עופר דובנוב: "הים הוא עורק החיים של המדינה"

עפר דובנוב מרינה תל אביבמנהל מרינה תל אביב מזה שמונה שנים. ניהל בעבר חברת כלי-שייט בהרצליה וחבר במגני הים  של עמותת צלול.

מה זה ים בשבילך?

"ללא ים מדינת ישראל לא יכולה להתקיים. אני מאמין שכשגורמים נזק לים ולסביבה, זה חוזר אלינו כבומרנג ובכך אנחנו פוגעים בעצמנו. עבורי, הים בישראל הוא ראשון במעלה מבחינת חשיבותו הכלכלית, האנרגטית והתרבותית. לכן, בשבילי הים הוא הכל.

מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות איתן נאלצת להתמודד כשנכנסת לתפקיד?

"כשנכנסתי לתפקיד זיהיתי כשלים רבים בהתנהלות המרינה בתחום הסביבתי: תשתיות מוזנחות שגרמו לזיהום הים, סירות ישנות שהיוו מפגע סביבתי ובזבוז מים רב. נראה כי לנושא איכות הסביבה לא הייתה חשיבות כלל. בתוכנית העבודה שהצגתי הראיתי כיצד ניתן לפתור את הבעיות הקיימות מתוך ראייה סביבתית. האמנתי שכאשר ערכי איכות הסביבה יובילו את מקבלי ההחלטות, ניתן יהיה להפוך אותה למרינה היפה ביותר בישראל".

מהן הפעולות שבהן נקטת על מנת להנחיל את משנתך הסביבתית?

פעלתי לאורם של שלושה עיקרים: חינוך, הסברה ואכיפה מוגברת. בעזרת חינוך והסברה הציבור לומד כיצד יש לנהוג ומה נדרש ממנו. בעזרת אכיפה מוגברת מוודאים שאכן האנשים עומדים בדרישות. אני ידוע כמנהל מרינה 'קשוח' ואין לי בעיה עם זה, כל עוד המרינה נקייה ולא מזהמת את הים והסביבה. אני מאמין במתן דוגמא אישית, בכל בוקר אני מסייר ברחבי המרינה מוודא שנקי ומסודר. במידה ואני רואה כי ישנן הפרות אני לא חוש להעיר לאנשים ולתעד את המקרים בעזרת מצלמה. ב- 2009 החלטתי מיוזמתי להביא לארץ את תקן הדגל הכחול (תקן הניתן למרינות ירוקות) בו מרינה תל אביב עומדת משנת 2012 ובמקביל אני מחויב לתקןISO העולמי".

מהו החזון שלך לחמש השנים הקרובות?

"הגדלת מספר מקומות העגינה, תוך עריכת סקרים סביבתיים מחמירים שמטרתם למנוע פגיעה בים ובחוף. הפיכת נמל תל אביב לירוק (שלוחה של מרינה תל אביב) בו יפעלו כל כלי השייט הבלתי ממונעים- מפרשיות, סאפים, קייאקים ועוד. בדרך זו יוכל הציבור הרחב ליהנות מחוויית ים (ולא רק בתי קפה) כשהוא מגיע לנמל, זה גם יכול לפתור את בעיית הצפיפות בחופים של משתמשי הים (הסאפ). זה גם יתרום למודעות בצורך בשמירה על המשאב האדיר הזה שלנו".

למה חשוב להצטרף למגני הים? למה אני הצטרפתי?

"הים הוא עורק החיים במדינה. חתכת את העורק הראשי- איבדת את המדינה".

רוצים גם להגן על הים? הקליקו והצטרפו!

מרינה תל אביב 2

 

חקירה בחלץ בעקבות דרישת "צלול"

helezבעקבות דרישת "צלול" המשרד להגנת הסביבה שוקל לפתוח בחקירה כנגד לפידות-חלץ, המחזיקה בשדה הנפט חלץ מזרחית לאשקלון. לטענת המשרד  השותפות הפרה לכאורה את תקנות  בנוגע לטיפול בחומרים מסוכנים תוך גרימת מפגעים סביבתיים.

במהלך מאי 2015 חשפה עמותת צלול  זיהום קרקע קשה באתר הקידוחים. העמותה העבירה את הממצאים למשרד להגנת הסביבה תוך דרישה להפסיק באופן מידי את הזיהום ולהעניש את המזהמים. בתגובה הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא  "שוקל את הפעלת הסמכויות המשפטיות שבידו, לרבות הוצאת צו הפסקה מנהלי, הטלת עיצום כספי ופתיחת חקירה פלילית" נגד לפידות חלץ ונושאי משרה בחברות" וזימן את מנהלי החברה לשימוע.

"צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה שלא להסס ולפתוח בחקירה פלילית כנגד לפידות-חלץ, שכן  קידוחי הנפט והגז הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאסון סביבתי ורק פיקוח הדוק, ומדיניות אכיפה של אפס סובלנות נגד מזהמים, תוכל לשמש ככלי הרתעה כנגד החברות ולהקטין את הסיכוי לדליפות ביבשה ובים.

 

תקשורת:

דה מרקר: לפידות חלץ נופלת ב-8.3% המשרד להגנת הסביבה שוק לפתוח בחקירה.

תשתיות: זיהום קרקע בחלץ, המשרד להגנת הסביבה שוקל לפתוח בחקירה.

 

שירים בראש צלול על הים

מה יותר כיף? ללכת לים או לשיר על הים? בעצם, למה לא ליהנות משניהם? גם ללכת, לשים מגבת על החוף וליהנות מהים והגלים וגם לשיר את השירים הכי יפים שנכתבו על הים.

ריכזנו לכם את השירים הכי יפים שנכתבו על ים. תבלו על החוף!

