משבר המים כאן. מה עושים?

בצורת חמישית מעמידה את משק המים ואת הציבור בפני משבר מים חדש. להלן ההמלצות של "צלול" לרשות המים ולגורמים נוספים לניהול ביקושים במטרה למנוע את הבזבוז ולהגביר את החסכון. ההמלצות הוצגו בישיבת ועדת הכלכלה שדנה בבצורת שבפתח. לשילוב  האמצעים קיים פוטנציאל חיסכון של עשרות מלמ"ק בשנה. בשילוב עם תקנים נוספים לחיסכון וצמצום ביקושים,  ניתן יהיה לחסוך כ-300 מלמ"ק בשנה.

  1. בשל המפלסים הנמוכים בכנרת ובמי התהום יש להפעיל את כל מתקני ההתפלה בתפוקה מלאה. וזאת על מנת, לצמצם שאיבה מהכנרת וממי התהום, עד שיתמלאו למפלסי תפעול  גבוהים. שיקום האוגר ושמירה על מפלסים גבוהים במי התהום ובכנרת, יבטיחו את עמידות משק המים לרצף שנות בצורות. מפלסים גבוהים ישפרו את איכות המים וישמרו על ערכים אקולוגיים וכלכליים כמו דגה ותיירות. מפלסי תפעול גבוהים יאפשרו  שפיעה טבעית של מעיינות שייבשו. התפלה בתפוקה מלאה, לצד שמירה על מדיניות ניהול ביקושים, תאפשר בעתיד להגדיל עוד את ההקצאות של המים לטבע במידה מסויימת.  (מאחר והמדינה מחוייבת לשלם לחברות ההתפלה  את עלות ההון על כל מ"ק, שמצומצם יחסית להסכמים עם חברות ההתפלה, העלות שנחסכה ב-2014 בעקבות צמצום ההתפלה ב-120 מלמ"ק  היתה כ-0.5 שקל בלבדלכל מ"ק שהופק ממקורות שאינם התפלה; ופחות מ 10 שקל חיסכון בממוצע לכל תושב.
  1. 'ניהול ביקושים' – מדיניות מכוונת לצמצום הצריכה, ללא פגיעה ברמת השירות לצרכן של משק המים. ניהול ביקושי מים הוא הגישה המקובלת כיום במדיניות מים במדינות מפותחות,  הגישה התפתחה לאור העובדה כי הגידול בביקושים ועלויות הקמת מפעלי מים חדשים (כגון סכרים, מתקני התפלה וכו'), עולים בקצב מתגבר; ואיתם העלויות של הנזקים הסביבתיים של הפקת מים נוספת. לניהול ביקושים שתי יתרונות ברורים 1. צמצום צריכה תאפשר הקטנת ההוצאה לאזרח והמדינה עבור צריכת מים. 2. שיפור איכות המים, והחזרת הזרימות לטבע – צמצום הצריכה לצד גידול הכרחי בהתפלה יאפשר חזרה למפלסים גבוהים.

1. החזרת המדרגה השלישית עם תעריף גבוה ומרתיע כ-25-20 ש"ח למ"ק על צריכה בזבזנית. (מעל 5.4 מ"ק לאדם לחודש).

2. הוזלת תעריף צריכה בסיסי –  עד רמת שימוש של 5.2 מ"ק .

3. הקמת קרן השקעות יעודית לשימור מים אליה יועברו הכנסות מתעריפי הצריכה הגבוהים  לסבסוד אמצעים לבניה משמרת מים –  חוסכת בצריכת המים והאנרגיה.

4. צמצום הדלף בצנרת המים והשפכים העירונית, שתצמצם גם את מספר ארועי זיהום.

5. תכנון גינות וגנים מותאמי אקלים והתקנת מערכות השקיה יעילות ו"חכמות" מבוססות בקרת אקלים.

6. התיחסות לנגר עירוני כאל משאב שאפשר לנהל ולנצל.

7.  תוכניות לקציר גשם ונגר עירוני )פוטנציאל של כ- 100 מלמ"ק השנה(. לניהול נגר ב"תכנון רגיש מים" יתרון גם בצמצום הנזקים משטפונות, סחף הקרקע והצפות; תופעות המתגברות עם העליה בשכיחות ועוצמות אירועי קיצון. • טיהור ושימוש נוסף ב'מים אפורים'

7. השלמת החקיקה שתסדיר את הטיפול ושימוש חוזר במים אפורים, ותחיב זאת בבניינים חדשים מעל 15 דירות.

8.מתן אפשרות ותמריצים לקציר גשם מגגות הבתים, ומי המזגנים למכלי אגירה, ושימוש בהם להשקיית גינות, ו/או שטיפה בחצר. והתקנת מערכות להחזרת מים בצנרת לדוד המים החמיםעל מנת למנוע בזבוז של מים כאשר "מחכים" למים החמים.

9. קידום הסברה וחינוך הציבור.

10. חשבון המים המפרט את מידת ההצלחה של הצרכן ביעד כללי של חיסכון, ובהשוואה לשכונתו.

11. עידוד הציבור ומערכת החינוך להשתתף בתוכנית חסכון.

12. פרסום מתמשך ומתעדכן בכל אמצעי התקשורת ובפרסום חוצות-  רחיצת כלים, חסכון בשירותים ועוד.

מצב הידרולוגי ב -1 נובמבר 2017