צוללים ומנקים: מבצע ניקיון תת-ימי בקיסריה

ההרשמה נסגרה בשל הביקוש הרב. יתכן ותפתח שוב בהמשך.

עמותת צלול בשיתוף חברת "וודי" ומועדון הצלילה קיסריה, עורכות מבצע ניקיון תת-ימי בקיסריה, אחד הנמלים העתיקים לחופו של הים התיכון.

להרשמה לחצו כאן.

צלילה קיסריה

 

לו"ז למשתתפים:

8:00 התכנסות קבוצה ראשונה וחלוקת ציוד.

8:30 תדריך צוללים.

10:00 התכנסות קבוצה שניה וחלוקת ציוד.

10:30 תדריך צוללים.

ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. ההרשמה פתוחה ל- 50 משתתפים.

יש לציין בטופס ההרשמה את ציוד הצלילה הנדרש להשכרה+מידות.

דגשים חשובים

  • הצלילה מיועדת לצוללים שצללו בחצי שנה האחרונה ובעלי 12 צלילות רשומות ביומן הצלילה.
  • חובת הצגה של תעודת צלילה+ביטוח+יומן צלילות.
  • המשתתפים יקבלו מיכלי אוויר מלאים ללא תשלום.
  • השכרת ציוד צלילה (בנוסף למיכלי האוויר) – דרך מועדון הצלילה בהנחה של 30% למשתתפים.

הפעילות תלויה במצב הים. יש להתעדכן באתר עמותת צלול יום לפני הצלילה.

 

תקציב המדינה 2015-2016: הסביבה משלמת את מחיר הקיצוצים

ביוב זורםתקציב המדינה 2015-2016 רע מאוד לסביבה, שכן הוא מקצץ במקומות חיוניים, זאת בנוסף לתקציב הזעום של המשרד להגנת הסביבה.

  • כספי קרן הניקיון לאוצר: כספי קרן הניקיון,  כ-200 מיליון שקל, זו שתפקידה לשמור על הניקיון, למנוע השלכת פסולת, לעודד מיחזור, למנוע מפגעים ולמנוע עבירות לפי חוק חומרים מסוכנים, מושלכים לבור העמוק של תקציב המדינה. במקום לשמש למטרות חשובות אלה.
  • מפחיתים בחשיבות השיקולים הסביבתיים: נציג משרד האוצר, נציג רשות מקרקעי ישראל ונציג מנהל התכנון יצורפו לוועדה המקצועית לביוב, המייעצת לוועדה המחוזית בנושאי תכניות תשתיות ביוב, טיפול בשפכים ועוד. (כיום חברים בוועדה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים, רשות המים ונציגי הרשויות). במסמכי התקציב נכתב: "קיים חשש ששינוי הרכב הועדה הוועדה יקטין את משקלם של השיקולים הסביבתיים והבריאותיים לטובת שיקולים אחרים". אם משרד האוצר חושש, גם אנחנו חוששים!!!
  • מקצצים 36 אלף שקל בתקציב ההסברה לחסכון במים – אמנם לאורך לחופי הארץ פועלים מתקני התפלה. זה עוד לא נותן לנו רישיון לבזבז מים ולממשלה זכות לקצץ בהסברה. להיפך, העלויות הגבוהות של ההתפלה, תפיסת חופים וזיהום המים, מחייבים אותנו להגדיל את החיסכון כדי שלא נאלץ לבנות מתקני התפלה נוספים ולבזבז עוד ועוד משאבים.
  • מקצצים 38 מיליון שקל בתקציב פיתוח תשתיות ביוב– התוצאה הישירה הצפויה היא  שהביוב ימשיך לזרום ולזהם את הנחלים והים.
  • לא מתקצבים את הרפורמה במדגה: ללא נקבע סעיף תקציבי לרפורמה בענף המדגה, המזהם את נחלי הארץ, (למרות שעלות הרפורמה ידועה כ-60 מיליון שקל לארבע שנים). משמעות הדבר המשך זיהום נחלי הארץ ובראשם הירדן הדרומי, נחל חרוד ונחל הנעמן בפלט הדגים המזוהם. האבסורד הגדול ביותר הוא, שהרשויות בתחומן פועלים מדגים, מקדמות תכניות לשיקום הנחלים, בעידוד ובמימון משרדי הממשלה, אך עוצמות עיניים לנוכח הזיהום. חשוב שכולנו נבין – ללא פתרון הזיהום שיוצר ענף המדגה, אין סיכוי לשיקום הנחלים ולפיתוח תיירות לאורכם.

 

 

מכתב "צלול" למנהל רשות המים, אינג' אלכס קושניר

עמותת צלול דורשת מרשות המים להירתם ללא דיחוי לקידום פתרון כולל  להפסקת הזרמת שפכי ירושלים לנחל קדרון ולים המלח ולזרז את אישור כלל התכניות. כידוע לך בוודאי, כרבע משפכי ירושלים אינם מטופלים וזורמים לנחל הקדרון ולים המלח, מאתרי הנוף והמורשת החשובים והייחודיים בעולם, גורמים לזיהומם ולסבל רב לאוכלוסיות  המתגוררות באזור. חלק מהשפכים נסכרים בבקעת הורקניה, באמצעות מתקן הטיה הפועל באישור רשות המים וללא אישור משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, וזורמים להשקיית מטעי התמרים בבקעת הירדן. הבוצה הנוצרת בתהליך הטיפול מושלכת לנחל ומגבירה את זיהומו.

במהלך 2014 אושרו ארבע תכניות סטטוטוריות להקמת מתקנים לטיפול בביוב זה. למרות שרשות המים הייתה שותפה מלאה לדיונים ולמרות דרישות חוזרות ונשנות של הוועדה המחוזית, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ליישמן, היא משמשת כגורם מפריע ומעכב, תוך שהיא מציגה מצג כאילו בכוונתה לסייע.

בדיון הוועדה המקצועית למים וביוב שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, ביום 12 במאי 2015, הפתיעה הרשות את הוועדה בטענות לפיהן, היא אינה מכירה את מתווה הפתרון, שקיימים פתרונות טובים יותר ודרשה לדון מחדש בנושא השימוש בקולחין. בישיבה טענו הנוכחים שרשות המים מעכבת את הדיון בוועדת השיפוט.

זאת ועוד, לצלול נודע, כי בדיון ב- 13 ביולי 2015, אצל יו"ר הגיחון, הודיע, זאב אחיפז, כי הרשות אינה תומכת בביצוע שתי תחנות שאיבה מאושרות, להעברת את השפכים מתלפיות מזרח וממרכז העיר מערבה למט"ש שורק.

עמותת צלול מוחה על התנהלות רשות המים, שנראה כי כל מטרתה היא להמשיך להזרים קולחים לשימוש חקלאי בבקעת הירדן, גם במחיר המשך הזרמת שפכים הגולמיים לקדרון והמשך זיהומו.

עמותת צלול דורשת מרשות המים לפעול בהתאם לייעודה – לקדם איסוף וטיהור של כלל השפכים ולקדם את ביצוע התכניות המאושרות, באמצעות מימון ותמיכה תקציבית, כמקובל. לא ניתן לשאת מצב שבו בירת ישראל, בתמיכת רשויות המדינה, מזרימה שפכים גולמיים לטבע ולסביבה, תוך גרימת נזק עצום לנחל ולים המלח.

עמותת צלול שומרת לעצמה זכות לפעול בכל דרך כדי למנוע את המשך הפגיעה בתושבים ובטבע.

תמ"א אחת – סכנה למעט החופים שעוד נותרו

מציצים (4)גזל החופים: פרק החופים בתכנית המתאר הארצית אחת של מינהל התכנון, גוזל את החופים הפתוחים מידי הציבור ומפקיר אותם בידיהם של היזמים, זאת במקום להגן עליהם לטובת הטבע, כלל הציבור והדורות הבאים.

התכנית קובעת עקרונות לתכנון "קו הבינוי הראשון" – מושג חדש שהיא יצרה,  במרחב העירוני ובמרחב הכפרי, מבלי לציין היכן עובר קו זה. משמעות הדבר היא פתיחת חופי הציבור לבנייה, כולל מגורים ומסחר. לא רק זאת. בניגוד לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) תכנית זו אינה מחייבת צמידות דופן. משמעות הדבר היא, מתן אפשרות לבנות בכל מקום ובכל חוף, תוך הפרת החופים הפתוחים שעוד נותרו. חשוב לציין, רוב חופי הארץ תפוסים על-ידי מחנות צבא ומתקני תשתית. משמעות הדבר היא אובדן כמעט מוחלט של השטח הפתוח.

התוכנית גם מאפשרת סעיף גמישות יוצא דופן, המעניק שורה נוספת של הקלות, בנוסף לאלה שכבר ניתנו. בין השאר, הקטנת מרחקי בנייה מקו החוף, הוספת שימושים בחוף הכפרי, מבלי להגבילם ועוד. אישורה של התוכנית משמעותה הפיכת חופי הארץ לרצף בנוי, על חשבון השטחים הפתוחים  אישורה של תכנית זו משמעותה בכייה לדורות ואבדן החופים לטובת פיתוח ובינוי.

עמותת צלול מתנגדת לתכנית ותפעל להורדתה מסדר היום התכנוני.

המשך המאבק

ארגוני הסביבה קיימו מפגש חירום ב-6.8.15 מתוך כוונה לגבש חזית משותפת לביטול התכנית. אמנם האיום על ה-100 מ' מקו המים הוסר, בעקבות התערבות השר להגנת הסביבה, אך כל השטחים שמעבר לתחום זה הכוללים  דיונות, רכסי כורכר, שטחי פנאי ונופש מסלולי טיולים ועוד, ממשיכים להיות מאוימים על ידי התכנית. ביום ב 10.8.15 צפוי דיון חירום בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא זה, לקראת דיון במוסדות התכנון שיתקיים ב-11.8.15. את הדיון בוועדה יזמה ח"כ תמר זנדברג.

 

לקריאת התכנית

תגובת צלול ב"הארץ".

תגובת צלול במעריב:

מעריב: צלול, מינהל התכנון יגרום להרס החופים

מדידת החופים השנתית של "צלול": צפוף ו…יקר

בוגרשוב (5)

חוף בוגרשוב

מדידות שערכה עמותת צלול בסוף יולי 2015 בכ-20 חופים לאורך הים התיכון והכינרת  בחיפוש אחר מקום פנוי וחינמי, מצאה שבחלק מחופי חל שיפור לעומת מדידות דומות שבוצעו אשתקד אך ישנם חופים שבהם המצב רק החמיר. כמצופה, תל אביב עדין הצפופה ביותר.

תל אביב

בתל אביב, פרישת הכיסאות ומיטות השיזוף לאורך ורוחב שטח החופים היא הגדולה והצפופה ביותר, ולא נותר בהם כמעט מקום עבור מתרחצים שרוצים לבלות בים – בלי לשלם עבור כיסא.

כך למשל, בחוף הצוק צפון (6,900 מ"ר) הכיסאות פרושים עד כשני מ' מקו המים, ואינם מותירים מקום פנוי לישיבה ללא תשלום. לשם השוואה, מדידת אשתקד מצאה שטח של כ-4,100 מ"ר לבילוי ללא תשלום. המרחק הממוצע של הכיסאות מקו המים היה אז ששה מ'.

מציצים (4)

חוף מציצים

חוף תל אביבי נוסף שאינו מזמין בילוי בחינם הוא חוף מציצים. שטחו 12.5 אלף מ"ר אך רק 3,000 מ"ר (24%) פנויים מכיסאות להשכרה. אלא שפרישת הכיסאות אינה מסודרת, כך שאין בחוף שטח הפנוי מכיסאות. ישנה רצועה צרה של כשישה מ' בקדמת החוף הפנויה מכיסאות, אך היא אינה מאפשרת ישיבה בחינם. נתוניו של חוף זה לא השתנו מאז המדידה אשתקד.

בחוף בוגרשוב בתל אביב הותירו משכירי הכיסאות רק 25% מהשטח פנויים לבילוי בחינם – 2,000 מ"ר מתוך 8,000  מ"ר חוף. הכיסאות אינם מרוכזים אלא מפוזרים לאורכו ולרוחבו, והשטח היחיד שנותר פנוי מכיסאות הוא במרחק רב של 40 מ' מקו המים. קו הכיסאות הראשון נמצא במרחק ממוצע של שלושה מ' שאינם מאפשרים ישיבה. בחוף בננה ביץ' המצב דומה: מתוך 14 אלף מ"ר רק 5,000 מ"ר (36%) פנויים מכיסאות. השטח הפנוי נמצא ברובו במרחק 30 מ' מקו המים, ובסמוך אליו ישנה רצועה צרה יחסית של שמונה מ' בלבד הפנויה מכיסאות.

