ארגוני הסביבה: לבחון בזהירות ולדחות ככל האפשר הקמת איים מלאכותיים

לקראת יום העיון שנערך באוניברסיטת חיפה פרסמה עמותת צלול, בשיתוף יתר ארגוני הסביבה, דף עמדה המסביר את עמתדם בנושא הקמת איים מלאכותיים, שחוזרים ועולים  על סדר היום הציבורי.

הארגונים החתומים מטה, מעורבים מזה שנים בתכנון וניהול המרחב הימי, ובהתאם לכך מבקשים לפרוס את עמדתם בנוגע לאיים מלאכותיים ומבניים ימיים. נושא שנבחן כעת ע"י כמה משרדי ממשלה.

עקרונית, אנו ממליצים לבחון בזהירות ולדחות ככל האפשר הקמתם של איים מלאכותיים בים התיכון, וזאת לאור הסיכון הרב שהם עלולים ליצור לסביבה הימית ולחופים. אמנם, במסגרת "טיוטת מסמך המדיניות למרחב הימי" המליץ מנהל התכנון במשרד האוצר להקים איים מלאכותיים בים התיכון עבור "מתקנים המייצרים סיכון בטיחותי, בריאותי או סביבתי משמעותי ביבשה", אך לדעת הארגונים הח"מ וגורמים רבים אחרים, קיים חשש שאיים אלה, אם יוקמו, ייצרו סיכון גבוה לא פחות, ועלולים לפגוע בחופים שהם משאב יקר למדינה ולאזרחיה לגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה הימית.

ראשית, לעמדתנו האיים והמבנים הם רק חלק מהמבוקש לפיתוח במרחב הימי ואין לראותם כאלמנטים נפרדים, הניתנים להצבה בלא ראיה כוללת. רק תכנון כולל של המרחב הימי, המבוסס על איזון אינטרסים בין הצרכים השונים , כמו דייג, תשתיות, שמורות טבע ועוד , יכול להניב שימוש מושכל במרחב הימי. לפיכך, נדרש שלא לקדם איים כפרויקט נפרד מהמתוכנן במסגרת התכנית למרחב הימי, המנוהלת בשיתוף בינמשרדי ע"י מנהל התכנון.

בנוסף לראיה הכוללת הנדרשת, לאיים עצמם, בייחוד לאיים על מילוי ולאיים גדולים, השלכות שליליות ידועות מראש. פירוט השלכות אלו מופיע בהמשך המסמך.

איננו מתנגדים להקמת פלטפורמות לתשתיות שזיקתן לים ברורה ושבנייתן במישור החוף או ביבשה בכלל תגרור סיכונים וקונפליקטים רבים יותר, אך גם אותן יש לתכנן ולאשר במשורה ובהדרגה תוך בחינת חלופות, על סמך תסקיר השפעה על הסביבה הכולל חלופת אפס. יש להזכיר כי מסקנות ועדת ההיגוי בנושא, שמסקנותיה פורסמו עוד ב 2008, קבעה כי יש לבחון חלופות יבשתיות ולהקים בתחילה רק איים קטנים כמקרה מבחן.

באשר לאי לצרכי שדה תעופה, אנו מתנגדים להקמתו כל-עוד קיימת חלופה יבשתית עדיפה מבחינה סביבתית וכלכלית (שדה תעופה בנבטים). עלות אי מלאכותי גבוהה במליארדי שקלים משדה יבשתי ופוטנציאל הנזק והפגיעה בסביבה גדולים באופן משמעותי מפוטנציאל הנזק ביבשה.

באשר למתקני התפלה על אים מלאכותיים, יש לדחות את הקמתם עד למיצוי האמצעים הנוספים להפקת מים (שימור, שימוש חוזר וניהול ביקושים לצמצום צריכה).  בדרך זו יהיה ניתן לדחות את הצורך בהקמת מתקני התפלה נוספים ולדחות את התלות בהם.

 

דף עמדה משותף לארגוני הסביבה בנושא איים מלאכותיים

להלן פרוט ההשלכות של הקמת איים מלאכותיים, שנסמכות על דעתם ומחקריהם של מומחים שונים:

  1. פגיעה חריפה בנוף ובסביבה הימית והחופית – איים מלאכותיים/מבנים בים הם למעשה תופעה של "פירבור" ימי, מלבד הפגיעה הנופית צפויות השפעות מרחיקות לכת על הסביבה והחופית. ראו[1]Bishop et al. 2017:

"Artificial structures do not only modify marine and coastal ecosystems at the sites of their placement, but may also produce larger-scale impacts through their alteration of ecological connectivity – the movement of organisms, materials and energy between habitat units within seascapes…"