 

 

2015 – ים של פעילות

קולגשנה עמוסה עברה עלינו בהגנה על הים, על החופים ועל הנחלים שלנו.

ניהול הים התיכון

קדמנו את חוק אזורים ימיים, שיונח בקרוב על שולחן הכנסת. החוק נועד להסדיר את השימושים בים ואת ניהול הים. במקביל להצעת החוק קדמנו רעיון להקים רשות ים וחופים שתנהל את הים שלנו, שכיום אחראים עליו 11 משרדי ממשלה ללא יד מכוונת. התוצאה היא התנגשות של אינטרסים וסכנה אמיתית למשאב.

מתווה הגזקידוחי הגז והנפט

נלחמנו במתווה הגז ודרשנו להכניס לתוכו סעיפים סביבתיים שבלעדיהם הים שלנו נתון לסכנה קשה למקרה של דליפת גז, נפט או קונדנסייט; השתתפנו בהפגנות כנגד המתווה, דרשנו לעגן בחקיקה רגולציה סביבתית לים; תרגמנו את הדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט ודרשנו מהממשלה לאמץ את עיקריה. בנוסף, דרשנו מהמדינה לאשר את חוק התלמ"ת ולצייד את המשרד להגנת הסביבה ואת הרשויות המקומיות בציוד מתאים להגנה מפני זיהום ים. עוד דרשנו שהדיונים בנושא הגז והנפט יהיו שקופים לציבור.

חוף הצוק 23.3.08 003הים הוא של כולנו

במהלך הקיץ ערכנו מדידה שתפקידה לבדוק כמה סמ' חוף נותרו למי שרוצים לפרוס מגבת ואינם מעוניינים  לשכור כסא מזכיין. התוצאות הראו שהשטח הפנוי הולך ומצטמצם. בדיון שיזמנו בוועדת פנים והגנת הסביבה דרשנו לקבוע שבכל חוף יוקצו שטחים שאינם מכוסים בכסאות להשכרה.

אשפה על החופים

דרשנו מהממשלה להקצות תקציב ייעודי בסכום של כ-15 מיליון שקל לניקיון חופים מוכרזים ושאינם מוכרזים. הכסף יוקדש לניקיון פלמחים- חוף דרומי 212.06.13אינטנסיבי של החוף שימנע הגעת פסולת, ובעיקר פסולת פלסטיק למי הים.

חוק השקיות

חוק השקיות שאנחנו מקדמים נועד לצמצם לחלוטין את השימוש בשקיות פלסטיק. חלוקה חינמית של שקיות משמעותה בזבוז משאבים והמשך הזיהום של הטבע ושל הים וסכנה לבעלי החיים הימיים.

אזרחים בעד הוצאת הבוצה מהים

השפד"ן המזהמם הגדול של הים

מנענו מהנהלת השפד"ן לחמוק מתשלום היטל הזרמה לים ודרשנו את זירוז העבודות שיגרמו להפסקת הזרמת הבוצה לים. מנכ"ל השפד"ן, מרק אוקון, הבטיח (רק אחרי שערכנו הפגנה כנגד החגיגות המוקדמות של תום העבודה, בעיצומה של ההזרמה לים)  שהעבודות יסתיימו בספטמבר 2016. אנחנו נדאג שזה יקרה.

מכרז האמוניה

אחרי לחץ מאסיבי של "צלול" פרסם המשרד להגנת הסביבה ביוני 2016 מכרז להקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם, שיביא לסגירת המיכל המסוכן במפרץ חיפה. למרבה הצער, המכרז פורסם באופן חלקי וחייב את "צלול" להפעיל לחצים נוספים. "צלול" ממשיכה לעקוב בתקווה לסגירת המיכל.

ניקוזהנגר העירוני מזהם את הים

העלנו את המודעות של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לתופעת הנגר העירוני המזהם את החופים והים, מתוך כוונה לצמצם את כמותו ולשפר את איכותו.

נגד צייד דגי בורי

אנחנו מתנגדים לתופעה של צייד דגיגוני הבורי בשפכי הנחלים ודורשים ממשרד החקלאות לפתח טכנולוגיות להרביית דגיגים בבתי גידול ולהפסיק את התפיסה הפראית בטבע.

בריכות דגים

המשכנו גם השנה לדרוש מהממשלה לתקצב את הרפורמה בענף. משרד החקלאות התחייב שזה יקרה במהלך 2016.

נחלים – הזיהום עדין כאן

נחל הקישון 13.1 (37)נחל קישון: עקבנו אחר העבודות לניקוי הקרקעית כדי שאלה לא יהפכו לגורם זיהום חדש.

נחל אלכסנדר: דרשנו מהמדינה להקים מכון לטיהור שפכים ביד חנה, לטיפול בשפכים המגיעים משכם ומטול כרם ומזהמים את הנחל.

נחל לכיש: דרשנו מהעיריה ומהתאגיד העירוני לטפל בכשל של צינורות הביוב העירוניים שהזרימו שפכים לים בספטמבר 2015.

IMG_0644נחל קדרון: אנחנו דורשים מעיריית ירושלים ומתאגיד הגיחון להפסיק להזרים שפכים לנחל קדרון (שליש משפכי העיר זורמים לנחל). במקביל, הגשנו עתירה לבג"ץ כנגד רשות המים וגורמים נוספים, המעקבים את הפתרונות להפסקת הזרמת השפכים. הדיון בעתירה צפוי במהלך 2016.

מגני הים: במהלך השנה הצטרפו אלפי מגני ים, שהתנדבו לפעילות שלנו, יצאו אתנו להפגנות, שתפו פוסטים בפייסובק ועוד ועוד.