חלק מממצאי המדידות בחופים, יולי 2015:

שם החוףשיעור השטח הפנוי מכיסאות (ב-%)מרחק השטח הפנוי מכיסאות (במטר
שבי ציון100אין כיסאות
טנטורה (דור המוכרז)100מפוזר ופנוי
דדו חיפה90אין כיסאות
סירונית נתניה6610 עד 40
זבולון הרצליה52אמצע פנוי; ימין לא
אכדיה צפון הרצליה8611
הצוק צפון0אין שטח פנוי
מציצים ת"א24אין שטח פנוי
בוגרשוב ת"א2540
בננה ביץ ת"א3630
סי פאלאס בת ים957-25
הסלע בת ים346-12
י"א אשדוד100אין כסאות
דלילה אשקלון100מפוזר
זיקים אשקלון95פנוי מכסאות ברובו
החוף העירוני טבריה100פנוי מכסאות
תכלת טבריה0חלק עליון פנוי; יושבים במים
חוקוק צפון / החוף הירוק100פנוי מכסאות

הכי פנוי לבילוי ללא תשלום: בצפון ובדרום

החופים המצטיינים הם חופי הצפון – חוף שבי ציון, חוף דור (המוכרז) וחוף דדו, חיפה – שכולם פנויים מכיסאות ומזמינים בילוי שאינו כרוך בתשלום.

חוף סירונית בנתניה מקצה 66% משטחו – 10,000 מ"ר – לשטח הפנוי מכיסאות להשכרה. רוב השטח נמצא אמנם בעורף החוף, במרחק של 40 מ' מקו המים, אך ישנו שטח פנוי גם באמצע החוף, רק 10 מ' מקו המים. עם זאת, קו הכיסאות הראשון מגיע כמעט עד המים

חוף זבולון בהרצליה מקצה 52%  כ-3000 מ"ר – למי שאינו רוצה לשכור כיסא. בחוף אכדיה בהרצליה, לעומת זאת, המצב טוב הרבה יותר: 86%  – 17 אלף מ"ר – פנויים מכיסאות, בעיקר בצידו הימני של החוף. השטח הפנוי נמצא במרחק 10 מ' מקו המים – שיפור לעומת המצב אשתקד, אז הכיסאות הוצבו ממש על קו המים.

מדרום לתל אביב התמונה מגוונת. בחוף סי פאלאס בבת-ים 95% מהחוף – כמעט 4,500 מ"ר – פנויים מכיסאות, שיפור דרמטי לטובה לעומת 17% בלבד אשתקד. לעומת זאת, בחוף הסלע בבת-ים כ-34% מהחוף – שטח של כ-1,400 מ"ר – פנוי מכיסאות. השטח ממוקם במחק של 6-12 מ' מקו המים.

חופי הדרום – חוף י"א באשדוד, חוף דלילה באשקלון וחוף זיקים באשקלון – פנויים כמעט לגמרי מכיסאות.

כינרת

חוף העירוני של טבריה נמצא פנוי, בעיקר משום שאין אפשרות של ממש להציב כיסאות קרוב לקו המים. המבלים יושבים בחלקו העליון של החוף. חוף תכלת טבריה לעומת זאת, קטן (כ-100 מ"ר בלבד), מטופח ומוצל, אך גם מלא בכיסאות להשכרה. בנוסף – הכניסה למים "פקוקה" במתרחצים היושבים על כסאות בתוך המים. חוף חוקוק/החוף הירוק, המטופח, פנוי מכיסאות לחלוטין. הנופשים מבלים בפינות מוצלות ליד האוהלים המרוחקים מקו המים.

הצפיפות מבריחה נופשים לחופים לא מוכרזים – ומסוכנים

זוהי הפעם השלישית בה מבצעת "צלול" את מדידת הקיץ בחופים, כדי לעקוב אחר מגמת ההשתלטות של הזכיינים הפועלים בחופים על שטחי החוף המיועדים לציבור הרחב. ממצאי הבדיקה מגלים כי חלה מגמת שיפור ברבים מהחופים, שמקצים שטחים נדיבים הפנויים מכיסאות, אך עדיין ישנם חופים בהם מי שמעוניין לבלות מבלי לשכור כיסא או מיטת שיזוף לא ימצא מקום. תופעה זו ניכרת במלוא עצמתה בחודשים יולי אוגוסט, בהם החום בשיאו וכמות המתרחצים היא הגדולה ביותר בשנה – מה שמאפשר לזכיינים למקסם רווחים.

"חופי הים שייכים לציבור – לא לרשויות המקומיות ובוודאי שלא לזכיינים המפעילים אותם, ולכולנו מגיע לבלות בחופים נקיים, בטוחים – ובחינם. זהו מקום הבילוי הציבורי האמתי, והוא צריך להישאר שווה לכל נפש. דמי הזיכיון הנגבים מהזכיינים אמנם גבוהים אך הניסיון שלהם לגלגל את העלות על הנופשים על ידי פרישת כסאות מוגזמת בחופים, מדירה את רגליהם של מי שהבילוי בחוף ציבורי הוא היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם", אמרה מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס. "יתרה מזאת, הצפיפות בחופים והעדר מקום פנוי מכיסאות, מאלצים נופשים רבים לעבור לחופים בלתי מוכרזים, שבנוסף להיעדר מצילים מתאפיינים גם בלכלוך רב, מאחר שהרשויות אינן מנקות אותם בתדירות גבוהה. רחצה בחוף ללא מציל חושפת את הציבור לסכנת חיים.

מים ב-12 שקל; שליש בירה ב-28 שקל, אבטיח ב-39 שקל

בדיקת "צלול" כללה גם סקר מחירים בקיוסקים ובמסעדות בחופים, והשוואה למחירים שנגבו בתקופה המקבילה אשתקד.

מחירו הממוצע של בקבוק מים אישי הוא כ-10 שקלים. המחיר הגבוה ביותר נמצא בחוף זבולון בהרצליה (13 שקל); המחיר הזול ביותר – 5 שקל בחוף דלילה באשקלון. בחוף הצוק ובננה ביץ ובחופי הכנרת – 7 שקל ובחופי הצפון – שבי ציון ודור – 8 שקל. ב-13% מהחופים נרשמה עליית מחירים לעומת אשתקד. ב-20% מהחופים נרשמה ירידת מחירים. ברוב החופים (67%) המחיר לא השתנה. המחיר הממוצע לבקבוק מים עומד על 10 שקל.

הבירה היקרה ביותר – בחופי תל אביב עלות " שליש" היא בין 24 ל-28 שקל; הזולה ביותר בחוף חוקוק – חצי ליטר ב-18 שקל. בכמעט מחצית מהחופים מחיר הבירה עלה לעומת הבדיקה הקודמת.

אבטיח הוא אולי המוצר היקר בחופים: בין 36 ל- 39 שקל, בנתניה, הרצליה ותל אביב. ו-15 שקל בחוף דלילה באשקלון.

שכירת הכיסא – היקרה ביותר  בחוף הסלע בבת-ים- 18 שקל. הזול ביותר בנתניה, בחוף העירוני בטבריה, בחוף דלילה ובחוף זיקים (5 שקלים), בחופי תל אביב העלות היא שישה שקל. ב-67% מהחופים לא חל שינוי במחירים, המחיר הממוצע-  10 שקל

עלות שכירת שמשיה -מ 5-10 שקל בממוצע. העלות היקרה ביותר היא בחוף דלילה, אשקלון – 10 שקל ובחוף הסלע בבת-ים – 18 שקל.

ישראל היום: איזה חום

ישראל היום איזה חום

 

הארץ:

הארץ מחירון חופים

מעריב: איזה חום

מעריב איזה חום

מאקו: שערוריית המחירים בחופים

גל"צ: ראיון על רכז הים של "צלול", צפריר גדרון.

 וואלה: חום יולי אוגוסט הזכיינים משתלטים על החופים.

חדשות אשקלון: חופי אשקלון הזולים בארץ.

ביטאון מק"י

דרוש חוף בחינם

קול הרצליה

ידיעות אשדוד:

ידיעות אשדוד

הישג ל"צלול": חוק השקיות, יש רציפות

מדוזות ושקית

מדוזה או שקית? צילום: דליה טל, צלול

חוק השקיות יחזור לכנסת לאחר שוועדת שרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר את הבקשה להחיל עליו רציפות.

את רעיון החוק לאיסור חלוקה חינמית של שקיות יזמו עמותת צלול בשיתוף המועצה לארץ ישראל יפה. השר להגנת הסביבה הקודם, עמיר פרץ, הגיש הצעת חוק ממשלתית המטילה חובת תשלום של 30 אג' על רכישת שקית גופיה.

על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, הצרכן הישראלי צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה. שקיות אלה מזהמות את הסביבה ובעיקר את הנחלים ואת הים ויוצרות עומס רב על אתרי ההטמנה. עיקר הסכנה לסביבה הימית היא בהסתבכות בעלי חיים ימיים בשקיות, ובעיקר צבי ים, הטועים לחשוב שהשקיות הן מדוזות, המשמשות כמזון לצבים. בליעת שקית על ידי צב ים גורם למותו בחנק.

לפי הצעת החוק, בתי העסק יחייבו בתשלום בעבור שקיות  שקיות שעובין 20 עד-50 מיקרון. סכום ההיטל המוצע הוא 30 אגורות בשלב הראשון, אך הוא ירד ל-20 אגורות לאחר שנתיים, ולאחר שנתיים נוספות ירד המחיר ל-10 אגורות לשקית.
לדעת "צלול", מוטב היה לבטל לחלוטין את חלוקת השקיות ולאפשר מכירת שקיות מתכלות בלבד

לפי הצעת החוק, סכומי ההיטל יועברו למדינה לפי החלוקה הבאהה: 20% לקרן לשמירת הנקיון ו-80% לאוצר המדינה. בכוונת הממשלה להקצות את כספי ההיטל, בין היתר, למימון סיוע ליצרני שקיות נשיאה חד-פעמיות. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי רשתות השיווק מוציאות כיום מדי שנה יותר מ-88 מיליון שקל על חלוקת שקיות נשיאה (המכונות גם "שקיות גופייה"), סכום שמגולגל אל הצרכן באמצעות מחירי המוצרים. המהלך שמקדם המשרד להגנת הסביבה אמור להוביל לשינוי כך שכל אדם יישא בעלויות לפי היקף הצריכה שלו.

לפי סקרים שערך המשרד, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הפלסטיק בחינם. ישראלי ממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה, ובסך הכל נצרכות בישראל כ-2.2 מיליארד שקיות בשנה. חלק גדול מהשקיות מביאות לפגיעה בשטחים הפתוחים ולזיהום המרחב העירוני, שמורות טבע, חופי הים והים עצמו.

מתווה הגז לא יבוא לאישור הכנסת

אסון מפרץ מקסיקופעמיים בחודש אחד הצליחה קואליציית הארגונים, שצלול חברה בה, למנוע את הגעת מתווה הגז לאישור הכנסת ושכנעה את הממשלה שיש צורך להכניס בו שינויים וכי אי-אפשר לנסח מתווה חדש בתוך כמה שעות.

עתה מוטל על הקואליציה לדאוג לכך שהמתווה החדש יכתב תוך שיתוף הציבור ותוך שקיפות מרבית, ללא  תרמיות ולהטוטים וללא אחיזת עיניים, כאילו משתפים את הציבור.

"צלול", יחד עם שאר השותפים, תמשיך לפעול בכל הכוח על מנת להכניס לכל מתווה  עתידי דרישות לבטיחות וביטוחים שיגנו על הים והכלכלה מאסון דליפה.

 

הערות "צלול" למתווה הגז: דורשים להפקיד ערבויות גבוהות לטיפול בדליפות

_MG_0192טיוטת המתווה מתעלמת לחלוטין מהעלויות שיגרמו זיהומי דליפת נפט, סולר או שמן בים, כתוצאה מתאונה, תקלה או חבלה באסדות. אינה כוללת מנגנונים להקטנת ההסתברות לדליפה ואינה כוללת מנגנונים להגנה על הכלכלה.

עמותת צלול דורשת לכלול במתווה:

חובת הפקדת ערבויות גבוהות לטיפול  בדליפות- כיום הדרישה היא להפקדת 7.5 מיליון דולר בלבד. דרישה זו אינה משקפת את הנזק העצום הצפוי לים התיכון ולחופיו במקרה של אסון קידוח או כל דליפה אחרת.

חיוב החברות בביטוח סביבה גבוה שיאפשר פיצוי הנפגעים הרבים-  הכיסוי הביטוחי הנדרש כיום מחברות הקידוח אינו מספיק. החברות עצמן דיווחו, כי הוא עלול שלא להספיק לכיסוי מלוא הנזקים.

