הרחבת נמלים

 

הממשלה החליטה ב- 2007  על תכנית לפיתוח ולהרחבת נמל אשדוד ונמל חיפה, כדי שיספקו מענה לצורכי המשק ולאתגרי התעבורה הימית,  כפי שהוגדרו בתכנית האב של חברת נמלי ישראל (חנ"י) לפיתוח נמלי הים התיכון, תוך בחינת השותפות עם הסקטור הפרטי.

דחיפה נוספת קיבלה התכנית במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג להורדת יוקר המחיה שהתקבלו בממשלה, בהן הושם דגש על הכנסת תחרות בתחום הנמלים על ידי הקמת נמלים פרטיים חדשים והאצת הליכי תכנונם עד לסוף שנת 2012.

מתכנני התכנית תולים בה תקוות רבות. לטענתם, היא תייצר מקומות עבודה רבים לכלל תושבי הצפון, ובעיקר לעיר חיפה ותצליח לעצור את ההגירה השלילית למרכז. עוד סבורים המתכננים, כי היא תוביל לפינוי הנמל המערבי הישן, תאפשר את פתיחת חזית העיר חיפה לים (בדומה לנמל תל אביב) ותהפוך את חיפה ל"ברצלונה" של ישראל.

ארגוני הסביבה, ובראשם "צלול", נלהבים פחות מהתכנית השאפתנית, בטענה שנמל המפרץ בחיפה הוא המורכב מבין שני הנמלים, והבעייתי יותר לתכנון והקמה מבחינה הנדסית ומבחינה סביבתית. לדעת "צלול", התכנית תשנה חזותית את קו החוף של העיר, שהוא נכס נוף לאומי; היא תפגע בתהליכי הסעת החולות בים – תגרום לשחיקת חופי הקריות, בעיקר חופי קריית-חיים, ותגרום להצטברות חול מעברו השני של שובר הגלים הראשי. אמנם ניתן לבצע הסעת חול מלאכותית – אבל מדובר בצורך מתמיד שייצור סביבה לא יציבה, שתאפשר התבססות של מינים אופורטוניסטים (פולשים) ותהרוג מינים מסוימים. לתכנית עלולות להיות השלכות על שיקום נחל הקישון ופארק הקישון המוקם בימים אלה, היא תשפיע על קצב תחלופת המים בנמל הקישון ובנמל המערבי ועל איכות המים כתוצאה מכך. התכנית דורשת כמויות גדולות מאד של חול לצורך ייבוש הרציפים החדשים – לשאלה מהם מקורות החול משמעויות סביבתיות כבדות משקל. בזמן עבודות ההקמה עשויה להיות "החשכה" ממושכת של המים בגלל חומר מרחף שיעכיר את המים. התופעה עשויה לפגוע במינים שונים. בזמן עבודות ההקמה יהיו מפגעי רעש ליונקים ימיים.

חששות עלו גם בנושאים נוספים. כך למשל, הועלה החשש, שהנמל הפרטי, בדומה לגופים פרטיים אחרים, יעסיק כוח אדם זול וזר. אך לא רק זאת. עובדי נמל חיפה הצהירו שלא יסכימו לשחרר את שטח הנמל המערבי המבוקש, המוחכר להם לעוד 49 שנים, אם לא יקבלו פיצוי לשטח הנגרע מהם. מכאן, שאפשרות הפיכת חיפה לברצלונה, מוטלת בספק.

לא רק זאת, במסגרת קידום התכנית דובר רבות על-כך שהנמל החדש ישמש כ- HAB לסין ולהודו. הצהרות אלו קשורות בתוכנית להקמת קו רכבת מאילת ובהקמת נמל "תעלה" במפרץ אילת. עמותת "צלול" תוהה אם מדינת ישראל תוכל להתחרות בנמלים אחרים גדולים באזור כנמל HAB. בפרט נוכח המחיר הסביבתי, שידרש במסגרת התכנית הכוללת גם את נמל התעלה והרכבת.

החשש מפני השפעות התכנית מתגבר בעקבות האצת הליכי התכנון. כך למשל, התכנית פורקה לתתי חלקים ולדיונים נפרדים. כך למשל, תכנית נמל המפרץ נדונה בנפרד מתכנית המתאר לנמל אשדוד, על-אף שיש לבחון את שניהם ולקבל החלטות בנוגע לתמהיל הפיתוח שלהם כחלק מתכנית מתאר ארצית לפיתוח הנמלים. לא רק זאת,  תכנית נמל המפרץ פוצלה לתתי תכניות – המבנים היבשתיים ועורף הנמל  המבנים הימיים , ומקורות החול להקמת המבנים הימיים. גם הדיונים בתסקיר הסביבתי שערכה חנ"י הואצו לפתע. לאחר שתיקה ממושכות,  נקבעו שלושה דיונים בזה אחר זה: בוועדת העורכים של התכנית, בולנת"ע ושבוע לאחר מכן במועצה הארצית לתכנון ובניה. כל זאת מבלי שניתנה לציבור ולאנשי מקצוע המייצגים אינטרסים שונים, האפשרות ללמוד בצורה מעמיקה את התסקיר ולהגיב עליו בצורה מקצועית. ב- 11.12.12 דנה המועצה הארצית לתכנון ולבניה בתכנית למבנים הימיים בלבד, מבלי שהוצגה למועצה התמונה הכוללת. במקום לאפשר דיון ציבורי אמיתי בתכנית השלמה, מנטרלים את ההתנגדויות ומעבירים אותה בשיטת הסלמי במרכיבים קטנים מתוך השלם.

לאור המורכבות הגדולה,  קוראת עמותת "צלול" לממשלה לקדם תחילה את חלופת אשדוד ורק כשלב שני, כעבור מספר שנים, לבחון את חלופת נמל המפרץ בחיפה. כמו כן, קוראת העמותה לממשלה לבחון פתרונות משולבים, כך ששתי הערים יזכו בפיתוח ובנטל.

חדשות


הרחבת נמל חיפה: יש לדון בתכנית בצורה כוללת (12.12.12)

"לא סביר שהחלטה כמה משמעותית ובעלת השלכות סביבתיות כה גדולות תתקבל בדיון כמו זה שהתקיים אתמול. יש לדון בתכנית המתאר… קראו עוד >>