ומה ל-2016?

נמשיך בפעילות שלנו במלוא המרץ כנגד סכנת זיהום הים מהקידוחים, כנגד הזרמת שפכים לים ולנחלים ובעד קידום מהיר של מכרז האמוניה. במקבילף נשים דגיש מיוחד על מיגור זיהום החופים, הנחלים והים בפסולת, ובעיקר פסולת פלסטיק. אתם מוזמנים לתמוך בנו במאמץ חשוב זה בהצטרפות, התנדבות, בתמיכה וכמובן בתרומות.

לתרומה לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

מיכל האמוניה: ששה חודשים עברו והמכרז טרם פורסם במלואו

כחלון-וגבאיששה חודשים עברו מהיום בו התייצבו שר האוצר, משה כחלון, והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, בחזית מיכל האמוניה במפרץ חיפה והכריזו כי המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה פורסם. אך למרות ההצהרה החגיגית,  המכרז טרם פורסם במלואו עד עצם היום הזה.  משמעות הדבר היא עיכוב נוסף בהקמת המפעל ובסגירת המיכל המסוכן.

במכתב לשר גבאי כתבה צלול: "ב-13.11.15, כחמישה חודשים לאחר ההבטחה לפרסום המכרז, ובעקבות בקשות רבות של "צלול", פרסם משרדך את החוזה, אך מכרז הקרקע טרם פורסם, וזאת למרות הבטחה שיפורסם עד ה-26.11.15. לדעת עמותת צלול, מדובר בהתנהלות חסרת אחריות של המשרד להגנת הסביבה, שכן אי-פרסום חלקים עיקריים ומשמעותיים מהמכרז גורם לעיכוב בהכרזה על הזוכה במכרז, עובדה שתגרום לעכוב בהקמת המפעל ובעכוב בלתי נסבל של סגירת המיכל המסוכן.

עוד כתבה "צלול": השר להגנת הסביבה הקודם, גלעד ארדן, התחייב בפני הציבור להביא להקמת המפעל עד לראשית 2017 ולגרום בכך לסגירת המיכל המסוכן. גם הממשלה בהחלטתה להקים את המפעל נקבה בתאריך זה. אי- פרסום המכרז במלואו גורמת לדחיית סגירת המיכל למועד בלתי ידוע ולהמשך סיכון חיי תושבי חיפה והמפרץ. על-פי הערכה, כבר כיום נגרם איחור של שנתיים עד שלוש שנים. משמעות הדבר היא, הקמת המפעל לא לפני 2020.
מנתונים שבידי עמותת צלול עולה, כי רעידת אדמה, תקלה (המיכל בן למעלה מ-25 שנה) או פגיעת טיל במפעל האמוניה או במכלית המובילה את האמוניה לנמל, יביאו למותם של 17 אלף איש ולפציעתם של עשרות אלפים. כל דחייה בהקמת המפעל הופכת את הסכנה לממשית יותר ויותר.

את מכתבה סיימה עמותת צלול בדרישה, כי המשרד להגנת הסביבה יפרסם את כל סעיפי המכרז במלואם, ללא כל דיחוי נוסף וימנע בכך אסון נורא.

הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון

הפגנהלמעלה מ-200 מגני ים של עמותת צלול, מתנדבים וגולשים מתל אביב ומהרצליה, השתתפו בהפגנה מול בניין עיריית תל אביב-יפו, במחאה על הזרמת הביוב לים מול חופי תל אביב. המפגינים קראו לאיגודן (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה ולמשרד להגנת הסביבה ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, העיר הגדולה באזור, קראו המפגינים לקחת אחריות ולדרוש את הפסקת ההזרמה.

המפגינים נשאו בידיהם שלטים: "ים תיכון, ים סרחון", "מספיק לחרבן לנו את הים", "אל תהרסו לנו את הים", "הים הוא לא אסלה" ועוד.

במהלך ההפגנה אמרה מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, כי ההזרמה פוגעת באלפי משתמשי הים  גולשים, שחיינים ורוחצים, וכי זו בושה שהעירייה הגדולה והחזקה בגוש דן מסכנת את הציבור וגוזלת ממנו את הים.

עוד אמרה יעקבס, כי ניתן פתרונות חלופיים להזרמה הפראית לים: הקמת מעקפים, הסטת הביוב לצינורות אחרים ועוד וכי הגיע העת להפסיק להשתמש בים בפח אשפה רק משום שזהו הפתרון הזול ביותר".

חופי הרצליה ותל אביב נסגרו לרחצה למשך ארבעה ימים (כ-96 שעות), בעקבות הזרמת שפכים לים, כחלק מעבודות תשתית שמבצע איגוד ערים דן בצנרת הביוב. בכל יום יוזרמו לים כ-180 אלף מ"ק שפכים מזוהמים.

לדעת עמותת "צלול", מדובר בשערוריה, שכן לא יתכן שכל עבודת תשתית בקו ביוב תגרור אחריה באופן אוטומטי הזרמה ביוב לים וסגירת חופים. אמנם שדרוג צנרת ותחזוקתה חשובים מאוד, אך הגיע הזמן שהוועדה למתן היתרי הזרמה לים, המאשרת את ההזרמות לים, תדרוש מהשפד"ן, אך גם מהתאגידים האחרים, פתרונות חלופים להזרמה: עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה עד אפסית, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד.

 

תודה לכל מי שעזר: ל מועדון הגלישה הישראלי, ל טופסי-Topsea surfing center, ל ISea Surfing App, לארגון הגלישה הישראלי, ל Galim Surf, ל Country Surf School ולכל מועדוני הגלישה ואוהבי הים ששיתפו ועזרו.