שינוי משטר הנזיקין, כך שיטיל אחריות קפידה על החברות הקודחות- החוק הישראלי אינו קובע משטר אחריות ברור לנזקי הקידוחים. נזק לסביבה אינו מוגדר או מוכר כבר-פיצוי, אין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע שיוכל לתבוע בגין נזק לסביבה; משטר האחריות הוא בעיקרו משטר של רשלנות, כך שנזקים רבים אינם מחייבים כלל את המזהמים באחריות. בהעדר חוק אזורים ימיים  הדין הישראלי אינו חל על אזור הקידוחים.

 דרישות לסטנדרטים על-פי עקרונות הדירקטיבה האירופית לבטיחות בקידוחי גז ונפט ימיים – חברת נובל אנרג'י הסכימה לאמץ את עקרונות הדירקטיבה המחמירים, מכיוון שהיא מחויבת בהם ממילא לעבודתה בקפריסין. ממשלת ישראל בחרה להקל על החברות והיא אינה מאמצת את עקרונות הדירקטיבה.

במידה וסעיפים אלה לא יכללו, דורשת צלול לכתוב באופן מפורש במתווה, כי הם יוסדרו במסגרת רגולטיבית אחרת, תוך הגדרת לוח הזמנים, וכי דרישת היציבות הרגולטורית, (מקפיאה את חקיקת הממשלה והכנסת ל 10 שנים – פרק ז' למתווה) לא תחול על תחום הסביבה.

בקשת צלול באה לאור נתונים לפיהם דליפות גז ונפט מתרחשות ברחבי העולם בתדירות גבוהה ויש להן עלויות אדירות לכלכה ולסביבה. הקידוחים לחופי ישראל הם מהעמוקים והמורכבים בעולם ולכן פוטנציאל התאונה בהם גבוה. הים התיכון הוא ים סגור המתאפיין בזרמים חלשים ולכן הזיהום יישאר במימיו שנים רבות. החוף הישראלי קצר וצפוף וכולל שימושים רבים – תיירות, דייג, חשמל, התפלה, סחר בינלאומי, שזיהום ים יגרום להשבתתם. הערכות כלכליות אומדות סגירת חוף רחצה בכשני מיליון שקל לים. השבתת הסחר תגרום להפסד של 1 מיליארד שקל לשבוע. הימשכות ההשבתה תיצור מחסור בחומרי גלם שיביא להשבתה רחבת היקף של המשק כולו. לכל אלה יש להוסיף גם את האיום הביטחוני ואת האיום הבריאותי על חיי 65% מאוכלוסיית המדינה החיה בסמוך לחופים. די בדליפה קטנה יחסית כדי לגרום לפגיעה קשה בים ולהוצאות אדירות לניקוי החופים ושיקומם ולתשלום פיצויים למדינות שכנות בגין הנזק שייגרם להן.

בית המשפט הפדראלי בארה"ב הטיל על חברת בי.פי לשלם כ-50 מיליארד דולר בעבור אסור מפרץ מקסיקו. באירופה חלה החל מיולי 2015 רגולציה מחמירה (הדירקטיבה האירופית), שמטרתה להפחית את ההסתברות לאסון דליפה. רק אצלנו מתעקשת הממשלה שלא ללמוד מהניסיון ומתעלמת מהסכנה הגדולה. גם אם הסיכוי לדליפה הוא יחסית קטן, הסיכון הכלכלי הוא עצום ויש לעשות הכול כדי להקטינו ולהתמודד אתו באופן מיטבי. מתווה שאינו כולל התייחסות סביבתית-בטיחותית חושף את הכלכלה ואת אזרחי המדינה לסיכון אדיר.

למסמך ההערות המלא

ארגוני הסביבה לגבאי: כניעה לשפד"ן, פרס למזהם הגדול ביותר של הים התיכון

הזיהום שיוצר השפד"ן בים

בהמשך לבקשת "צלול" פנו ארגוני הסביבה לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, בדרישה משותפת שלא להיענות לבקשת הנהלת השפד"ן לפטור אותה מתשלום היטל הזרמה לים, הקבוע  בחוק. בין החותמים צלול, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה ואקופיס.

במכתב כתבו הארגונים כי מתן פטור להנהלת השפד"ן, כמוהו כפרס למזהם הגדול ביותר של מזרח הים התיכון ובגידה בעקרון "המזהם משלם". חמור מזאת, המהלך דורש שינוי תקנות בחוק למניעת זיהום ים שסביר כי יפתח פתח למזהמים נוספים לדרוש לפטור גם אותם מתשלום.

מכתב הארגונים לשר אבי גבאי

 

 

עתירה לבג"ץ: דורשים להאריך הזמן לבחינת המתווה – השימוע הוא מצג שווא

אסון-מפרץ-מקסיקועמותת צלול, ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ איתן כבל, ח"כ תמי זנדברג, הפורום הישראלי לאנרגיה והתנועה לאיכות השלטון, עתרו לבג"צ בדרישה להאריך את הזמן שהוקצב על-ידי הממשלה לשימוע בנושא מתווה הגז מ-21 יום ל-45 יום. דרישה נוספת היא להתחיל את מניין ימי השימוע רק לאחר שיימסרו לציבור כלל המסמכים הרלוונטיים.

מאחורי העתירה עומדת הטענה לפיה, בעוד שהחברות הפרטיות שותפו בדיונים, דווקא הציבור  לא זכה לקבל ייצוג הולם. יש לציין כי המתווה  כולל 26 עמודים, 23 עמודי הסבר ו-86 עמודי פרוטוקולים שלקריאתם הוקצו לציבור 10 עמודי תגובה, מגבלה שלא חלה על חברות הגז שהגישו מאות מסמכים במשך שישה חודשים.

לטענת "צלול":

צוות קנדל ישב על המדוכה במשך שישה חודשים לצורך גיבוש מתווה הגז – ועדיין לא כל פרטיו נחשפו לעיני הציבור. הקצבת 21 יום בלבד להליך השימוע הציבורי על אחד ההסדר הכלכליים המשמעותיים ביותר בישראל בעשורים האחרונים  – היא בלתי סבירה, ונראית כמו מחטף. זוהי אפליה של בעלי האינטרס הכלכלי על פני אלה המייצגים את האינטרס של הציבור. לבעלי המאה ניתן פתחון פה רחב להציג את עמדתם בפני הוועדה ואילו לציבור ניתן חלון הזדמנות צר ומצומצם, המעקר מתוכן את תכלית זכות הטיעון".

המדינה באמצעות הפרקליטות התנגדה לבקשה.

העתירה לבגץ למתן צו על תנאי להארכת המועד

תשובת המדינה –

תקשורת

דה מרקר – בג"ץ ידון בשימוע המזורז למתווה הגז – "נגמרו ימי המחטפים במחשכים".

תשתיות –  חברי הכנסת והארגונים התאחדו לעתירה לבג"ץ.

 כלכליסט- עושים שימוע למתווה הגז רק כדי להגיד שעשו.

חדש באתר: דף תרומה

אם הים חשוב לכם.

אם הפסולת על החופים מרגיזה אתכם.

אם העדר המוכנות לתאונת שמן בים מטריד אתכם,

אם זיהום הנחלים מעצבן אתכם,

אם השאננות של מקבלי ההחלטות אל מול מצבו של הטבע מוציא אתכם משלוותכם,

תרמו לנו באמצעות דף התרומות החדש שלנו.

יחד נעשה כאן שינוי.

בזכותכם יהיה פה צלול.

 

תרגיל החירום: היערכות לא מספיקה לדליפה בים

תרגיל 2015המשרד להגנת הסביבה תירגל היום (ג') תרחיש שבו מכלית נפט טובעת 12 מייל מערבית לחופי עזה ו-400 אלף טון נפט גולמי זורמים לים לאורך החופים, עד למפרץ חיפה. בין המתורגלים המשטרה הירוקה, רט"ג, רספ"ן, הרשויות המקומיות לאורך החוף, קצא"א, נובל אנרג'י ואחרים. "צלול" הוזמנה אף היא להשתתף בתרגיל כארגון שלו מתנדבים המסוגלים לסייע לכוחות. במסגרת התרגיל פנתה עמותת צלול לציבור וביקשה ממנו להביע רצון להתנדב לסייע לכוחות.

על פי הרושם הראשוני שעלה מהתרגיל, ישראל אינה ערוכה לדליפה משמעותית בים כתוצאה מתאונת מכלית או מדליפת קידוח. למרות מחויבותם הרבה של הכוחות, ניכר חסרונן של  תחנות לתגובה מהירה, חסרונם של כלי שיט וחסרונו של ציוד חירום, שכן כל דקה החולפת מרגע הזיהום מסכנת את הסביבה הימית ומאיימת להפוך את האירוע לאסון טבע. המשרד להגנת הסביבה בעצמו הודה, כי אם 10% מכמות הנפט שדלפה מצינור קצא"א בערבה הייתה דולפת בים, היה נוצר אסון סביבתי נורא. גם הבנה זו אינה גורמת למדינה לקחת נושא זה ברצינות הראויה.

עוד ב-2008 אישרה הממשלה תכנית לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת), אותה ביקשה לאשר במסגרת הצעת חוק ממשלתית. למרות זאת הצעת החוק טרם אושרה עד לעצם היום הזה בלש התנגדות חלק ממשרדי הממשלה בהם משרד הפנים ומשרד האנרגיה. גם ההקצבה הכספית להצטיידות הכוחות קוצצה באופן משמעותי.

על הממשלה לאשר את חוק התלמ"ת ללא דיחוי, עם תיקונים מתאימים בהתאם לתרחישים ראליים ולהקציב את הסכומים הנדרשים להגנת הים מפני אסון. ללא אלה אנו חושפים את הים, הסביבה ואת כלכלת המדינה לאסון נורא.

לכתבה ב"תשתיות"

 

"תו תקן" לצלם המתנגד לתופעת TRASH THE DRESS

עמותת צלול, אתר Wed Reviews ואתר "כלות אורבניות" פנו לצלמי חתונות בבקשה לרתום אותם למאמץ משותף שיביא להפסקת תופעת צילומי ה- TRASH THE DRESS בחופי הים, הפוגעת קשות בערכי הטבע. הצלמים התבקשו שלא לשתף פעולה עם התופעה ולהפוך לצלמים "צלולים" באמצעות הטבעת "תו-תקן" המעיד על-כך שהם מתנגדים להשחתת הטבע.

מדובר באופנה מכוערת שהחל להתפשט לאחרונה גם בארץ לפיה אחרי החתונה  מגיעים החתן והכלה לחוף הים, לעיתים יחד עם חבריהם ו"משחיתים" את שמלת הכלה. (בדרך כלל שמלה לבנה אחרת). התהליך כולל התזת צבע ושאר חומרים הצובעים את החול ואת המים וגורמים לנזק קשה לסביבה החופית. אם לא די בכך, ה"חוגגים" משאירים אחרים גם אשפה רבה, שאף היא מוצאת את דרכה למים.

אגן הים התיכון הוא בעל מבנה סגור ותחלופת המים בו אטית במיוחד (מומחים אומרים שלטיפת מים בים התיכון לוקח בין 80-100 שנים עד שמתחלפת!) מכאן, שכל דבר שמשליכים סתם כך, למען "פריים טוב", יישאר במים גם כשהנכדים של החתן והכלה יהיו מבוגרים.

כ-100 אלף בעלי חיים, ימיים ויבשתיים, החיים בסביבת חופי הים, מתים מדי שנה בעולם, כתוצאה מחנק בעקבות אכילת חלקיקי פסולת (ניירות, פלסטיקים וכד') הנמצאים בחופים ובמים. הנזק הסביבתי החמור שנוצר בשביל צילום אחד, יצירתי ומיוחד ככל שיהיה, פשוט לא שווה את זה.

במכתב לצלמים כתבה "צלול": "אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למאבק בתופעה זו ולהימנע מלשתף איתה פעולה בחופי הים או באזורים אחרים בטבע. אתם מוזמנים להתקין באתרים שלכם ובפרסומת שלכם באתר "כלות אורבניות" ו-Wed Reviews חותמת "צלם צלול", כתו תקן למי ששומר על הסביבה בעבודתו. במקביל, נשמח לתת לכם חומרי הסברה רלוונטיים שתוכלו ללתת לזוגות שמבקשים תמונות מסוג זה. בנוסף, אנחנו מאתגרים אתכם להשתתף בקמפיין צילומי "TRASH THE DRESS BUT NOT THE BEACH" שאנחנו יוזמים, שבו נקדם בפייסבוק של עמותת צלול ובאתרים Wed Reviews ו"כלות אורבניות" צילומים יפים במיוחד שלא פוגעים בסביבה.

trash1

 

בזכותנו האוקיינוסים נקיים יותר

לרגל יום האוקיינוסים הבינלאומי שהתקיים ב- 8 ביוני, ציין אתר Ynet  חמישה ארגונים הפועלים בעולם כדי להבטיח שהאוקיינוסים יהיו נקיים ובטוחים יותר וגם ארגון ישראלי – "צלול", ששומר לנו על הים

1. Surfrider Foundation

מה זה בדיוק: עמותה ללא מטרות רווח, הפועלת להגן על האוקיינוסים בעולם ולשמרם באמצעות התמקדות באיכות המים, באקו-סיסטמות חופיות, בגישה לחוף ובשימור חופים ונקודות גלישה.איפה זה קורה: בעיקר בצפון אמריקה, כמו גם באזורים מסוימים בדרום אמריקה, באירופה וביפן.

