השפד"ן, מכון טיהור השפכים הגדול של גוש דן, נחשב למתקן מתקדם מאוד, שכן הוא מטהר את שפכי כל גוש דן לרמת טיהור שלישונית ומזרים אותם לנגב. יחד עם זאת, הוא נחשב למזהם הגדול ביותר של מזרח הים התיכון, בעקבות הזרמה של חמישה מיליון טון בוצת שפכים (מכילה שאריות של חיידקים ושאר חומרים) בכל שנה ישירות לים התיכון.
ארגוני הסביבה, ובראשם "צלול", ניהלו במשך שנים ארוכות מאבק בשפד"ן בדרישה, להפסיק את הזרמת הבוצה המזוהמת לים. בעקבות דרישה זו הגתה הנהלת השפד"ן רעיון, להקים משרפה, שתשרוף את הבוצה, כמקובל במספר מדינות אירופה. ארגוני הסביבה התנגדו לרעיון זה, בטענה שאין מחליפים מפגע אחד במפגע אחר. כלומר, אין שום סיבה להפוך את הבוצה לזיהום אוויר. בעקבות מאבק ארוך, החליטה הנהלת השפד"ן לזנוח את רעיון המשרפה, והתחייבה להקים מתקן שיהפוך את הבוצה לדשן. משרד החקלאות הודיע, שקיים ביקוש עצום לדשן זה, כך שאין שום סיבה שלא להתחיל בפרויקט.

רק ב-2011, לאחר שנים רבות של סחבת ועיכובים, במהלכן המשיכה הבוצה לזרום לים ולזהם אותו, החלה הנהלת השפד"ן להקים את הפתרון לטיפול בבוצה, תוך שהיא דוחה פעם אחר פעם את תאריך סיום העבודות. אם לא די בהתנהלות זו, ביוני 2011, הצליחה הנהלת השפד"ן לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לפטור אותה מתשלום היטל הזרמה לים (מוטל על כל מי שמזרים קולחים לים התיכון, גם אם יש לו היתר), באמצעות פטור, שתוקפו פג בסוף דצמבר 2012. עמותת "צלול" התנגדה  בכל תוקף לפטור והתנגדה בכל תוקף להארכתו, שכן לדעת "צלול", הארכת הפטור משמעותה מתן "פרס" לשפד"ן, המזהם את הים במשך שנים רבות ומתחמק מחובתו להפסיק את הזיהום באמצעות סחבת וגרירת רגליים.

ואכן, כמה ימים לפני תום כהונת הכנסת ה-18,  הודיע  השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים, זאת בשעה שהיה ידוע לכל, כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות כך שיאפשרו לשפד"ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. הודעה זו באה למרות חוות דעת של  משרד המשפטים לפיה מתן דחייה לשפד"ן עלולה לפתוח פתח למזהמים נוספים לבקש דחיות ופטורים מתשלום, ולמרות התנגדות הוועדה למתן היתרי הזרמה למתן פטור לשפד"ן. ההסבר שנתן ארדן היה, שההיטל יחייב להעלות את תשלומי המים והביוב של תושבי גוש דן. הסבר תמוה מאוד על רקע העובדה, שתפקידו של השר להגנת הסביבה הוא לדאוג לסביבה ולא לספק תירוצים למזהמים.

במטרה למנוע את כינוס הישיבה כתבה עמותת "צלול" מכתבים ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין ולמשרד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ובהם ביקשה מהם למנוע את כינוס ישיבת הוועדה. במכתבים טענה "צלול", כי כינוס הוועדה לפני מינוי שר חדש ולפני כינוס וועדת פנים והגנת סביבה חדשה, הוא מהלך לא דמוקרטי, שיש להתנגד לו בכל תוקף.

יש לציין, כי דרישה זו של צלול זכתה לתמיכת כל שאר ארגוני הסביבה, שגם הם סברו שמדובר בהליך לא דמוקרטי, שיש למנעו בכל תוקף.

ואכן, כמה ימים אחר כך, התקבל מכתב ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, ובו הודעה לפיה אין בכוונת ארדן לכנס את הוועדה במטרה לקדם תיקון בתקנות באופן שיביא לדחיית מועד החיוב.

אין ספק, שדחיית הישיבה  וחוסר הצלחת הנהלת השפד"ן לסדר לעצמה דחייה נוספת מתשלום, הם ניצחון גדול לעמותת צלול, המתנגדת לפטור מזה זמן רב. עתה לא נותר אלא לקוות, שגם השר להגנת הסביבה הבא וועדת הפנים והגנת הסביבה הבאה לא ייכנעו לדרישת הנהלת השפד"ן, המזהם הגדול ביותר של מזרח הים התיכון, לפטור אותו מתשלום ההיטל, שאין צודק ממנו.

 

חדשות

---