תקשורת:

msn ביוב זורם בתל אביב: מחרבנים לאנשים על הראש.

ראיון עם מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, אולפן   YNET

 

הפגנה2

 

 

הגדלת מאגר הורקניה, בזבוז כספי ציבור?

נחל קדרוןעמותת צלול פנתה לרשות המים בשאלה האם ועדת ההשקעות של מנהלת תשתיות הביוב,דנה בתוכנית להרחבת מתקן תפיסת שפכי נחל קדרון באתר הורקנייה.

הסיבה לשאלה חשש לפיו מדובר בתוכנית מיותרת הגורמת לבזבוז כספי ציבור.

התכנית, אותה מקדמת אגודת "מי בקעת הירדן", באמצעות חברת הבת "קולחי בקעת הירדן",  כוללת הקמת מאגר עפר בנפח של כ- 1.25 מיליון מ"ק, על פני שטח של כ-200 דונם. מטרת המאגר היא  לתפוס את השפכים המגיעים מירושלים דרך הקדרון, להשהותם ולהעבירם בצינור ישירות למטעי התמרים בבקעת הירדן.

על פי החשש, תוכנית זו יוצרת כפילות מיותרת למכון טיהור שפכים (מט"ש) האוג, העומד בפני הרחבה, שמטרתו  לקלוט את  שפכי אגן הקדרון ולטפל בהם.  חשוב לציין, כי בשל הרחבה זו קיבל מט"ש האוג אישור מועדת החריגים, להקלה באיכות הקולחים עד ליולי 2018. הגדלת המאגר בהורקניה לצד הרחבת מט"ש האוג, משמעותם בזבוז כספי.
עוד ביקשה  "צלול" לדעת האם התכנית נדרשת להליך סטטוטורי ואם כן באיזה מסגרת ומתי יינקט, ולא, האם אישור התכנית בוועדת ההשקעות פירושו ביצוע מידי.

במקביל פנתה צלול למינהל האזרחי בבקשה לדעת האם המאגר הקיים קיבל את כל האישורים הסטטוטוריים הנדרשים.

שערוריה: חופי תל אביב סגורים בעקבות הזרמת ביוב

תמונה11חופי הרצליה ותל אביב נסגרים היום (29 נובמבר 2015) לרחצה למשך 96 שעות, בעקבות הזרמת שפכים לים, כחלק מעבודות תשתית שמבצע איגוד ערים ד בצנרת הביוב. בכל יום יוזרמו לים כ-180 אלף מ"ק שפכים מזוהמים.

לדעת עמותת צלול מדובר בשערוריה, שכן לא יתכן שכל עבודת תשתית בקו ביוב תגרור אחריה באופן אוטומטי הזרמה ביוב לים וסגירת חופים. אמנם שדרוג צנרת ותחזוקתה חשובים מאוד, אך הגיע הזמן שהוועדה למתן היתרי הזרמה לים, המאשרת את ההזרמות לים, תדרוש מהשפד"ן, אך גם מהתאגידים האחרים, פתרונות חלופים להזרמה: עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה עד אפסית, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד.

הזרמת השפכים לים מרגיזה בעיקר את הגולשים הממתינים לימי סערה כדי לצאת ולגלוש בים. הזרמת שפכים לים דווקא בימי הסערה המועטים שמציע החורף הישראלי מקוממים את הגולשים.

החופים שיסגרו לרחצה:

חוף השרון, הרצליה.

חוף הצוק

חוף תל ברוך

חוף שרתון

חוף אלנבי

חוף גבעת עלייה.

 

תקשורת:

ידיעות אחרונות:ים עכור כתבה

Ynet: זהירות חופי תל אביב והרצליה נסגרים עקב הזרמת שפכים.

walla: מהיום 180 אלף מ"ק יוזרמו לחופי תל אביב והרצליה.

 

 

 

צלול והחברה להגנת הטבע לבג"ץ: רשות המים מכשילה במתכוון תוכנית למניעת זיהום הקדרון

נחל קדרוןעמותת צלול והחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראת רשות המים להקפיא את פרסום המכרז להקמת תחנה לשאיבת שפכים בתלפיות מזרח, ירושלים, ולבחון מחדש את התכנית להקמת תחנת שאיבה בגיא בן הינום. תכניות אלה הן חלק מתוכנית מודולרית להפסקת הזרמת שפכי העיר לנחל קדרון, שאושרה על-ידי הוועדה המחוזית ב-2014. כיום מזרימה ירושלים לקדרון כ-11 מיליון מ"ק שפכים, כרבע משפכי העיר, הגורמים לזיהום חמור של הנחל, לפגיעה בבריאות הציבור ולפגיעה קשה במי התהום ובים המלח. משמעות ביטול התוכנית היא המשך זיהום הנחל.
את העתירה הגישו עו"ד חיה ארז ועו"ד חגית הלמר.

לטענת צלול והחברה להגנת הטבע, רשות המים מכשילה במתכוון את התוכניות, בטענה שבמקום להעביר חלק מהשפכים מערבה, לטיפולו של מכון טיהור השפכים (מט"ש) שורק, יש להמתין עד להקמת מט"ש גדול בקדרון, שיטפל בכלל השפכים. רעיון המט"ש הגדול בקדרון נדחה בעבר על- ידי הוועדה המחוזית בנימוק שהקמתו אינה אפשרית, בין היתר בשל סמיכות המתקן לבתי תושבים ולמטעי זיתים הנטועים במקום. על-פי הערכות, הקמת מט"ש קטן, שהוא חלק מהתכנית המודולרית, תתאפשר רק בעוד 6-10 שנים, זאת בשעה שאת תחנות השאיבה בתלפיות מזרח ניתן להשלים בתוך כשנתיים ולהפסיק בכך את הזרמת חלק מהשפכים לקדרון.
לטענת העותרות, "באמצעות הטלת הוטו על החלטת הוועדה המחוזית, שמה עצמה רשות המים כמוסד תכנון עליון, זאת למרות שהדבר אינו בסמכותה, והיא פועלת כנגד האינטרס הציבורי המובהק, שהוא הפסקת הזרמת השפכים לנחל".