איך זה נעשה: אנשים יכולים לחבור זה לזה דרך רשת חזקה של פעילים, ולהשתתף במאמצי שימור חופיים. ל- Surfrider Foundation נוכחות חזקה במדיה החברתית  המגייסת את הפעילים ומעודדת אותם להשתתף בפעילויות כגון ניקיון חופים או חתימה על עצומות אינטרנטיות.

 

2. Oceana

מה זה בדיוק: ארגון שימור האוקיינוסים הבינלאומי הגדול ביותר בעולם, הפועל כדי להגן על האוקיינוסים ולשקמם באמצעות קמפיינים המתמקדים במדיניות.

איפה זה קורה: מטה הארגון הוא בווישנגטון הבירה ובנוסף ישנם משרדים הפזורים בכל העולם.

איך זה נעשה: אושיאנה פועלת כדי להגן על החיים הימיים המושפעים מדיג תעשייתי, באמצעות קמפיינים העוסקים במדיניות ומתמקדים במדע בשילוב עם תקשורת, עם עולם המשפט ועם לחץ ציבורי. הקמפיינים מחולקים לפי תחומים, כגון דיג אחראי ומניעת זיהום ימים, בנויים כך שיולידו שינויים במדיניות, שניתן יהיה להבחין בהם תוך 3-5 שנים.

ניתן להתחבר לרשת חזקה של פעילים, ולהשתתף במאמצי שימור חופיים

 

3. The Blu

מה זה בדיוק: תוכנה חינמית הניתנת להורדה, שהופכת את האינטרנט לאוקיאנוס תלת-מימדי דיגיטלי אליו מחוברים משתמשים מכל העולם, ומעלה את המודעות לאוקיאנוסים. קבוצה של מעצבים הוליוודיים ותיקים, הכוללת גם את האנימטור של אווטאר, אנדי ג'ונס, ואת מנהל מעבדת המדיה של MIT, Joi Ito, הם שעומדים מאחורי הפרויקט וניל יאנג, ריצ'ארג ברנסון וז'אן מישל קוסטו הם מה מהתומכים הנלהבים שלו.

איפה זה קורה: בכל רחבי האינטרנט

איך זה נעשה: כחלק מ"האוקיינוס הדיגיטלי החברתי" המשתמשים יכולים לחקור סצנות תת-ימיות שונות ולחפש זנים מסוימים שאותם

הם יכולים לקנות עבור סביבת האוקיאנוס הווירטואלית שלהם. TheBlu מקצה 25% ממחיר הקנייה של אותם זנים וירטואליים לארגונים שלא למטרות רווח המשתפים איתם פעולה כדי לממן פרויקטים התומכים בעבודתם בסביבה הימית האמתית.

4. 5Gyres

מה זה בדיוק: עמותה שלא למטרות רווח המעוניינת להבין לעומק את הזיהום הימי מפלסטיק ופועלת לקידומם של אוקיאנוסים נטולי פלסטיק.

איפה זה קורה: בכל העולם.

איך זה נעשה: באמצעות מחקר מדעי, חינוך ופעילות, מכון 5 Gyres מערב קהילות בשינוי מערכתי ומעודד שותפים תאגידיים, קובעי מדיניות ואת הציבור הכללי להפחית את הזיהום מפלסטיק.

5. Take 3

מה זה בדיוק: יוזמה שמטרתה לגרום לכך שכשהמבקרים בחוף הים עוזבים אותו, אז גם החוף וגם הים יהיו נקיים יותר ממה שהיו כשהם הגיעו לשם.

מי האנשים: קבוצה של אוהבי חוף, שוחרי איכות סביבה וגולשים שמטרתם לדאוג שהמקום האהוב עליהם יהיה נקי מפסולת.

איפה זה קורה: באוסטרליה

איך זה נעשה: העמותה מציעה להפוך את החופים המלוכלכים לחופים בתוליים בוהקים באמצעות פעולה פשוטה ביותר. כל מי שמבקר בחוף יאסוף שלוש חתיכות אשפה בכל פעם שהוא עוזב את החוף.

ובישראל: עמותת צלול

מה זה בדיוק? עמותה הפועלת להגנה על החופים, הים, הנחלים ומקורות המים של ישראל למען הציבור והדורות הבאים באמצעות הגברת המודעות הציבורית, חינוך, פעילות אקטיבית ומחקר. "צלול" שומרת על הים מפני זיהום מביוב ומקידוחי גז ונפט, השתלטות של בעלי עניין על החופים והפקרה.

איפה זה קורה? בים התיכון, במפרץ אילת ובנחלי הארץ.

איך זה נעשה? "צלול" פועלת מול מקבלי החלטות ברשויות המקומיות, בכנסת ובממשלה, במטרה להעלות את מודעותם לצורך לשמור על הים, החופים והנחלים באמצעות פניות והתראות על מפגעים, פרסום ניירות עמדה ומחקרים וכן על ידי גיוס הציבור הרחב שהים יקר לליבו לארגון "מגני הים" – הזרוע הציבורית של "צלול", שמסייעת בפיקוח, הסברה שמירה ודאגה לים.

  • עוד המון דברים טובים מחכים לכם – להשראה נוספת היכנסו ל- goodnet.org .
  •  רוצים להעניק מעצמכם למען הסביבה והחברה ולעשות משהו טוב? הירשמו להתנדבות באמצעות רוח טובה ואנשי העמותה ימצאו עבורכם את הדרך המתאימה ביותר.

עוד הבטחה: מכרז האמוניה יפורסם בימים הקרובים

גבאיבפגישתו הראשונה עם נציגי ארגוני הסביבה הפועלים בצפון בארץ, התחייב השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לפרסם את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה כבר בימים הקרובים. נציגת "צלול" אמרה במהלך המפגש, כי הבטחה מסוג זה הושמעה כבר כמה וכמה פעמים. ( מנכ"ל המשרד, דוד לפלר, התחייב בראשית ינואר 2015בלפרסם את המכרז עד לאמצע החודש (ינואר). עם כניסתו לתפקיד, התחייב השר גבאי כי המכרז יפורסם בתוך שבועיים)  וכי הגיע העת שהמשרד להגנת הסביבה יעמוד מאחורי הבטחותיו. עוד אמרה נציגת "צלול", שאם המשרד מתקשה לפרסם את המכרז שיעביר את הנושא למשרד אחר שיש לו כישורים בפרסום מכרזים להקמת מפעלים.

בתמונה: ח"כ רחל עזריה, השר אבי גבאי ומנכ"ל המשרד, אבי לפלר

 

 

מיכל האמוניה: העליון דורש הבהרות. "צלול" דורשת סגירה עכשיו

מיכל האמוניה צילום צפריר רינתבית המשפט העליון הורה למשרד להגנת הסביבה להגיש בתוך 45 יום תכנית לגבי המשך תפעולו של מיכל האמוניה המסוכן במפרץ חיפה, עד למועד סגירתו ב-2017. החלטת העליון באה בעקבות ערעור שהגישה הנהלת חיפה כימיקלים על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו, מדצמבר 2010, שלא להעניק למיכל היתר בנייה בשל הסיכון הרב שהוא יוצר לסביבתו.

במהלך  הדיון אמרה השופטת ענת ברון כי צריך לתת פתרון כולל גם למסוכנות וגם לחיוניות (האמוניה משמשת ליצור דשנים אך גם לצרכים חשובים נוספים כגון יצור תרופות וקירור). השופט אליקים רובינטשיין שאל כיצד ניתן לצאת מהסבך, במיוחד לאור העובדה שבית המשפט דן בערעור מ-2011 ושומע "שהכל נעשה בקצב איטי".

עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה הסביר במלך הדיון, כי ייתכן שלוח הזמנים יתקצר במטרה לקדם את פתרון הקבע. השופט נועם סולברג תהה: "המצב הנוכחי בהיעדר רישיון – לא חוקי. מה יהיה בתקופת הביניים?". רויטמן השיב: "אין לנו פתרון".

המשרד להגנת הסביבה השיב, כי  קיבל את ההחלטה העליון ויפעל על פיה. לטענת המשרד, בעקבות החלטה הממשלה מאוקטובר 2013 לקדם את השלמת מפעל ייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב, כחלופה למכל האמוניה במפרץ חיפה, הוחלט על קידום מכרז להחכרה של קרקע במישור רותם. "מכיוון שהפרויקט מאופיין במורכבויות הנדסיות, תפעוליות ומימוניות הוחלט כי המכרז לא יפורסם כמכרז קרקע רגיל, אלא כמכרז דו שלבי". יש לציין, כי במסגרת פגישה עם ארגוני הסביבה בסוף מאי 2015 (לפני כשבוע) הודיע השר להגנת הסביבה הנכנס, אבי גבאי, כי משרדו יפרסם את המכרז עד אמצע יוני. הודעה זו לא נמסרה לבית המשפט.

לדעת "צלול", ההחלטה מוצדקת ומוכיחה מעל לכל ספק שמיכל האמוניה של חיפה כימיקלים מסוכן, כפי שהעמותה טוענת מזה שנים. אסור שמיכל כזה, המכיל 12 אלף טון גז רעיל ומסוכן, יפעל בלב המטרופולין השלישי בגודלו בישראל. רק סגירת המיכל תסיר את האיום מעל לראשי התושבים. על המשרד להגנת הסביבה לעמוד בהתחייבותו ולפרסם בימים הקרובים את המכרז להקמת מפעל אמוניה בדרום שיביא לסגירת המיכל, כפי שהבטיח השר להגנת הסביבה, אבי גבאי וכל השרים שקדמו לו ביניהם השרים לשעבר גלעד ארדן ועמיר פרץ.

בהמשך התגובה נאמר כי בינואר 2014 פורסם "הליך מיון מוקדם למכרז לחכירת קרקע במישור רותם. במסגרת הליך זה, אושרו 7 מתוך 8 המתמודדים בהליך המיון המוקדם כמתמודדים מתאימים. בימים אלה, פועלת ועדת מכרזים לגיבוש תנאי השלב השני של המכרז בלוח זמנים קצר ביותר. במסגרת המכרז, ייקבעו, בין היתר, לוחות זמנים להקמת המפעל בהם יידרש הזוכה לעמוד. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מקדם במרץ את פרסום השלב השני של המכרז ורואה בסגירת מכל האמוניה בחיפה מהלך הכרחי ומרכזי".

תקשורת:

חיפה פה

Ynet

 נענע 10

msn

זיהום נפט באתרי הקידוח ברור, חלץ וכוכב מאיימים על הסביבה

helez2עמותת צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפעול בדחיפות למניעת אסון סביבתי באתרי קידוח הנפט ברור, חלץ וכוכב, המתופעלים על-ידי חברת לפידות ושותפותיה. בדיקה שערכה עמותת צלול באתרי הקידוח גילתה תמונה קשה של הזנחה ושל זלזול, הגורמים לזיהום קרקע ולסכנה לזיהום מי התהום שבאזור. במכתב לשר להגנת הסביבה הנכנס, אבי גבאי, טוענת "צלול", כי המשך הפעלת האתרים בצורה מזלזלת זו משמשת דוגמה רעה לכלל התעשייה לפיה משאבי הציבור הם הפקר.

מסיור שערכה צלול באתרי הקידוח התגלתה תמונה קשה לפיה:

  • קרקע האתרים וערמות העפר הפזורות בשטח רוויות בשאריות נפט.
  • אתר אכסון הנפט אינו מצויד במנגנון למניעת גלישה ואינו מכוסה בכיסוי למניעת אידוי.
  • מכלי התפעול עשויים מפח חלוד ומתפורר, מכאן, שדליפה היא עניין של זמן בלבד.
  • אתרי הקידוח פועלים כ-12 ק"מ ממאגר החדרת המים "שיקמה" ובקרבתם בארות הפקת מים של הישובים כוכב מיכאל, משען, גברעם ואשקלון. הנפט המחלחל לקרקע עלול לזהם את מי התהום.

