור הצו. בעקבות לחצים של המשרד להגנת הסביבה הצו ניתן בסופו של דבר והעבודות חודשו לאחר שבועיים של הפסקה. לטענת "צלול", רשות הניקוז והמשרד להגנת הסביבה פעלו שלא כדין וקיים חשש שעבריינות זו תשמש כתקדים מסוכן למפעלים ולחברות, שיטענו שניתן להזרים לנחל ללא צו הרשאה.

בלי קשר לפרשה זו, דורשת "צלול" להעביר את הטיפול בנחל לוועדה למתן היתרי הזרמה לים, שהיא ועדה סטטוטורית, שמטפלת ממילא בבקשות ההזרמה של מפעלי כלל מפעלי הקישון.

פרשת המליחות

עם התקדמות העבודות התברר שהמים הנשאבים יחד עם הבוצה מכילים מליחות גבוהה המקשה על הטיפול הביולוגי. עובדה זו גורמת להאטת העבודות ולחשש באשר להמשכותן. "צלול" התנגדה למתן הקלה בנושא השבת המים לנחל ודורה מהאחראים לפרויקט למצוא פתרון הולם לבעייה. הפתרון שנמצא היה שימוש במי בז"ן שבמקום לזרום לנחל מוזרמים לשימוש הפרויקט.

 אורניום בנחל

סקר שערך המכון הגיאולוגי באזור הצפון חשף קיומם של ריכוזי אורניום גבוהים באחת הברכות שלאורך הנחל בריכוז של 500 ppm. חשיפת החומר עוררה את החשש לפיו עם העברת החומר לפארק, הוא עלול לסכן את הציבור שיטייל במקום. המשרד להגנת הסביבה סבור שאין שום סכנה בריכוז האורניום שבמקום, שלדעתו אינו חורג מהמותר. טענה נוספת היא שבכל מקרה הפרויקט כולו יכוסה ב-1 מ' אדמה, שתמנע את השפעת הקרינה. עמותת צלול פנתה במכתב למכון הגאולוגי  כדי שיחווה את דעתו בנושא זה, במטרה למנוע אפשרות לסיכון העובדים בנחל ולסיכון המבקרים בפארק העתידי שיוקם במקום. בדיקה שערכה "צלול" לא מצאה עדויות להמצאות חומרים רדיואקטיביים בבוצה.

פעילות צלול

עמותת צלול הביעה לא אחת את דאגתה באשר להשפעת העבודות על מצב הנחל ועל הסכנה שבהזרמת מתכות כבדות לגוף המים ולים. "צלול" חוששת שהרחפה זו תגרום לנזק קשה לנחל ולכן דורשת לצמצמה כלל האפשר וזאת במקביל לדרישתה למנוע הזרמת מזהמים לנחל. "צלול" דוגמת את הנחל מתוך כוונה לעקוב אחר מצבו. הדגימות שנערכו עד למאי 2015 לא הוכיחו הפרה של הנחל. "צלול" תמשיך לדגום את הנחל עד לסוף הפרויקט.

"צלול" בודקת את הפרויקט

ביוני 2016 קיימה צלול סדרה של בדיקות בהר הבוצה המטופלת שעל גדת הנחל. תוצאות הבדיקה הראו חריגות של 22% ברמות ה-TPH, עובדה המעידה על כשלון הטיפול בגורם הזיהום המרכזי בנחל.

הפרוקיט הופסק לפני תום הניקוי

למרות שניקוי הנחל לא הושלם ורק 60% מהבוצה המזוהמת הוצאה מהנחל, החליטו, רשות הניקוז והמשרד להגנת הסביבה להפסיקו ב-9 לספטמבר 2016. התוצאה היא שהנחל נותר מזוהם בחלקים גדולים ממנו למרות השקעה של 220 מיליון שקל בניקויו. "צלול" דורשת להשלים את ניקוי הנחל, לנטר את גבעות הבוצה שעל גדותיו ולדאוג לאמצעי טיפול מתאימים.

IMG_0231IMG_0275

הממצאים של "צלול".

דוחות המנהלת:

דו"ח המנהלת דצמבר 2013

דו"ח המנהלת מרץ 2014

דו"ח המנהלת יוני 2014

דו"ח המנהלת אוגוסט 2014

דו"ח המנהלת אוקטובר2014

דוח מנהלת דצמבר 2014

דו"ח המינהלת אוגוסט 2015

תוצאות ניטור מרץ 2015

דו"ח מינהלת מאי 2015

דו"ח מינהלת אוג'-ספט' 2015

דוח מינהלת ינואר-אפריל 2016

דוח מינהלת מאי 2016

סיכום הצוות המקצועי לסיום הפרויקט – ספטמבר 2016

לוז סיום פרויקט שיקום נחל הקישון

תוכנית ניטור סביבתי לאחר סיום הפרויקט – אקולוג

סטטוס הפרויקט ספטמבר 2016

תוכנית הניטור הסביבתי ספטמבר 2016

סיכום ישיבת המינהלת ספטמבר 2016


הכנסות והוצאות הפרויקט יוני 2014

הכסות והוצאות הפרויקט ספטמבר 2016

395296 – KDRA Radiation monitoring Report n7 (1) – דו"ח מעבדת סיסטם – קרינה

ערכי הסף לפרויקט

פרויקט השיקום באתר המשרד להגנת הסביבה

dreger

חדשות


העבודות בקישון הסתיימו, הנחל רחוק מלהיות נקי. "צלול" דורשת להשלים את הפרויקט

פרויקט ניקוי קרקעית הקישון, שהוגדר כפרויקט הדגל של המשרד להגנת הסביבה, שנועד להסדיר את הניקוז במפרץ חיפה, אך גם ובעיקר… קראו עוד >>

המחוזית קבעה: פארק הקישון יאושר

לאחר מאבקים ממושכים של רשות נחל הקישון וארגוני הסביבה, ובהם "צלול", קבעה הוועדה המחוזית חיפה, כי פארק הקישון יאושר במתכונתו… קראו עוד >>

צלול נגד צמצום פארק הקישון

"צלול" מתנגדת לכוונת המשרד להגנת הסביבה לתמוך בתביעתה של חברת נמלי ישראל (חנ"י) לצמצם את שטחו של פארק הקישון המתוכנן… קראו עוד >>

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Save

נחלי ארצנו