נחל קדרון זורם ממזרח ירושלים למדבר יהודה ונשפך לים המלח, בסמוך לישוב אבנת. אורך הנחל כ- 34 ק"מ, והוא נחשב לאחד מנופי התרבות והמורשת החשובים בעולם. לאורכו מנזרים, מערות התבודדות, מפעלי מים עתיקים ועוד.
מהעתירה עולה, כי עוד בשנות ה-70' אישרה עיריית ירושלים תכנית בשטח של כ- 100 דונם לצורך הקמת מט"ש בשפך הקדרון. במהלך שנות ה-80' הועלו רעיונות רבים נוספים שלא מומשו בין היתר בשל התנגדות הפלשתינים. רק ב-2014, ולאחר סחבת ארוכת שנים, לה היו שותפים ביניהם עיריית ירושלים ותאגיד הגיחון, אושרה לבסוף בוועדה המחוזית תכנית מודולרית הכוללת שתי תחנות שאיבה, מנהרה דרכה יוזרמו שפכים למט"ש אוג ומט"ש בקדרון.
צלול והחברה להגנת הטבע מדגישות בעתירתן, כי למרות שרשות המים הייתה שותפה במשך כל השנים למהלכים למציאת פתרון לבעיית השפכים, ולמרות שנציגיה נכחו בכל הדיונים שהתקיימו בוועדה המחוזית, רק בימים אלה, ערב היציאה למכרז, החליטה הרשות לפתע להתנגד להקמת תחנת השאיבה בתלפיות מזרח, בטענה שהיא "בלתי סבירה, לא אחראית ולא ציבורית", עלותה גבוהה, כ-30 מיליון שקל, והיא תטפל בכמות קטנה של השפכים כ-6.7% מכלל השפכים באגן, ולכן מוטב להמתין לפתרון הכולל.
לטענת צלול והחברה להגנת הטבע, התנגדות רשות המים לתוכנית ולפתרון המודולרי מבטלת, כלאחר יד, את החלטות הועדה המחוזית וועדת המשנה לביוב, מבטלת את ההשקעה האדירה שהושקעה בקידום הפתרון המודולרי, ומערערת על חשיבות הפסקת הזרמת השפכים לנחל בדחיפות. זאת בשעה ש"המשמעות של כל יום עיכוב בתחילת יישום תחנת השאיבה בתלפיות-מזרח היא המשך ההזרמה לנחל של שפכים שמקורם בתלפיות מזרח וצור באחר, כ- 2,100 מ"ק ליום. עם הקמת שכונת מורדות ארנונה המתוכננת, הכמויות יגדלו עוד יותר.
לדעת העותרות, עמדת רשות המים נגועה בחוסר סבירות קיצוני והיא מעניקה משקל לא ראוי להיבט התקציבי, זאת בשעה שידוע שלפרויקטים בתחום הביוב, שתפקידם, בין השאר, להסיר חסמים בפני פרויקטים לבנייה, עלות גבוהה. בנוסף העמדה נגועה בשיקולים פנימיים סמויים ובראשם האינטרס להפנות את השפכים מזרחה, לטובת החקלאות בבקעת הירדן, שיקול שנשקל בהליך התכנוני. מנגד, מעניקה רשות המים משקל זעום לנזק הסביבתי והבריאותי והיא מוכנה לעכב בעוד שנים רבות את תחילת יישום פתרון הפסקת הזרמת השפכים לקדרון, לטובת בחינת קידום הצעתה שלה. בנוסף, מתעלמת הרשות מכך שבעת הצורך, לכשיוקם מט"ש בקדרון, ניתן יהיה להפנות את השפכים מתחנת השאיבה בתלפיות מזרח מזרחה במקום מערבה.

עתירה לבגץ 7995/15

DSC_6220 IMG_0636 IMG_0637

מיכל האמוניה: בעקבות דרישת "צלול": החלקים החסרים במכרז פורסמו. האם זה מספיק?

כחלון וגבאיבעקבות דרישת עמותת "צלול", החלקים החסרים במכרז האמוניה פורסמו ב-13 בנובמבר 2015. עתה לא נותר אלא להמתין ולראות האם המכרז מאפשר למתמודדים להשתתף בו ושאין בו סעיפים שיגרמו להכשלת המכרז ולאי הקמת המפעל.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הודיע עוד ביוני 2015 כי המכרז להקמת המפעל פורסם. בדיקת סעיפי המכרז גילו חוסרים רבים שלא איפשרו ליזמים להשתתף בו. "צלול" דרשה מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם ללא דיחוי את החלקים החסרים ולמנוע את גרירת הרגליים המאפיינת את הפרויקט.

חשוב להדגיש כי, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן התחייב תחילה שהמפעל לייצור אמוניה יוקם ב-2015. אחר-כך המשרד חזר בו והודיע כי המפעל יוקם עד תחילת 2017. במהלך 2015 הודיע מנכ"ל המשרד דאז, דוד לפלר, כי המועד נדחה ל-2018. עתה מתברר שהמועד יהיה מאוחר אפילו יותר.