ל"צלול" ידוע, כי במהלך 2012 הוציא המשרד להגנת הסביבה צו הפסקה מנהלי כנגד החברה בעקבות אי-פינוי חומרים מסוכנים, זיהום קרקע וזיהום מים. בעקבות הצו הגישה לפידות תכנית לביצוע סקרים ואף התקשרה עם יועצים מקצועיים לביצועם.

ב-2014 התריע המשרד להגנת הסביבה בפני החברה על אי-טיפול בשתי בריכות תשטיפים שבהן חומר מסוכן הגורם לזיהום הקרקע, וקבע כי הפעולות שנקטה החברה נעשו שלא בהתאם להוראות הדין וכי קיים חשש לדליפה אפשרית לגופי מים תת קרקעיים. עוד הועלה החשש לפיו לפידות ושותפותיה פועלות ללא רישיון עסק מתאים באופן המהווה עבירה לכאורה על חוק רישוי עסקים. המשרד ציין כי אם לא יקוימו הוראות ההתראות הוא ישקול נקיטה באמצעים משפטיים.

למרות פעולות אלה, נראה כי  חברת לפידות ממשיכה  במדיניות של הזנחת האתר וזיהום הסביבה ואילו המשרד להגנת הסביבה אינו פועל בנחישות ראויה כדי לשים סוף למפגעים.

helez

חוף ניצנים נפתח לרחצה אחרי 73 יום

חוף ניצנים, אחד היפים בארץ, בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון נפתח סוף-סוף לרחצה לאחר שהיה סגור במשך 73 יום. הסיבה לסגירה שרשרת תקלות במכונים לטיהור שפכים, תחילה במט"ש אשקלון ואחר כך במט"ש ניצן, המטהר את שפכי הישוב ניצן, בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון.

נחל קדרון: ירושלים שפכים סביב לה

עיריית ירושלים, בירת ישראל, מזרימה לנחל קדרון, הזורם מירושלים לים המלח, כ-11 מיליון מ"ק שפכים בשנה, כרבע מכמות השפכים המיוצרת על ידה, וגורמת לזיהום חמור של הנחל. שפכים אלה מזהמים אתרי מורשת ואתרים המקודשים ליהדות ולנצרות ומזהמים את ים המלח. מאחר והשפכים אינם מסוננים הנחל כולו מזוהם בפסולת סניטרית הכוללת נייר טואלט, טמפונים, חיתולים ועוד. (מתחום הרשות הפלשתינית מוזרמים לנחל עוד כ-5 מיליון מ"ק שפכים. סה"כ 16 מיליון מ"ק שפכים בשנה). חלק מהשפכים נתפסים באזור הורקניה ומועברים בצינור למט"ש נבי מוסא ומשם זורמים להשקיית מטעי התמרים של הבקעה. הגבהה מושלכת לתוך הנחל.

בעקבות ההזרמה עוברת העיר על חוקי המדינה, האוסרים זיהום נחלים ועל החוק הבינלאומי האוסר לזהם נחלים חוצי גבולות.

החל מ-2104 מקדמת הוועדה המחוזית ירושלים ארבע תוכניות שיביאו להפסקת ההזרמה: מנהרה בתוך הר הצופים, שתי תחנות שאיבה ומט"ש בנחל. על פי תוכניות אלה, רוב השפכים המטופלים יזרמו בסופו של דבר למט"ש שורק. רשות המים, השותפה לדיונים, אינה תומכת בתוכניות אלה ומעדיפה את המצב הקיים שבו השפכים זורמים בקדרון ומגיעים למטעי התמרים בבקעה.

עמותת צלול דורשת מעיריית ירושלים לטפל בשפכים ולהפסיק את זיהום הנחל. לא ניתן לשאת מצב שבו בירת ישראל, העיר בה שוכן בית המחוקקים, "מצפצפת" על חוקי המדינה ומזהמת את הסביבה.

מהמשרד להגנת הסביבה דורשת צלול לאכוף על עיריית ירושלים את החוק ולחייב אותה לטפל בשפכיה.

מרשות המים דורשת צלול לאכוף את חוק המים האוסר להזרים מזהמים לגופי מים.

 

תיאור הנחל

נחל קדרון זורם מתחום העיר ירושלים, ממורדות השכונות החרדיות של העיר ושכונת שיח ג'ראח שבצפון ירושלים, מתחבר לערוץ גיא בן הינום, ממשיך לכפר סילוואן (כפר השילוח) יורד בוואדי אל־נאר, ונשפך לים המלח. בדרכו עובר הנחל באתרי היסטוריה ומורשת, בסמוך למנזרים עתיקים, בסמוך למערות קומרן בו נמצאו המגילות הגנוזות ובאתרי טבע מרהיבים המקודשים ליהדות ולנצרות. הנחל עובר בתחום שלוש ישויות- עיריית ירושלים, הרשות הפלסטינית והמנהל האזרחי. לאורכו חיים כרבע מיליון בני אדם.

הקדרון הוא נחל אכזב המתאפיין בזרימות שיטפוניות. לאורך הנחל מספר מצומצם של מעיינות: הגיחון ועין רוגל, בהם זורמים פחות ממיליון מ"ק בשנה. במהלך ההיסטוריה שימשו מים אלה בעיקר לשתייה ולחקלאות. לאורך הקדרון התפתחו עם השנים ריכוזים של מטעי זיתים ותרבות חקלאית עשירה. סקרי צמחיה שנערכו לאורך הנחל גילו כ- 260 מיני צמחים שונים, רב שנתיים וחד שנתיים. חלק מהצמחים אנדמים (אופיינים לאזור זה בלבד). לאורך הנחל חיים יעלים והצבי המדברי. הנחל מהווה חלק מפרוזדור נדידת הציפורים, כשלאורכו חולפות פעמיים בשנה כחצי מיליארד ציפורים.

הזרמת השפכים

הזרמת השפכים לנחל החלה עם חיבור שכונותיה של ירושלים למערכת הביוב. להזרמה לנחל יש השלכות בריאותיות רבות שכן השפכים הזורמים במורד הנחל משמשים להשקיה חקלאית של גידולים שחלקם מגיעים לשווקים של ירושלים. שפכים אלה מזוהמים בשמנים ודלקים שמקורם במוסכים שבואדי ג'וז. במורד נתפסים חלק מהשפכים על ידי אגודת המים מי בקעת הירדן  ומשמשים להשקיית מטעי התמרים.

נסיונות השיקום עד כה

במהלך השנים הועלו כמה הצעות לטיפול בשפכי הנחל וזאת כחלק מתוכנית כוללת לשיקום האזור בין החלופות:

  1. הזרמת רוב השפכים למכון טיהור השפכים בשורק.
  2. הזרמת מחצית מהשפכים לנבי מוסא ומחצית לשורק – (קיימת תב"ע מאושרת לפרויקט שעברה הפקדה ומאפשרת לצאת לתכנון מפורט).
  3. הקמת מנהרה והזרמת השפכים למט"ש נבי מוסא.
  4. סינון השפכים והמשך הזרמתם לקדרון.
  5. הקמת מט"ש משותף בקדרון תוך שיתוף פעולה עם הפלשתינים – התוכנית קודמה על-ידי עו"ד ראובן לסטר, קרן מילקן, עיריית ירושלים ומרכז פרס לשלום. התכנית אינה מקודמת בשל סיבות שונות.

במהלך השנים  "תמכה" עיריית ירושלים בפתרונות השונים אך בפועל, לא הביאה לקידומים.

חשוב לציין:

הזרמת הביוב לנחל קדרון ואי הטיפול בהם תורמים כ-25 מיליון שקל בשנה לקופת העירייה וכיום לקופת התאגיד העירוני. התושבים משלמים בעבור הטיפול בביוב. אך הביוב אינו מטופל. 

תושבי חיפה עדין מחכים לפינוי מיכל האמוניה. כתבה ב"הארץ", צפריר רינת

מכל האמוניה בחיפה מהלך אימים על התושבים, והממשלה החליטה כבר מזמן על סגירתו והקמת מפעל אמוניה בנגב, אבל בינתיים זה לא קורה

ארבע שנים חלפו מאז החליטה הממשלה על הקמת מפעל לייצור אמוניה מגז טבעי בנגב, והפסקת פעילות המכל לאחסון חומר זה במסוף הכימיקלים בנמל חיפה. בינתיים, המכל עדיין מלא באמוניה, ושנה וחצי לאחר שהמכרז להקמת המפעל החדש היה אמור לצאת לדרך, פורסם רק השלב הראשון שלו, שכלל מיון מוקדם של החברות שהראו עניין בפרויקט.

אמוניה היא חומר חיוני למגזרי תעשייה רבים, ובהם מפעלים לייצור מזון ותרופות, התעשייה הביטחונית ותעשיית הדשנים. מדובר בחומר מסוכן, ושחרורו לסביבה בעקבות תקלה או חבלה מכוונת עלול לגרום לפגיעה קשה באוכלוסייה. השרים להגנת הסביבה הכריזו שוב ושוב על נחישותם ליישם את התוכנית הממשלתית, להפסיק את פעילות המכל בחיפה על פי לוח הזמנים שנקבע, אך די מהר התברר, שקל יותר לצאת בהכרזות, ואפילו לקבל החלטות, מאשר להפוך אותן למציאות.

העיכוב בפרסום המכרז נובע בין היתר מאי־ודאות בקשר לכדאיות הכלכלית של המפעל המתוכנן, הקשורה גם למחיר הגז הטבעי שהבעלים יצטרכו לרכוש. שאלה נוספת היא, היכן תאוחסן האמוניה במקרה של תקלה במפעל, אם המכל בחיפה יוּצא מכלל שימוש. גורם הקשור ליזמים המעוניינים להקים את המפעל אומר, שעל הממשלה ליישם את החלטתה, לפרסם מכרז ולבחון אז את יכולת היזמים לעמוד בו.

מיכל האמוניה צילום צפריר רינת

מיכל האמוניה, צילום: צפריר רינת

 

 
כדורי פלסטיק צילום צפריר רינת

כדורי הפלסטיק על גג המיכל, צילום: צפריר רינת

 

 

 

 

 

 

 

 

בעמותת "צלול", הנאבקת להפסקת פעילות המכל, אומרים, שאי פרסום המכרז הוא מחדל חמור של המשרד להגנת הסביבה וכי על השר החדש לטפל בנושא בדחיפות כדי למנוע "אסון מחריד". מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, שוועדת המכרזים מגבשת בימים אלה את תנאי השלב השני למכרז להקמת המפעל במישור רותם בנגב, כולל הסדרים לפעילות השוטפת של המפעל בשגרה ובחירום. מחירי הגז ייקבעו על פי מדיניות הממשלה החדשה, ויפורסמו בהתאם.

ברור כעת, שלפחות בשנתיים הבאות, ואולי אף מעבר לכך, ימשיכו לפרוק אמוניה בנמל חיפה ולאחסן אותה במכל השנוי במחלוקת. המכל הוקם על ידי חיפה כימיקלים, אבל הוחזר למדינה, וכיום החברה שוכרת אותו וממשיכה להפעילו. רוב האמוניה עוברת לשימוש של חיפה כימיקלים וחברה נוספת, שבבעלות כי"ל, למטרות ייצור דשנים. היתר מועבר לשימושים אחרים, ובהם תהליכי קירור במפעלי מזון.

על שלט הכניסה למתקן בחיפה כתוב, שזהו מסוף האמוניה הלאומי, אבל כיום אין למתקן היתר בנייה מאחר שעיריית חיפה, הרואה באתר גורם המסכן את התושבים, סירבה להעניק לו היתר כזה בנימוקים תכנוניים שונים. חיפה כימיקלים עתרה לבית משפט המחוזי בחיפה נגד ההחלטה, אך נדחתה. דיון בערעור שהגישה לבית המשפט העליון אמור להתקיים עוד חודשיים.

על פי בדיקה שערכה חברת התכנון "אתוס" בעבור המשרד להגנת הסביבה, במסגרת בדיקת חלופות למערך היבוא והאחסון של האמוניה, הסיכון העיקרי מפעילות זו הוא דווקא מהאוניות המייבאות את החומר לישראל ממדינות כמו אוקראינה. לאוניות הללו אין אמצעי מיגון למקרה של תקלה או פגיעה מכוונת. קבוצת מדענים ומהנדסים המאוגדים ב"פורום עזרא למניעת אסונות" טוענת כבר שנים, שגם המכל עצמו מהווה סיכון, שכן לא עבר את בדיקות התקינות הנדרשות, ויש חשש לקריסתו ולשחרור כמות גדולה של אמוניה לאוויר, דבר שעלול לגרום לאסון רחב ממדים באזור חיפה.

אנשי חיפה כימיקלים מציגים תמונה שונה לגמרי. הם מזכירים בין היתר בדיקה של מצב המכל שנעשתה באחרונה על ידי חברה בינלאומית ששמה EEG. החברה מצאה שאין סימנים משמעותיים לסדקים המשפיעים על מבנה המכל וקבעה, שניתן להאריך את זמן החיים שלו עוד ב–55 שנה, החל בפברואר 2015.