  1. סכנת הרס החופים והמצוק החופי – כפי שכתב ד"ר יעקב ניר גאולוג ימי, המתמחה במזרח הים התיכון רק 50 שנה, "אי מלאכותי אשר ימצא בקרבת החוף יהווה מחסום מוחלט לתנועת החול האורך-חופית ויגרום להרס מאסיבי של החופים. זאת עקב הצטברויות חול ש'תרעיב' חופים במורד זרם החול מחד. מנגד במקרה של אי מקביל לחוף, שבירת הגל בקצות המבנה תגרום להרס בשני צדיו " (חוות דעת ד"ר ניר מצורפת בזאת).
  2. פגיעה באיכות מי הים בים האי ליבשה – ד"ר ניר כותב: "כל השטח הימי שבעורף השדה, בינו ובין החוף עלול להפך לאזור סטגננטי ומזוהם. עלי לציין כי ככול שהמבנה יורחק מהחוף השפעתו אמנם תקטן, אולם עלותו תקפוץ בסדרי גודל וכן השפעת הגורמים הימיים תגבר " . הערה אחרונה זו בחוות דעתו של ד"ר ניר מתיחסת לסעיף זה והסעיף הקודם.
  3. כמויות עתק של חומרי מילוי – כפי שכתב ד"ר ניר: "אי מלאכותי דורש כמויות עתקשל חומרי מילוי – מהיכן אלה יילקחו (מהיבשה – מהים) ? אי בשטח קמ"ר אחד בעומק מים של 18 מ', עד פני הים בלבד דורש כמות מינימלית של 18 מיליון מ"ק (פרט לחומר של ה'שפועים' וכמובן ההגבהה הניכרת מעל לפני הים המסתכמים אף הם במיליוני מ"ק)".
  4. תכנון ואישור – בדומה לתכניות באזור החוף, על תכניות האיים המלאכותיים, והתכניות למבנים ימים להתאשר בועדות התכנון – מחוזיות, ולחוף והמועצה הארצית.
  5. בדיקת התכנות הכוללת עליות תחזוקה, אבטחה ו'עלויות חיצוניות' – צריכה לכלול את עלות תחזוקת האיים, עלות הסעת החולות (במטרה למנוע גריעת חולות מהחופים) עלויות פרוק/החלפה של שוברי הגלים, עלות השלד והפלטפורמה, עלות חומרי המילוי ועלות האמצעים לצמצום השפעות הסביבתיות השליליות. במאמר מוסגר נציין כי התלות בפעולה תמידית כנגד "הטבע" או כנגד הזרם הינה לקיחת סיכון מתמשך , שעלול להיות על חשבון הדורות הבאים. בנוסף לסיכון האנושי, העברת חולות הינה יקרה ועלולה גם לפגוע בבתי גידול ושירותי המערכת האקולוגית לאדם.
  6. תכנון פיזי לצמצום השפעה על תנועת החולות – על האיים להיבנות במרחק, בעומק, בשטח, בצורה ובמנח שהשפעתם על תנועת החולות לאורך החוף תהיה מינימאלית. העומק המינמלי לא יפחת מ -30 מטר (ובתלות למודל מורפו-דינאמי המכויל לתנאי המקום).
  7. מקור החול – פרוייקטים רבים מבקשים להשתמש בחול – הן לבניית מבנים כמו נמלים או להגנה על המצוקים והרחבת החופים. לעמדתנו יש לנהל את כל השימוש בחול במקום אחד ולא ליצור תחרות בלתי יעילה בין כל המבקשים את החול. לגבי כרייה בים , הרי שיש לאסור כרייה בעומק של עד 30 מ'. כריה בעומק זה תפגע במאזן החול המוסע לאורך החופים.
  8. יבוא חול – במידה ויוחלט על ייבוא חולף, הרי שהדבר חייב להיות באישור המשרד להגנת הסביבה לגבי יעילות הייבוא מבחינת גודל גרגר והרכבו המנרולוגי וכן לגבי הסיכונים של מינים פולשים או חול מזוהם. לעמדתנו ישנה עדיפות לייבוא חול מסיני (התא הנילוטי).
  9. ניוד חול מחוייב לעיתים על מנת להתגבר על המכשול הפיזי שמייצר המבנה ההסעה הטבעית לאורך החוף. יש לבחון את השפעות ניוד החול על המערכת האקולוגית ושירותיה לאדם. למשל, עדויות שפרקטיקה זו שלעצמה ללא קשר, למקור החול מעודדת והתיישבות והתפשטות של מינים אופורטוניסטים ומינים פולשים.
  10. כריית כורכר – אסור לאפשר כרייה בשטחים שבהם הקרקע סלעית. כרייה תפגע בצורה קשה ולא רוורסבילית במערכות אקולוגיות ובערכי טבע מוגנים.
  11. טכנולוגיות – לאור הנסיון הקיים בעולם, למרות שאינו דומה לתנאי הים הפתוח אצלנו, וע"פ מודלים שונים, מקובל לקבוע כי ל"איים צפים", כמופלטפורמות צפות או פלטפורמות הנשענות על מסבכים (שלד בטון מזויין המלא במי ים ופתוח לזרמי הים דרכו) יש עדיפות מבחינה סביתית וכלכלית. שלד המסבך עדיף על מבנה ימי מקיסונים[2] ועדיף מבחינות רבות גם על כלונסאות ועל טכנולגיות לייבוש הים.
  12. חומרי הבנייה –יש להקפיד כי שובר הגלים, המסבך וחלקי הפלטפורמה הנמצאים מתחת לפני הים ובמגע עם הגלים, יבנו מחומרים שאינם מזהמים, עמידים בקורוזיה, ושאינם מעודדים התיישבות מינים פולשים (יש על כך מידע מצטבר).
  13. מינים פולשים – מבנים מלאכותיים בים מיצרים "stepping stones" למינים פולשים, שיפגעו במינים המקומיים. חלק מהמינים הפולשים ארסיים או רעילים והתפשטותם בים וחופים פגיע קשה בשירותי המערכת האקולוגית לאדם. לאור המחסור במידע לגבי ההשלכות של המבנים המלאכותיים בים על בתי גידול טבעיים, בטווח הקצר והארוך (Airoldi et al., 2015), יש להיזהר ממידע, שאין לו בסיס מדעי מספק, המצביע על תרומת המבנים הימיים להגברה אקולוגית. יש לבחון מחקרים המצביעים על-כך שבתי הגידול המלאכותיים דלים בהשוואה לבתי גידול סלעיים טבעיים (גם אחרי מספר עשורים)[3] ומעודדים חדירת מינים פולשים. לדוגמה נתונים שהתפרסמו לאחרונה (2017)Bieler et al.  על תפקידן של שוניות מלאכותיות בהפצת מינים פולשים:

"… new arrivals in the Florida Keys National Marine Sanctuary are of concern. Growing evidence indicates that artificial reefs can act as permanent way-stations for arriving non-natives, providing nurseries within which populations may grow in an environment with reduced competition compared to native habitats.[4]"

 

  1. ביטחון לאומי – סיכון גבוה יותר לפגיעה בתשתיות אסטרטגיות – כשל או סגירה הפעילות של מתקן על 'אי מלאכותי' או אסדות יכולה לנבוע כתוצאה מצונאמי או תנאי ים קיצוניים וקשים במיוחד או כתוצאה מפגיעה מכוונת של גורמים עוינים. מיקום מתקני תשתית בים ובקרבת גבול המים הטרטוריאלי של ישראל חשופת אותם לאיומים נוספים שאינם קיימים ביבשה. על מנת לצמצם את הסיכונים הנ"ל יש צורך בהשקעות עתק במבנה בחומרים ובטכנולגיות וכח אדם להסדרי בטיחות ובטחון.
  2. השלכות נופיות – הים הינו המרחב הפתוח האולטימטיבי ותושבי המדינה , הנוהרים למרחב זה כל השנה, זכאים להינות ממנו ללא הפרעה. לשם כך מוצע כי המבנים המוצעים יהיו בהתאם לנקבע לפני שנים – רק איים ומבנים קטנים בהיקפם ורק במרחק רב מהחוף. אי לשדה התעופה הינו חריג בכל מובן – נפח המילוי הגדול ביותר ובעל השלכות נופיות ואחרות, כמו רעש, השליליות ביותר. לפיכך, הקמתו סותרת לכל שיקול תכנוני וציבורי.
  3. השלכות על השימוש בחופים – למרות היותו של המבנה או האי בתוך הים – ההגעה אליו עלולה להשפיע לרעה על השימוש בחוף, שהינו המרחב הציבורי המבוקש ביותר במדינה. הכוונה הן לדרכים שיפותחו לאיים על חשבון המרחב החופי (כמו הארכת כביש 5 או כביש 431 הכלולים בתמ"א 42) ואם אלו הגשרים שיימשכו אל תוך הים (כמו במקשר בחדרה או גרוע מזה, גשר על מילוי) – לכל אלו השלכות הן על אפשרות הציבור להשתמש ולהינות מהחוף, על המרחב החופי המזרחי יותר, על נוף הים ועל הביולוגיה הימית. לפיכך אין לאפשר פיתוח של איים גדולים, שהפעתם אינה "מצומצמת" אלא בעלת השלכות על הציבור כולו.

 

 

 

בברכה,….

[1] Bishop et al. 2017. Effects of ocean sprawl on ecological connectivity: impacts and solutions Journal of Experimental Marine Biology and Ecology 492 (2017) 7–30

 

[2] קיסונים- תיבות מבטון מזויין המלאות בחומר מילוי ומשמשות כקירות ימיים להחזקת מזחים או סכרים או מבנים ימים אחרים. טכנולוגיה נהוגה עד מי הרומאים.

[3]   Laura Airoldi et al 2015 Corridors for aliens but not for natives: effects of marine urban sprawl at a regional scale

[4] Bieler et al. (2017), Non-native molluscan colonizers on deliberately placed shipwrecks in the Florida Keys, with description of a new species of potentially invasive worm-snail (Gastropoda: Vermetidae). PeerJ 5:e3158; DOI 10.7717/peerj.3158