בהנחה שהמשרד יכריז על זוכה בתחילת 2016, הקמת המפעל לא תושלם עד לראשית 2020. משמעות הדבר דחייה של שלוש שנים מהמועד עליו הצהיר ארדן. כל דחיה בהקמת המפעל משמעותה דחייה בסגירת המיכל המסוכן במפרץ חיפה וסיכון חייהם של תושבי חיפה והצפון.

צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לחדול מגרירת הרגליים ולהתחיל להתייחס ברצינות לחיי תושבי צפון הארץ.

תחקיר ערוץ 1: לאן מוליך אותנו מתווה הגז? חובה לצפות

אסון-מפרץ-מקסיקולאן מוליך אותנו מתווה הגז הנוכחי – לכיוון מדינת רווחה כמו נורווגיה או לכיוון מדינה שנגזלה מאוצרות הטבע שלה ושחטפה אסון דליפה כמו ניגריה?

עוד הזדמנות להבין מדוע מתווה הגז הנוכחי מסוכן לכולנו. מדוע הוא טוב לטייקונים ועודי דברייהם והוא רע לכולנו. תחקיר חשוב ואמיץ של ערוץ 1 על התנהלות המדינה בנושא קידוחי הגז.

מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס על הסכנה החמורה לים מהמתווה המסוכן שמובא בימים אלה בפני הכנסת.

"צלול" בהפגנה נגד מתווה הגז: "ישראל מפקירה את הים"

מתווה הגזמנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס בהפגנה הגדולה נגד מתווה הגז, 14 נובמבר 2015:

אתם פה היום, למרות הפיגועים והטרור, בגלל שאתם כועסים על הקומבינות. על המחירים ועל שוד הגז.מתווה הגז שודד מאתנו לא רק מההבטחה הכלכלית לעתיד, אלא גם מסכן כבר עכשיו את החסכונות האישיים של כל אחת ואחד מאתנו!

עמותת צלול חלק מהמאבק הזה, כי ישראל מפקירה את הים. המדינה לא דורשת מחברות הגז לקחת אחריות על הסיכון הגדול שבפעילות שלהן ולא דורשת שהקידוחים יתבצעו ברמת בטיחות מחמירה כמו במקומות אחרים בעולם.המדינה לא דורשת מהחברות להפקיד ערבויות גבוהות או שיהיה להן ביטוח שיוכל להתמודד עם נזקים של דליפה בים. ישראל מפקירה את הים שלכם!

דמיינו את החוף האהוב עליכם. המקום אליו אתם אוהבים ללכת עם המשפחה והחברים שלכם.עכשיו דמיינו את החוף שלכם שחור ומזוהם. ישראל מפקירה את הים, וזה גם יפגע בכיס של כולנו. אם תהיה דליפה בים, התפלת המים לשתייה ולחקלאות תיעצר, ייצור החשמל ייפגע, תהיה פגיעה אנושה בתיירות החופים, בסחר הימי ובדגה. וזה עוד לפני שדיברנו על העלויות העצומות של שיקום הסביבה הימית.

יצחק תשובה, מלך התספורות, כבר הוכיח שהוא לא שם קצוץ! לא עלינו ולא על החסכונות שלנו.מתווה הגז מפקיר את הים ואת הכלכלה הישראלית,כי אם לא דורשים מתשובה ומנובל אנרג'י ביטוח או ערבויות, אנחנו נהיה אלה שנשלם את החשבון. בהפקת גז יש פוטנציאל זיהום ענק לים, דומה לנפט. כבר היום מפיקים באסדת תמר מאות אלפי חביות בשנה של דלק בשם קונדנסייט.

תזכרו את השם הזה ק ו נ ד נ ס י י ט!

בנוסף, כל מי שמחפש היום גז, מתכנן מחר לחפש גם נפט. כבר היום חופי ישראל נמצאים תחת האיום של אפשרות דליפת דלק, שתפגע קשות בחופים שלנו ותהרוג בעלי חיים רבים בים.יש לנו בסך הכל 197 קילומטרים של חוף. דליפה קטנה יחסית יכולה לגרום לאסון גדול. המשרד להגנת הסביבה אומר, שאם עשירית ממה שדלף בעברונה לפני שנה יתרחש בים, תהיה פה קטסטרופה. ישראל הנאורה והמתקדמת, מדינת ה"סטארט אפ ניישן", בחרה לנהל את הקידוחים בים ברמה נמוכה מאוד. לכן, בחוק הנפט שלנו אין אפילו סעיף סביבתי אחד. החובה של כולנו לדרוש מהממשלה – אל תפקירי את הים. אל תאשרי את המתווה המסוכן.

אני רוצה לסיים במילה על האנשים שמובילים את המאבק, שבזכותם אתם פה היום. הם אזרחים מהשורה, כמוכם, שאוהבים את ישראל וחשוב להם שיהיה לכולנו עתיד טוב יותר במדינה הזאת.הם פועלים ימים ולילות, בהתנדבות, במקצועיות, בהקפדה על העובדות והאמת ובמסירוּת מרגשת ממש בשבילכם ובשביל הילדים שלכם.המאבק צריך את עזרתכם, בתרומות, כדי שיוכל להמשיך ולקיים הפגנות, כמו שהיו היום בכל הארץ.

הצטרפו עוד היום.

אסור שהמתנה הגדולה שנתן לנו הטבע תהפוך לבכייה לדורות.

 

 

המשרד להגנ"ס פרסם מכרז חלקי. "צלול" מזהירה: סגירת מיכל האמוניה תתעכב בשנים

מיכל האמוניה צילום צפריר רינתהשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמנם הודיע שמשרדו פרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, אך  מתברר, שבמכרז חסרים חלקים משמעותיים,  שאינם מאפשרים לחברות להגיש הצעות. משמעות הדבר היא שלא ניתן יהיה לבחור זוכה במכרז. עמותת צלול פנתה לגבאי בדרישה  לפרסם ללא דיחוי את כל פרקי המכרז ולחדול מגרירת הרגליים המאפיינת את הטיפול בנושא זה.