מה שאמור למנוע פיזור אמוניה לסביבה במקרה של תקלה הוא מיגון של קירות בטון ומאצרה גדולה, שאליה יתנקז חומר שדלף. על פי חיפה כימיקלים, במתכונת שבה פועל המכל, במקרה של נזק ישיר יכול להיווצר הבזק המשחרר אמוניה לאוויר, אבל מדובר בכמות זעירה מתכולת המכל. עם זאת, אנשי החברה אינם יכולים לשלול את האפשרות, שבמקרה של תנאים מטאורולוגיים יציבים, המעכבים פיזור יעיל של מזהמים באוויר, עלול ענן אמוניה לרבוץ מעל חיפה ולסכן את התושבים.

אם תהיה קריסה מוחלטת של כל קירות המגן, והאמוניה תצטבר בשלולית גדולה מסביב למכל, מה שאמור להגן על תושבי חיפה הם אלפי כדורי פלסטיק המרוכזים כיום בחצר המקיפה את המכל. ייעודם הוא לכסות בהמוניהם את השלולית ולמנוע התנדפות אדים רעילים לאוויר.

אבל הכדורים הללו ויתר אמצעי המיגון לא הצליחו להרגיע עד היום את תושבי האזור. הם יהיו שמחים להשתתף בחנוכת מפעל חדש בדרום.

תראו באיזו מסיבה מגניבה פתחנו את עונת הרחצה. מי שלא בא – הפסיד

זה התחיל בתחרות סאפ שאורגנה על-ידי הגולש עמית ענבר, נמשך בטורניר כדור מים. אחר כך החתמנו המון מצטרפים חדשים למגני הים. בערב, עם שקיעה, שמענו הופעה של הזמרת המצויינת דפנה ארמוני ומיד אחריה, הופעה בלתי נשכחת של הגדולים מכולם, להקת כנסיית השכל. וכן, לא מאוחר להצטרף למגני הים.

לאלבום המלא. צילומים: ליאור גולסאד.

סאפמנצחיםחולצותמאיהדליה ולילךלהקה2ליאורקהלמכמורת1דפנהמכמורת2

תקנות תרומה

תקנון תרומה

אנו מודים לך על נכונותך לתרום לעמותת צלול. תרומתך תשמש לקידום מטרות העמותה ותסייע בהגשמתן.

בדף מאובטח זה ניתן לתרום בצורה נוחה וקלה באמצעות כרטיס אשראי.

התרומה מאובטחת במנגנון הצפנה מתקדם על פי טכנולוגית SSL  העומד בתקן PCI   העולמי.

תורמים יכולים להיות רק מי שגילם עולה על 18 שנים. אם גילך נמוך מ- 18, הינך מתבקש שלא לתרום באמצעות דף זה.

אנו מבקשים להבהיר כי התרומה תופנה למימון פעילות העמותה, על פי שיקול דעתה.

תורם אשר בוחר לתרום "תרומה חודשית קבועה" מסכים לכך שחשבונו יחויב מידי חודש בסכום שבחר.

ביטול עסקת תשלום שנעשית באמצעות אתר זה, הן כתרומה חד פעמית והן כתרומה חודשית קבועה יהיה בהתאם לקבוע בחוק.

תקנון זה מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד והאמור בו חל לגבי גברים ונשים כאחד.

בעקבות דרישת "צלול": חוף קצא"א יושב לציבור

בעקבות דרישת עמותת צלול, חלק מחוף הים באילת, הכולל גם ריף אלמוגים, שהיה בשליטת קצא"א (חברת קו צינור נפט אילת אשקלון) למעלה מ- 50 שנה יוחזר לציבור. בשלב הראשון יחוזר חback1024וף באורך 200 מ', מצפון לריף הדולפינים, ויוגדר כשמורת טבע.

על החזרת החוף החליטה ועדה בין-משרדית לבדיקת שימושי הקרקע של חברת קצא"א באילת, בראשה עמד המשרד להגנת הסביבה. הוועדה הוקמה על-ידי סגן השר, אופיר אקוניס, בעקבות אירוע הדליפה בצינור הנפט, בסמוך לבאר אורה, שזיהם את שמורת עברונה.

עמותת צלול דורשת להסיר את החיסיון מעל פעולותיה של חברת קצא"א ולהפוך אותה לחברה שקופה לציבור, כיתר החברות הממשלתיות.

דו"ח 2015: שבע סגירות למשך 49 יום

אשפה בחוףעונת הרחצה תיפתח ברחבי הארץ – אך לא בחוף ניצנים, שם כבר 49 ימים זורם ביוב לים בגלל תקלה; בחורף האחרון אירעו עוד שישה מקרי זיהום ביוב בים, שנמשכו 35 ימים נוספים – זאת לעומת 4 ימים בסך הכל בחורף הקודם. עמותת צלול: "מישהו חייב לתת את הדין ולהפסיק לאלתר את הטלת השפכים בים"

עונת הרחצה 2015 תחל מחר ברחבי הארץ לאחר חורף שהיה רווי בזיהום. במהלך עונת החורף 2014-2015 זרם ביוב לים במשך 84 ימים, בשישה אירועים שונים.

האירוע החמור ביותר מתרחש כבר 49 ימים ברציפות באזור אשקלון. תקלה במכון טיהור השפכים של אשקלון גורמת להגלשת עודפי ביוב לנחל אבטח ומשם לחוף ניצנים. כתוצאה מכך לא ייפתח מחר החוף לרחצה.

בנוסף אירעו חמש תקלות נוספות במערכת הביוב ברחבי הארץ שגרמו לזיהום הים במשך 31 ימים. כמו כן, במשך ארבעה ימים נוספים זהם ביוב בחופי חיפה תחת היתר של המשרד להגנת הסביבה, מאחר שהיה צורך לבצע עבודות שדרוג למערכת הביוב העירונית. נוסף על כך, במה שהפך כבר לשגרה, קיבל השפד"ן מראש מהמשרד להגנת הסביבה היתר חירום להזרים לים עודפי ביוב במהלך החורף.

בסיכום כללי זוהם הים בביוב במשך 84 ימים לפחות בסתיו ובחורף האחרון. מדובר בעליה חדה לעומת חורף 2013-2014 במהלכו אירעו שתי הזרמות ביוב בלבד, שנמשכו 4 ימים. הסיבה המרכזית לפער הגדול היא כמויות הגשם הגדולות השנה, שאיפשרו לרשויות להזרים עודפי ביוב לים בימי הסערה.

תקלות ביוב בחורף 2014-2015:

רשותחוףהתחלהסיוםמשך ימים
חיפהדדו25/10/201431/10/20147
השקט31/10/20147
כרמל31/10/20147
ראשון לציוןדרום22/01/201526/01/20155
חוף אשקלוןחוף ניצנים03/03/2015ההזרמה נמשכתנמשך כבר 49 ימים וטרם הסתיים
קריית יםקריית ים01/04/201506/04/20155
* בנוסף, כאמור, הזרמת ביוב בהיתר במשך 4 ימים בחיפה לצרוך שדרוג מערכת הביוב העירונית.

 

 

בעמותת צלול מותחים ביקורת קשה על עיריית אשקלון והמועצה האזורית חוף אשקלון שפוגעות באיכות החיים של רבבות תושבי האזור, ומזהמות את הים במשך כמעט 50 יום. "לציבור נמאס שהרשויות מנצלות את החורף והגשם באופן קבוע לזיהום הים. הגיע הזמן לעשות לזה סוף ושהאחראים יתנו על כך את הדין", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"ל צלול.

 

פתיחת עונת קיץ 2015 – אין מספיק חופים מוכרזים

עונת הרחצה תיפתח בא' באייר תשע"ה, 20 באפריל 2015, ותסתיים ב-12 באוקטובר 2015. סה"כ-190 יום.

אורך חופי הים התיכון הוא 196 ק"מ, כאשר 14 ק"מ בלבד מתוכם פתוחים לשימוש הציבור כחופי רחצה מוסדרים. כל שאר החופים תפוסים על ידי מחנות צבא, תשתיות ומתקנים נוספים. לאורך החוף ישנם 93 חופי רחצה, שבהם שירותי מציל (בכנרת 27 חופים, בים המלח 16 חופים ובים סוף ארבעה חופי רחצה). שירותי ההצלה מסתיימים בד"כ בשעה 18.00.

המשמעות היא שגם בעונת רחצה זו יאלץ הציבור להצטופף במספר קטן של חופי רחצה, שמספרם לא גדל בשנים האחרונות, למרות הגידול באוכלוסייה והעלייה בביקוש לבילוי בחוף הים. עובדה זו דוחקת את הציבור לחופים הלא מוכרזים תוך סיכון חיים (בחופים לא מוכרזים אין שירותי הצלה ותדירות ניקיון החוף נמוכה).

לקראת עונת הרחצה 2015 דורשת עמותת צלול ממשרד הפנים:

  • להוסיף ללא דיחוי חופי רחצה מוכרזים שבהם ניתנים שירותי הצלה.
  • להאריך את שעות עבודת המצילים ולהתאימם לשעות האור בקיץ.
  • לייחד דגל נפרד לסגירת חופים בעקבות זיהום בביוב. כיום מניפים המצילים דגל שחור, שאינו מונע גישת ילדים למים הרדודים ואינו מסביר לציבור את הסכנה הבריאותית האורבת במים.

 

מהרשויות המקומיות:

  • למנוע זרימת ביוב ונגר עירוני לים באמצעות הקמת משאבות קיץ על הנקזים העירוניים שבחופים.
  • לבדוק את ניקיון החול בפתחי הנקזים העירוניים, שמזדהם כתוצאה מדליפות ביוב מהנקזים בקיץ. במקרה של גילוי זיהום בחול, יש לנקותו או לפנותו מהמקום וכן להציב שלטי אזהרה לציבור.
  • להגביר את תדירות ניקיון החופים המוכרזים והלא מוכרזים ואת אכיפת חוקי הניקיון בחופים.
  • להורות לזכיינים המשכירים כסאות ושמשיות להשאיר שטח פנוי בחופים למי שרוצה לשבת על מגבת.

 

ממשרד הבריאות:

  • לייצר תקן לבדיקת החול בנקזים העירוניים. זאת, לאחר שבעקבות חשיפת "צלול" בקיץ 2014 את ממצאי הזיהום החמורים בחול במוצאי הנקזים, התברר שאין תקן לנושא ולכן לא בודקים את החול בכלל.
  • לחייב את הרשויות לבצע בדיקות לזיהוי מזהמים גם בחופים המשמשים גולשים, כדי לוודא שהם אינם נחשפים לסכנות בריאותיות בעקבות שהייה ממושכת במים.

 

 

ניוזלטר מגני הים – אפריל 2015 – הזמנה לאירוע פתיחת עונת הרחצה

חברים יקרים,

עמותת צלול חגגה בשבוע שעבר (א') 15 שנות הגנה על הים, על החופים ועל הנחלים של ישראל באירוע שהתקיים במוזיאון תל אביב. במהלך האירוע הענקנו אות הוקרה למר מוריס קאהן, על תמיכתו רבת השנים בעמותה. את אות ההוקרה הגישו רעיית נשיא המדינה, הגב׳ נחמה ריבלין, ויו״ר "צלול" מר בנג'י קאהן.

במהלך הערב העלינו על נס את הישגיה הרבים של העמותה: סגירת כלובי הדגים של החקלאות הימית במפרץ אילת, סיוע ללוחמי השייטת שנפגעו במהלך צלילותיהם בנחל קישון המזהום והדרישה לניקוי הנחל הקטלני, הקמת מתקני טיהור שפכים ברחבי הארץ שהובילו להפסקת הזרמת שפכים לנחלים, ניקוי הנחלים לכיש, נעמן, אלכסנדר, ירדן, שגור ואחרים, קידום פתרון להפסקת זיהום הים על-ידי השפד"ן, קדום החלטת ממשלה לסגירת מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים במפרץ חיפה ועוד.

עוד סיפרנו על היעדים לעתיד, בהם הדרישה להקפדה סביבתית בכל הקשור לקידוחי הגז והנפט בים, הקמת רשות ים וחופים, הפסקת זיהום הנחלים, אישור החוק לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק, ועוד ועוד. במהלך הערב הצטרפו רבים למגני הים של עמותת צלול, רשת המתנדבים למען הים והחופים.

אנו מודים מקרב לב לכל מי  שהקדיש מזמנו והשתתף בערב חשוב זה. תודה למיכאל אלוני שהנחה את הערב ותודה מיוחדת לברי סחרוף על הופעה סוחפת.

מאחלת לכולנו חג אביב שמח ופורח.

