היטל ההזרמה לים – כסף קטן 2013

זרם בוצת השפד"ן בשנת 2009

העבודה – היטל הזרמה לים כסף קטן 2013 מנתחת את נושא היטל ההזרמה לים וקובעת שלפי שעה, הצליח היטל ההזרמה לעמוד באופן חלקי בלבד במשימה אחת מבין השתיים, והיאהפנמת העובדה כי קיימת עלות כלכלית להזרמה לים ולזיהום הים. באשר למשימה השנייה והעיקרית, שהיא לגרום למזהמים להפסיק לזהם את הים, ספק אם ההיטל במתכונתו הנוכחית
עומד בה. הסיבה לכך היא התשלום הנמוך המוטל על המזהמים, העוזר למלא את קופתו הדלה
של המשרד להגנת הסביבה, אשר מלכתחילה ניגש לנושא מתוך גישה מתנצלת, אך ספק אם יש
בכוחו לשכנע את המזהמים להקטין את הזיהום או להפסיקו.

אסור לשכוח עובדה חשובה, חוף הים של מדינת ישראל קצר ורווי משתמשים. חופי הרחצה קרובים מאוד לנמלים, למעגנות, למפעלים הבנויים על שפת הים, לשפכי-נחלים ולצינורות הזרמה לים. עובדה זו מחייבת פיקוח
הדוק מאוד על כלל המשתמשים ומחייבת אותם לבטא את הנזק שהם גורמים זה לזה.
מהנתונים אותם מפרסם המשרד להגנת הסביבה )המבוססים על נתוני המזהמים( עולה, כי כלל
המזהמים, ביניהם מתקני התפלה, תחנות כוח, בתי חולים, מפעלי תעשיה, מחלבות, משחטות,
מטייבי בארות ועוד, מזרימים לים התיכון בכל שנה מיליארדי מ"ק של מזהמים שונים ומשלמים
על-כך היטל בגובה של כ-8.4 מיליון שקל בלבד.