מפת קידוחי הגז והנפט

מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית, מבחינה תכנונית וומבלי שדאגה לאמצעי תגובה במקרה של אסון גז ונפט. כתוצאה מכך, חושפת המדינה את הים התיכון, את החופים, את הכלכלה ואת האזרחים לסכנה קשה. עמותת "צלול" סבורה, שיש לעצור את הקידוחים בים עד לקביעת רגולציה מתאימה בנושא זה, ועד לגמר הצטיידות המדינה בציוד מתאים למניעת אסונות ימיים. לא רק זאת. בעקבות מציאת הגז, ישראל אינה מתמודדת יותר עם מצב חירום אנרגטי לכן יש לעצור את חיפושי הנפט בים עד להשלמת ההיערכות הנדרשת.

בראשית ינואר 2012, אמנם הודיעה המדינה שבכוונתה להקצות כ-22 מיליון שקל לרכישת שתי ספינות המיועדות להתמודדות עם דליפות נפט בים, לרכישת ציוד ולגיוס תשעה תקנים להתמודדות במקרה אסון (תלמ"ת). חשוב לציין, כי הצטיידות זו תימשך חמש שנים לפחות, שכן בכוונת המדינה להקצות כארבעה מיליון שקל בשנה בלבד (בתקווה שהסכום אכן יוקצה למטרה זו), במהלכן ימשיכו הים התיכון וחופיו להיות חשופים לאסונות קידוח, שתוצאתם תהיה חמורה פי כמה מאסון הכרמל.

כחלק מהמאמץ לשכנע את המדינה לאמץ רגולציה בנושא הקידוחים, ערכה "צלול" עבודה מקיפה: דוח מצב הים 2012 -השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה" , מאת עו"ד תומר מירז, שמטרתה לספק למקבלי ההחלטות נתונים לגבי הרגולציה, שהתפתחה במדינות הקודחות גז ונפט מזה שנים רבות. העבודה קובעת, שעל מדינת ישראל ללמוד מניסיונן של מדינות כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ודנמרק, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם אסונות כתוצאה מקידוחים, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים, שביצעו כלקח מאסונות אלה. (הדוגמה הבולטת ביותר היא אסון מקונדו, במפרץ מקסיקו, שגבה חייהם של 11 איש, וגרם לזיהום הים במיליוני טונות של נפט גולמי).

אסון מפרץ מקסיקו

"צלול" ממליצה למדינה לדרוש מהיזמים לעשות שימוש במומחים צד ג', כחלק אינטגרלי מהליך הפיקוח על הקידוחים. שימוש במומחים אלה יבטיח את איכות הפיקוח, שכן מפקחים מטעם המדינה אינם מסוגלים להתמחות בכל הנושאים. עוד ממליצה "צלול" להטיל את עלות הפיקוח על הקידוחים, החל משלב תכנון האסדה, הקמתה, פעילותה ועד להשבתתה, על החברות הקודחות, שכן התשלום יעודד את הרגולטור לבצע בדיקות יעילות ומעמיקות יותר ולא יטיל את נטל הפיקוח על תקציב המדינה. דרישה נוספת היא לאמץ עקרונות קפדניים לשמירה על הסביבה החופית, מתוך מטרה לשמור על אוצרות הטבע בים ועל אתרי התיירות לבל יפגעו מתעשיית הקידוחים. כאמור, עד לקביעת רגולציה ועד לאימוץ כל אמצעי הזהירות המקובלים בעולם, דורשת צלול לעצור את הקידוחים.

מצגת בנושא מקורות הנפט, קידוחי נפט והסכנות לסביבה הימית הנובעות מהקידוחים. מאת אינג' שוקה מרגולין.