מאיה יעקבס, מנכ"ל צלול

לתמונות מהערב לחצו כאן


אירוע חותרים לים צלול- SUP מגני הים 2015

זה קורה שוב – אנו פותחים את עונת הרחצה 2015 בהפנינג ענק הכולל תחרויות מאתגרות והופעה של להקת כנסיית השכל.

יום שבת ה- 2.5.15 בחוף בננה ביץ', מכמורת.

  • תחרות SUP מגני הים.
  • SUP פולו  – לראשונה בישראל.
  • משחק כדור מים חופים.

עלות ההרשמה לתחרות 100 שקל תרומה לעמותת צלול להמשך פעילות השמירה על הים, החופים והנחלים של ישראל. כולם מוזמנים.

להרשמה לתחרות: 09-8666991


שבוע ניקיון חופים של מגני הים 

תודה רבה למגני הים של "צלול": חניכי מועדון "קאנטרי סרף סקול", חברת "רובידיום", חניכי מועדון "סרף קלאב", חניכי מועדון "לי-גל", חניכי מועדון "גליש", חניכי מועדון "קונטיקי" ותלמידי כיתה ג'1 מבית הספר ויתקין, שיצאו השבוע לנקות את החופים הבלתי מוכרזים במסגרת שבוע ניקיון פסח 2015.

גם אתם מוזמנים להצטרך ל"מגני הים", להוביל נקיון חופים ולעזור לנו לשמור על הסביבה הימית.

מה עושים?

1. מצטרפים למגני הים.

1. בוחרים חוף אותו אתם רוצים לנקות.

2. מגייסים קבוצה של 10-20 חברים. (כמובן שאם יותר  זה מבורך…)

3. שולחים לסיגל – sigalb@zalul.org.il – שם ראש קבוצה+מספר אנשים+שם החוף.

4. אנחנו נספק לכם את כל הציוד הדרוש לפעילות וכן הנחיות מפורטות.

בזכותכם יהיה פה צלול!

מגני הים פשטו על החופים

ניקיון חוף הרצליהבמהלך פעילות ניקיון פסח בחופים וכהכנה לפתיחת עונת הרחצה, יצאו כ- 300 מתנדבים לנקות את חופי הארץ מצפון לדרום. בין המתנדבים: ילדים, הורים, בני נוער קייטני גלישה ועובדי חברות. בין החופים שנוקו: עמק חפר, געש, אשדוד, תל אביב, חיפה ונתניה.

המתנדבים אספו כמויות אדירות של אשפה שכללה פסולת פלסטיק, בקבוקים, שברי רהיטים, פרטי לבוש, קשי שתיה ועוד.

הזמנה לערב ההתרמה

 

נמאס לכם שחוף הים שלכם מלוכלך?

נמאס לכם שסוגרים לכם את הים בעקבות הזרמת שפכים?
 
יש לכם הזדמנות לשנות!
 
בואו להיות חלק מערב התרמה של עמותת צלול למען הים, החופים והנחלים, יחד עם השחקן מיכאל אלוני ובהופעה של ברי סחרוף.
 
נותרו כרטיסים אחרונים בלבד!!!
בואו לעזור לנו במאבקינו וליהנות מהופעה אדירה.
 
רכישת כרטיסים אצל הילה: 052-4371713 בהזמנה טלפונית בלבד.
לא ניתן לרכוש כרטיסים באירוע עצמו. 

מחיר כרטיס: 180 ש"ח, 360 ש"ח, 500 ש"ח  1,000 ש"ח. התרומה מוכרת לצרכי מס על פי סעיף 46 א' ומועברת ישירות לעמותת צלול.

מתי זה קורה?

יום א', 22.3.15 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב. הביאו חברים והפיצו למי שאפשר. 

מהרו והבטיחו את מקומכם.

להפצת ההזמנה לחצו כאן.

בעזרתכם יהיה פה צלול.

 

כתב אישום נגד ג'קי לוי. מה עם דני עטר?

קניון הבזלת בנחל חרוד

המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום כנגד ראש עיריית בית שאן לשעבר, ג'קי לוי, המתמודד על מקום בכנסת ברשימת הליכוד, בעקבות הזרמת שפכים לנחל חרוד. על-פי כתב האישום, עיריית בית שאן המשיכה להזרים שפכים לנחל גם אחרי השלמת הקמת מכון טיהור השפכים (מט"ש) האזורי ב-2009, ובכך גרמה לזיהום קשה של הנחל. לא רק זאת. גם אחרי ההתחברות למט"ש המשיכה העירייה להזרים שפכים לנחל בעקבות תקלות במערכת הביוב. יש לציין, כי "צלול" ניהלה קמפיין ממושך כנגד לוי, בדרישה להתחבר למט"ש, כאשר לוי דחה את ההתחברות בשל טענות שונות ומשונות.

עתה  דורשת "צלול" מהמשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום גם כנגד ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, המתמודד על מקום בכנסת ברשימת המחנה הציוני. עטר מעקב את התחברות ישובי המועצה למט"ש בית שאן מזה שש שנים ומזהם אף הוא את נחל חרוד.

בתמונה: קניון הבזלת בירדן הדרומי בו זורמים שפכים שמקורם בנחל חרוד

ניוזלטר ינואר 2015: האתגרים שלנו לשנה הקרובה

חברים יקרים,

שנת 2015 מציבה בפנינו אתגרים רבים. הים שלנו, שהוא מקור לחמצן, למזון ולמי שתייה והמשמש כאתר נופש לכולנו, מצוי בסכנה גדולה מאי פעם. אם לא נפעל עתה בנחישות להגנתו, הוא יחדל להתקיים כפי שהוא כיום.

על הים שלנו מאיימים גורמים רבים: רשויות ומפעלים מזרימים שפכים וקולחים, מתקני הקידוח הגז והנפט בים פועלים ללא פיקוח וללא אמצעי הגנה מספיקים, השפד"ן ממשיך להזרים בוצה מזוהמת.

 גם הנחלים שלנו סובלים מזיהום, מהזנחה ומשאיבת יתר של המעיינות, תוך סיכון מקורות המים ופגיעה בנוף ובאתרי הטיול האהובים על כולנו.

אני קוראת לכם לעזור לנו לחולל שינוי ולהציל את הים ואת הנחלים:

יחד נדרוש להפסיק את הזרמת השפכים המזוהמים לים. יחד נכריח את המדינה לחוקק חוקים ולהצטייד בציוד לצמצום זיהום ים, יחד נפעל למען הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים. יחד נדרוש לאסור הזרמת שפכים לנחלים ולאמץ פתרונות שימנעו הזרמת ביוב לנחלים ולים בעת גשם.

אני מתחילה את 2015 באופטימית ובתקווה שהשינוי אפשרי. הצוות המקצועי שלנו מחויב למשימה ומוכן לפעולה בדרכים יצירתיות ולוחמניות כדי להגן על המשאב היקר שלנו. ניסיון העבר מוכיח שדבקות במטרה מובילה להצלחות גדולות.

בתום מערכת הבחירות יצטרפו לכנסת מחוקקים חדשים, שאינם בקיאים בנושאים הסביבתיים החשובים לכם ולנו, נפעל לגיוסם להגנת הים, הנחלים והמים.

כדי שנצליח באתגר השמירה על הים ועל הנחלים, אני מזמינה אתכם לתרום לנו ולהצטרף עוד היום ל"מגני הים" של  עמותת צלול. כל אחת ואחד מכם יכול להיות חלק מהשינוי. יחד נצליח לשמור על הים.

אני מזמינה אתכם לצפות בתחקיר "למה אנחנו הורגים את הים?", במסגרת תוכנית  "המערכת" של מיקי חיימוביץ', הערב ב- 21.00 בערוץ 2.

tormim2

                                                                                                                                                                                                                שלכם,

                                                                                     מאיה יעקבס, מנכ"ל
                                                                     

           

                                                                                                                                         

 

ים בסערה – גם מסוכן, גם מזוהם

20150106_114023עמותת צלול פנתה למשרד לבריאות, למשרד להגנת הסביבה ולרשויות המקומיות בדרישה שיודיעו לציבור שלא להכנס לים אחרי גשם חזק וזאת בשל הסכנה הבריאותית הקשה.

בעת גשם חזק זורמים לים מים רבים מהיבשה באמצעות הנקזים העירוניים ובאמצעות הנחלים. מים אלה מכילים דלקים, שמנים ומי ביוב המגיעים לים ולנחלים בשל הזרמות ביוב פיראטיות ולעיתים גם מכוונות. שחיה במים מזוהמים עלול לגרום למחלות עור, למחלות מעיים ולמחלות הקשורות במערכת הנשימה. יש לציין' שאזהרות כאלה מקובלות גם במקומות אחרים בעולם. כך למשל, בקליפורניה ההוראה היא שלא להכנס למים כ-72 שעות לאחר גשם כבד.

 

פצצה מתקתקת: ישראל לא ערוכה לדליפה בים

האם תרחיש דומה לדליפת הנפט הגדולה במפרץ מקסיקו ב-2010 יכול להתחולל בישראל? מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול טוענת שכן, משום שהמדינה כלל לא ערוכה להתמודדות עם דליפה מאסדת קידוח – לא בציוד ולא בכוח אדם. הנזק למשק עלול להיות הרסני. 

להמשיך לקרוא

"צלול" ממליצה לממשלה לאמץ את המודל הנורבגי

קידוח נפט 2על רקע הויכוח הגובר בציבוריות הישראלית בשאלת הניהול הנכון של משאבי הגז והנפט, מציעה עמותת צלול לממשלה לאמץ את המודל הנורבגי, שמדינות רבות נושאות אליו עיניים. המודל מבוסס על חברה ממשלתית האחראית על הקידוחים, על חלוקת הגז והנפט, על יצוא הגז והנפט ועל פיתוח תשתיות נפט וגז גם במדינות אחרות. המודל מאפשר פיתוח תעשיית נפט וגז מתקדמת, אך גם מקדיש את הרווחים העצומים לשיפור תנאי חייהם של התושבים, עד כי נורבגיה נחשבת כיום לאחת ממדינות הרווחה המתקדמות בעולם.

איך הנורבגים עשו זאת?

כשממשלת נורבגיה החליטה ב-1972 להיכנס לתחום חיפושי הנפט, היא הקימה את תאגיד הנפט הלאומי Statoil, עליו הוטל לפתח את התחום ולרכוש ידע בינלאומי עדכני. כשנתיים לאחר הקמת התאגיד, ב-1974, התגלה בים הצפוני שדה הנפט הראשון Statfjord field, שהחל לפעול ב- 1979 וסיפק נפט בעיקר לשוק המקומי.

בשנות ה-80' החליטה ממשלת נורבגיה להפוך את  פעילות הקידוחים  לבין-לאומית  וקבעה מדיניות המעניקה עדיפות לתעשייה המקומית בנושא רגולציה וחקיקה, אשר השתנתה ואוזנה ככל שהחברות הנורבגיות התחזקו וקיבלו מעמד מוביל. ב- 1984 הקימה המדינה קרן לאומית SDFI  -State's Direct Financial Interest, שהיא הבעלים הישירים של רישיונות החיפוש וההפקה של גז ונפט במדף היבשת הנורבגי. לחברה זו מוזרמים מחצית מתקבולי הנפט למען העתיד ולמען השנים שבהם מאגרי הגז והנפט יתדלדלו. Statoil שמרה על מעמדה כמנהלת אחזקת הרישיונות והמשווקת של הנפט והגז.

ב- 2001  החליטה ממשלת נורבגיה לרשום את התאגיד למסחר בבורסה הנורבגית והאמריקאית מתוך מטרה לפתח את הענף ולספק תעסוקה לרבים, ליצור מובילות בין-לאומית בתחום ולשלב בין עקרונות סביבה ואנרגיה. התאגיד הפך לחברה בע"מ. כהמשך להחלטה זו נקבע, שלפחות 2/3 ממניות התאגיד יהיו בבעלות המדינה. ב- 2007 רכשה המדינה את מניות חברת Norsk Hydro, שהיתה בעלים של תגלית נפט בים הצפוני. בנוסף הוקמו שתי חברות חדשות: Petoro המנהלת את האינטרסים הכלכליים והתקציבים ואת קרן SDFI  ו-Gassco המנהלת את מערכת ההולכה משדות ההפקה אל המדינה. Statoil  מספקת שירותים טכניים לשתי החברות.

על פעילות הקידוחים אחראים שורה של משרדי ממשלה. החלוקת  יוצרת חלוקות סמכויות ברורה ופיקוח הדוק על החברה הממשלתית:

משרד האנרגיה והנפט: אחראי על מדיניות האנרגיה והוא זה המפקח על מינהל הנפט NPD.