במכתבה לגבאי כתבה "צלול", כי מנתונים שבידיה עולה, כי למרות הודעתוי מיוני 2015, המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם טרם פורסם במלואו וכי חסרים בו פרקים משמעותיים: פרטי החוזה עליו יחתום הזוכה במכרז וכן פרטי חוזה הקרקע מול מינהל מקרקעי ישראל. אמנם המשרד להגנת הסביבה התחייב לפרסם פרקים אלה עד ל-23 באוגוסט 2015, אך לא עשה זאת עד לעצם היום הזה.

עוד כתבה "צלול", כי המכרז אינו פותר את שאלת ההגבלים העסקיים, שהיא שאלה קריטית במכרז זה. עובדה המעמידה את המשתתפים הפוטנציאליים במצב בלתי אפשרי של חוסר וודאות.

משמעות חסרים אלה היא, כי בניגוד להבטחת  גבאי ולבטחת שר האוצר, משה כחלון, שמה של החברה  הזוכה במכרז ­לא יפורסם עד לאוקטובר 2015 והקמת המפעל תדחה למועד בלתי ידוע.

"זה המקום להזכיר", כתבה צלול, "כי תאונה, תקלה או חבלה במיכל, השוכן בלב אוכלוסייה, תביא למותם בייסורים של 17 אלף איש ולפציעתם של מאות אלפים. קודמיך לתפקיד ח"כ גלעד ארדן וח"כ עמיר פרץ, התחייבו להביא לסגירת המיכל עד ל-2017. מנכ"ל המשרד היוצא, מר דוד לפלר, דחה את המועד ל-2018. פרסום מכרז חסר, שלא מאפשר השתתפות בו, מנציח את המשך קיומו המסוכן של המיכל במפרץ חיפה, זאת בניגוד להבטחתך המפורשת להביא לסגירת המיכל".

בעקבות פניית התקשורת הודיע המשרד להגנת הסביבה, כי המכרז יפורסם במהלך נובמבר אז גם יפורסם לו"ז חדש. לדעת "צלול" מדובר בשערוריה, שכן לא מדובר בעוד מפעל אלא בסיכון חיי התושבים.

כתבה בהארץ

כתבה ברשת ב'

 

כתבה בגלובס: "סביוני השלולית"/ דליה טל

כתבה בגלובס המתארת את תופעת הנגר העירוני המזהם את הים ואת החופים וגורם לנזקים קשים לרכוש ואף לנפש, וגם הצעות לשורה של פתרונות לצמצום כמותו ושיפור איכותו:

לקריאת הכתבה

 

סביוני השלולית

 

 

היסטוריה של דחיות

אוקטובר 2011 

"צלול" יזמה ישיבה של ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, בה נערך דיון במסוכנות המיכל. במהלך הישיבה חזרה עיריית חיפה על עמדתה לפיה המיכל הוא "פצצה מתקתקת". פיקוד העורף טען שהמיכל מסוכן, אך לא הכי מסוכן בארץ.

אוקטובר 2012

מתנדבי העמותה חילקו עיתונים "חיפה היום שאחרי" בו תארו מה עלול להתרחש באם המיכל אכן יינזק כתוצאה מרעידת אדמה, תקלה או פגיעת.

מרץ 2012

המשרד להגנת הסביבה הודיע, שהוא מאמץ את מסקנת חברת "אתוס", שמונתה על ידי השר ארדן, במטרה לבדוק חלופות למיכל המסוכן. המלצתה של אתוס הייתה, שיש היתכנות להקמת מפעל ליצור אמוניה בדרום הארץ. משרד התמ"ת פרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק וקיבל כ-10 תשובות, מתוכן שלוש מאת חברות המעוניינות להקים מפעל ליצור אמוניה – שותפות של ברן ולינדה הגרמנית, חברת ענבל (בבעלות השותפים בחברת קידוחי הגז "רציו"- מבקשים להקים מפעל לייצור אמוניה ואוריאה) ודור כימיקלים (הביעה רצון להקים מפעל לייצור אמוניה ואתנול). במקביל, התחייב המשרד להגנת הסביבה לסגור את המיכל עד לסוף 2015, מועד הקמת המפעל. משרד התמ"ת הודיע, שעד לסוף 2012 יכריז על החברה שתקים את המפעל ואף יביא לאישור החלטת ממשלה בנושא זה. למרות הבטחות מפורשות אלה, משרד התמ"ת לא הכריז על החברה הזוכה ואף לא הביא להחלטת ממשלה בנושא זה. משמעות הדבר היא שמועד הקמת מפעל ליצור אמוניה, נידחת.

 אפריל 2013

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ביקר  במיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. במהלך הביקור הודיע על מחויבותו לסגור את המיכל ולקדם את בניית המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ, אך לא פרט מה בכוונתו לעשות. במהלך הביקור אמר מנהל מפעל חיפה כימיקלים בחיפה, כי באם מחיר האמוניה שייצר המפעל לא יהיה תחרותי, ישיג המפעל אמוניה ממקור אחר. עמותת צלול כתבה מכתב לפרץ ובו ביקשה ממנו להתחייב לסגור את המיכל בתאריך שנקבע – ראשית 2017, כמתוכנן, ללא כל קשר לחלופות הייצור.

