"צלול" לבג"ץ: את המקשר הימי ליבוא אמוניה יש לתכנן בוועדה המחוזית ולא בות"ל

עמותת צלול עתרה לבג"ץ (3490/18) בדרישה לקדם את תכנון המקשר הימי ליבוא אמוניה באמצעות ההליך התכנוני הרגיל, שהוא קידום התוכנית בוועדה המחוזית, ולא באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). עוד מבקשת "צלול" מבית המשפט לקבוע שגז האמוניה אינו תשתית לאומית ולכן שום סיבה לקידום התוכנית בהליך מהיר.

בעקבות סגירת מכל האמוניה החליטה המדינה, שהמענה ליבוא האמוניה יהיה באמצעות הקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם, אך גם באמצעות הקמת מקשר ימי אליו תתחבר אוניה בנפח  6,000 טון. על פי התוכנית, האוניה תחובר למקשר במשך שבועיים, תזרים את האמוניה לחוף באמצעות צנרת ימית, עד להחלפתה באוניה אחרת. משמעות הדבר היא שבפועל האוניה תשמש כמכל צף.

לטענת "צלול", לא רק לא רק שתכנון וביצוע המקשר הימי הופקד בידי חברת חיפה כימיקלים ללא מכרז, אלא שהמדינה החליטה שמדובר בתשתית לאומית, שתקודם בהליך מזורז ומקוצר בוועדה לתשתיות לאומיות. זאת למרות שהאמוניה אינה צורך לאומי, אלא צורך של עסק פרטי הפועל למטרות רווח, ולכן אין כל סיבה שלא יקודם במסלול תכנוני רגיל, שמאפשר לציבור במה הולמת להשמיע את עמדתו ביחס לתכנית, בדיוק כפי שמקודם המפעל האמוניה במישור רותם.

קידום תכנון המקשר הימי במסלול תכנוני רגיל חשוב במיוחד, לאור הסיכון הפוטנציאלי הביטחוני והבטיחותי לציבור בחיפה ובקריות. המקשר מתוכנן בקרבה גדולה לפתח נמל חיפה החדש ולחוף קרית ים ויוצר סיכון לחיי ובריאות התושבים באזור ולסביבה, הן במקרה של פגיעה מכוונת באנייה שתהווה מטרה קבועה ונייחת, והן במקרה של תאונה או תקלה שיגרמו לדליפת אמוניה מהאנייה או מהצנרת שתונח מהמקשר לחוף.

עוד ציינה "צלול", כי בית המשפט העליון קבע שרשויות המדינה התנהלו בכל נושא סגירת מכל האמוניה כ"שבוי רגולטורי" בידי חיפה כימיקלים וכי נראה שהלקח לא נלמד, שכן המדינה מצאה לנכון, פעם נוספת, להעביר את סמכויות התכנון והביצוע של תשתיות האמוניה לידי חיפה כימיקלים., ללא כל ערובות ובטוחות, ובהמשך של אותה התנהלות פגומה ולא תקינה.

את העתירה הגישו עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.