משרד העבודה: אחראי על הרשות לבטיחות PSA, האחראית על תחום הבטיחות, החירום, הסביבה והבריאות.

משרד הסביבה ומשרד הבריאות: אחראים על רשות האקלים והזיהום הקובעת את הסטנדרטים  לפליטות ומאשרת את מסמכי ניתוח הסיכונים הסביבתיים ומנטרת את הסביבה הימית.

מדיניות החברה הממשלתית היא כניסה למדינות בעלות פוטנציאל קידוחים כמפעילה וכשותפה, מתוך מטרה לאזן בין התנודות בפעילות במדף היבשת הנורבגי, אך גם כדי לרכוש ידע וטכנולוגיות חדשות. מדיניות זו נועדה להבטיח יכולת ארוכת טווח לחברה ולהבטיח תעסוקה בתחום הנפט והגז גם לאחר הירידה בכמות המחצבים המקומיים. חברת Statoil פועלת כיום ב- 36 מדינות ומספקת פרנסה לכ-230 אלף איש. החברה הגדילה את הכנסות המדינה באחוזים ניכרים, תוך דרישת תמלוגים גבוהים מאד בחקיקה (בזמנים מסוימים רמת התמלוגים עמדה על 90%). המדינה אמצה כללי סחר נוקשים ברישיונות לשדות, תוך העדפת החברות המקומיות, ופיתוח החברות הלאומיות לצורך הפיכתן לחברות בין-לאומיות אשר יניבו תמלוגים נוספים למדינה. כסף זה הושקע בפנסיות, ברווחה ובתכנון העתיד של אזרחיה. כיום נורבגיה נחשבת לאחת מיצרניות האנרגיה הגדולות בעולם. ביולי 2014 הפיקה המדינה כשני מיליון חביות גז, נפט וקונדנסייט. נורבגיה היא יצואנית הנפט השביעית בעולם ומספקת כחמישית מהביקוש לגז במדינות האיחוד האירופי.

המודל הישראלי

המשרד הממשלתי האחראי על קידוחי הגז והנפט בארץ הוא משרד התשתיות, האנרגיה והמים. חלוקת רישיונות הקידוח נעשית על ידי הממונה על ענייני הנפט, לאחר התייעצות עם מועצת הנפט, גוף בשליטת משרד האנרגיה והמים, שבו נציגים של משרדי ממשלה אחרים וכן נציגי ציבור. מועצת הנפט פועלת מכוח חוק הנפט, שנחקק ב-1952, רישיונות הקידוח מחולקים לתקופות קצובות מראש.

עתודות הגז הראשונות בים התיכון התגלו ב-1999 על ידי שותפות ים תטיס. בפברואר 2000 התגלה מאגר נוסף בשדה מרי. הפקת גז מסחרית החלה ב-2004. הגז מסופק לחברת החשמל. בינואר 2009 גילו נובל אנרג'י, אבנר ודלק קידוחים את מאגר תמר ובו 283 BCM. בזכות יכולת זו מספקת המדינה חלק ניכר מצריכת האנרגיה שלה באמצעות גז.

נראה שעד כה עשתה ממשלתה ישראל את כל הטעויות האפשריות בניהול משאב הגז החדש שנמצא בים התיכון:

  • משרד האנרגיה והמים שעליו הוטל לנהל את המשאב החדש, לא נערך בזמן.
  • משרד האנרגיה לא פעל לשינוי חוק הנפט המיושן והוא אינו מנסח תקנות חדשות.
  • מועצת הנפט, האחראית על חלוקת הרישיונות, נעדרת שקיפות ומומחיות.
  • חוק התלמ"ת, שנועד להגן על הים בעת דליפה לא אושר עד עצם היום הזה (החוק נמצא בהליכי חקיקה למעלה משש שנים).
  • הממשלה אינה דורשת העסקת חברות ישראליות ועובדים ישראלים ומונעת התמקצעות של חברות ישראליות בתחום.
  • חלוקת התמלוגים למדינה (ועדת שישינסקי) נקבעה רק אחרי לחץ ציבורי רב שגרם להקמת הוועדה.

מה ישראל יכולה ללמוד מהמודל הנורבגי

  • אחריות ממשלתית מלאה על הקידוחים, כולל הקמת חברה ממשלתית הדואגת לכך שתקבולי הגז יכנסו לקופת המדינה ולא רק לכיסי היזמים.
  • הפיכת הענף לישראלי על-ידי התמקצעות התעשייה המקומית. ניתן להשיג זאת באמצעות הנחיה ברורה לפיה אחוז קבוע מראש של העובדים חייבים להיות ישראלים. כמו גם חיוב להעסקת חברות בת ישראליות בתחומי הפעילות השונים והשוטפים.
  • שמירת עתודות הגז לאזרחי המדינה ויצוא של העודף בלבד – מדיניות כזו תייצר ביטחון אנרגטי לתושבים ותמנע בזבוז כספי מיותר.
  • הפרדת סמכויות בין גופי הפיקוח השונים – הפרדה בין הגוף המתפעל לבין הגוף המבקר חיונית בתחום זה במיוחד.
  • הקמת גוף שידאג לעדכון הרגולציה בנושא הקידוחים.
  • פיתוח תעשייה נלוות.
  • שימוש בתקבולי הגז לטובת רווחת האזרחים (דאגה לפנסיה).
  • אימוץ הדירקטיבה האירופית לשמירה על הים.

הביקורת על המודל הנורבגי

לאחרונה גוברים הקולות המבקרים את ממשלת נורבגיה, על-כך שהסתמכה יתר על המידה על תעשיית הנפט ולא השכילה לפתח מגזרים אחרים מצב שיש בו סכנות לא מעטות. לא רק זאת, ההסתמכות הרבה מדי על תקבולי הנפט, לדעת המבקרים, הפכה את הממשלה לבזבזנית. על-פי נתונים ההוצאה הממשלתית גדלה בשנים האחרונות במידה ניכרת (כ-20 מיליארד דולר בשנה). כל זאת על חשבון העתיד. תעשיית הנפט אפשרה לממשלת נורבגיה לפתח מודל רווחה נדיב מאוד, שהמשך קיומו תלוי בזרימה יציבה של כספים ממגזר הנפט. השאלה הנשאלת היא, מה יעלה בגורלם של הסדרים נדיבים אלה, כשהכסף מהנפט יפחת, כפי שמנבאים הכלכלנים. אם מדינת ישראל תחליט לאמץ את המודל הנורבגי, יהיה עליה לקחת בחשבון גם נושאים אלה.

כתבה בתשתיות

כתבה באתר טלנירי

 

 

 

 

השלב השני במלחמה באסון הנפט

evrona4המלחמה בזיהום הנורא שיצרה קצא"א נכנסה לשלב חדש. לאחר עבודות לשאיבת הדלק ולפינוי קרקע מזוהמת. מתחילים המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים (רט"ג) לשקול את המהלכים הבאים, כאשר הנטייה היא להשתמש בחיידקים "זוללי" נפט בתקווה שיפרקו את הנפט הנותר. במקביל, פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא למומחים ולחברות שיש להן ידע בפירוק נפט, שיציעו הצעות בנושא זה. בינתיים, שכרה רט"ג עובדים לאיסוף ידני של הזיהום שהצטבר מסביב לצמחיה. העובדים הולבשו בבגדים לבנים וצוידו במסכות במטרה למנוע את שאיפת אדי הדלק.  (ראו בתמונה).

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ביקרה באתר האסון. בתום הביקור הודיעה יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב, כי תדאג לכך שקצא"א תשלם בעבור הנזק, ולא תטיל אותו על המדינה. הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא במהלך פברואר 2015.

במהלך הביקור דרשה "צלול" מהוועדה להביא לסגירתה של קצא"א, כדי למנוע את אסון הנפט הבא.

arava3עברונה 2

חבר חדש במגני הים – הגל שלי

הגל שלי"הגל שלי" היא תוכנית חינוכית העושה שימוש בגלישת גלים כבכלי חינוכי המסייע לבני הנוער להתמודד עם האגרים ולחוות הצלחה. התכנית פועלת בשיתוף פעולה מלא עם צוותים חינוכיים בבתי ספר, פנימיות וביחידות לקידום נוער. מצטייני התכנית מוכשרים בוינגייט בקורס הדרכת גלישה ומשמשים כאחים בוגרים.

 לפרטים נוספים ולשאר החברים במגני הים.

 

 

עתירה לבג"ץ: הערבויות לקידוחים מגוחכות

קידוח נפט 2עמותת צלול עתרה לבג"ץ בדרישה שיורה למשרד האנרגיה והמים לשנות את נוסח ההנחיות הקובעות את הקריטריונים להפקדת ערבויות ובטוחות באשר לקידוחי הגז והנפט בים. לטענת "צלול", הקידוחים בישראל עמוקים ועתירי סיכון ולכן, בעת דליפה או תקלה יהיה צורך לפעול במהירות ולהפעיל גורמים שונים וציוד רב מתוך מטרה למנוע את הנזק הרב. ללא הפקדת ערבויות בסכום ראוי, עלות זו תוטל על המדינה ולא על החברות שבאחריותן קרה האסון. סכום הערבויות הקבוע כיום  הוא 7.5 מיליון דולר לרישיון ולחזקה. לדעת "צלול", סכום זה אינו משקף את רמת הסיכון הנשקפת מהקידוחים ואינו מתמרץ את בעלי זכויות הנפט לפעול להגברת הבטיחות במטרה למנוע תאונות ונזקים. "צלול" סבורה כי גובה הערבות  צריך להתחשב ברמת הסיכון בהתאם להיקף הנזק הצפוי במקרה הגרוע ביותר (worst case scenario) ולא בקריטריונים עמומים.

"צלול" מבקשת מבית המשפט להורות למשרד האנרגיה והמים להסביר:

  •  מדוע לא נקבע בהנחיות סכום ערבות גבוה יותר, ההולם את רמת הסיכון.
  • מדוע לא נקבע כי לממונה שיקול דעת להגדיל את סכום הערבויות במקרה של סיכון גבוה. (בעבר הממונה השתמש בשיקול דעתו כדי לקבוע  סכום ערבות כפול מהנקוב לרישיון בעל פוטנציאל לסיכון, ואף להכפיל אותו לאחר שהתגלתה תקלה. ההנחיות הקיימות שוללות  את שיקול הדעת שהחוק מקנה לו להגדיל את ערבות הקידוח, ומאפשרות לו רק להקטינן).

רקע: המדינה לא קיימה את החוק ולא גבתה ערבויות

סעיף 57(א) לחוק הנפט אוסר על הממונה על הנפט להעניק זכות נפט (רישיון או חזקה) אלא אם המבקש הפקיד ערבון או ערבות.  ל"צלול" התברר שהממונה הפר את החוק, ולאורך עשרות שנים העניק זכויות נפט, ביבשה ובים, ללא דרישת ערבויות. עוד התברר, שהמשרד היה ער להפרת החוק כבר ב-2001, ולמרות זאת התמהמה במשך למעלה מעשור בהסדרת המחדל. בדו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2013 העיר המבקר למשרד, להגנת הסביבה בנושא זה, אלא שהתברר שהממונה דרש ערבויות לשלוש חזקות מתוך חמש קיימות ולשמונה רישיונות קידוח בלבד מתוך 37 רישיונות קיימים. עוד התברר, שהערבויות נדרשו רק עבור קידוחים שהוערכו ע"פ שיקול דעת הממונה כ"קידוחים בעייתיים" וגם אז רק לפני תחילת הקידוח, ולא כתנאי למתן זכות הנפט, כפי שקובע החוק.

לאחר פרסום דו"ח המבקר ולחץ שהפעילה "צלול" הודיע המשרד כי יפרסם הנחיות, אולם גרר את התהליך על-פני חודשים ארוכים תוך דחיות חוזרות ונשנות. ההנחיות פורסמו בסופו של דבר באוגוסט 2014, אולם אז התברר, כי הן נמוכות ב-25% מערבויות הנזקים שנחשבו מתקבלות על הדעת אך לפני שנתיים, הן מעניקות מרחב לשיקול דעתו של הממונה באשר לגובהן, הן עמומות ואינן מאפשרות ביקורת ציבורית על התהליך.

מדוע יש צורך בהפקדת ערבויות מראש – לפני תחילת הקידוח?

חלק מהקידוחים בארץ מבוצעים בלחצים גבוהים, ובטמפרטורה גבוהה ובעומקים רבים. במקרה חירום או תקלה, יש צורך להפעיל מערך רחב של גורמים כדי לצמצם עד כמה שניתן את הנזקים שעלולים להיגרם לתשתיות בחוף ולסביבה. אם החברות לא יפקידו מראש ערבויות כפי שקובע החוק, עלות הפעלת מערך החירום לטיפול בדליפה פול על קופת המדינה, קרי על משלם המסים.