 אפריל 2013

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ביקר  במיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. במהלך הביקור הודיע על מחויבותו לסגור את המיכל ולקדם את בניית המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ, אך לא פרט מה בכוונתו לעשות. במהלך הביקור אמר מנהל מפעל חיפה כימיקלים בחיפה, כי באם מחיר האמוניה שייצר המפעל לא יהיה תחרותי, ישיג המפעל אמוניה ממקור אחר. עמותת צלול כתבה מכתב לפרץ ובו ביקשה ממנו להתחייב לסגור את המיכל בתאריך שנקבע – ראשית 2017, כמתוכנן, ללא כל קשר לחלופות הייצור.

 אפריל 2013

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ביקר  במיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. במהלך הביקור הודיע על מחויבותו לסגור את המיכל ולקדם את בניית המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ, אך לא פרט מה בכוונתו לעשות. במהלך הביקור אמר מנהל מפעל חיפה כימיקלים בחיפה, כי באם מחיר האמוניה שייצר המפעל לא יהיה תחרותי, ישיג המפעל אמוניה ממקור אחר. עמותת צלול כתבה מכתב לפרץ ובו ביקשה ממנו להתחייב לסגור את המיכל בתאריך שנקבע – ראשית 2017, כמתוכנן, ללא כל קשר לחלופות הייצור.

מאי 2013

ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת ערכה דיון מיוחד בנושא מיכלי החומרים המסוכנים המאוחסנים בצורה מסוכנת ברחבי הארץ, ובראשם מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. הדיון נערך בעקבות פיצוץ שהתרחש במפעל לייצור דשן בעיירה ווסט, טקסס. חברי הוועדה אמרו שהם מוטרדים מאוד ממצב אחסון החומרים המסוכנים בארץ והודיעו שישובו לטפל בנושא זה. השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, הודיע שידרוש מהאוצר להקציב סכום של 70 מיליון שקל, כשתשתית להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ.

ספטמבר 2013

הממשלה מקבלת החלטה (766) להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם "במהירות האפשרית".  על-פי ההחלטה יוקם צוות היגוי בינמשרדי, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת העורף, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל. על הצוות הוטל לפרסם מכרז קרקע עד לסוף 2013. הממשלה הטילה על השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, לדווח לממשלה בכתב אחת לחצי שנה על התקדמות הפרויקט.

ינואר 2014

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה מפרסמים בקשה להציע הצעות. שמונה חברות, ביניהן בינלאומיות נענות לבקשה.

נובמבר 2014

אין התקדמות במהלכים להקמת המפעל.

ינואר 2015

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דויד לפלר, מתחייב לפרסם את המכרז להקמת המפעל עד לסוף אותו חודש (ינואר) המכרז אינו מפורסם. במקביל, טוען כי אין סיכוי להקמת המפעל לפני 2018.

יוני 2015

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. במסיבת עיתונים בה השתתפו שר האוצר, משה כחלון והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התחייבו להכריז על הזוכה במכרז בתוך ארבעה חודשים, כלומר עד לאוקטובר 2015. עוד התחייבו לפרסם את החוזה ואת החוזה מול המינהל עד ל-23 לאוגוסט 2015. מאחר ולמרות ההבטחה, המכרז לא פורסם במלואו, לא ימצא זוכה עד המועד המובטח.

אוקטובר 2015

המשרד מתחייב לפרסם את המכרז עד נובמבר 2015. משמעות הדבר דחיה של שנתיים לפחות במועד הקמת המפעל. ל- 2017 כמובטח, אלא 2019. המשמעות היא המשך סיכון חיי תושבי חיפה והמפרץ.

ינואר 2016

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מודיע שעד לאמצע פברואר 2016 יסתיימו הליכי המכרז והחברות ישלימו את הגשת הצעותיהן.

פברואר 2016

מנהיג החיזבאללה, נסראללה, מאיים לשגר טילים על מיכל האמוניה ולגרום לאפקט של פצצת אטום.

מאי 2016

המשרד להגנת הסביבה מודיע ליזמים כי אינו מצליח לענות על שאלותיהם בשורה ארוכה של נושאים, בין השאר מחיר הגז ונושא ההגבלים העסקיים ומבקש דחייה של שלושה חודשים נוספים לקבלת הצעותיהם – עד ליולי 2016. חשוב לציין, השר להגנת הסביבה, אבי גבאי ושר האוצר, משה כחלון הודיעו ביוני 2015, כי יכריזו על הזוכה במכרז עד לסוף 2015. באוקטובר הודיעו שתוצאות המכרז יפורסמו בפברואר 2016. במאי הודיע גבאי שההליך  המכרז יסתיים ביולי 2016.כלומר, הזוכה יוכרז רק בספטמבר 2016. אם בכלל.

צלול חוזרת על דרישתה לבטל את המכרז ולהקים שני מכלים קטנים במפרץ חיפה ובאשקלון.

הסטוריה של דחיות

2004 – הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קובעת שהשפד"ן אינו עומד ביעד הפסקת ההזרמה לים.

2004-2007 – השפד"ן בודק  אפשרויות לשרפת הבוצה. אינו בודק חלופות, למרות הנחיה כזו.

2005 – המשרד להגנת הסביבה פותח תיק חקירה כנגד השפד"ן בעקבות הזרמת בוצה לים.

דצמבר 2007 – ארגוני הסביבה, ובראשם צלול, מתנגדים למשרפה. הרעיון יורד מהפרק. מתברר שהשפד"ן לא בדק פתרונות חלופיים.

2008 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד"ן להפסיק את ההזרמה עד 2011.

2009 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד"ן להפסיק את ההזרמה לים עד ליוני 2012.

2011 – הנהלת השפד"ן מתחילה בבניית המתקן לטיפול בבוצה, תוך שהיא דוחה פעם אחר פעם את תאריך היעד לסיום העבודות.

יוני 2011 –  הנהלת השפד"ן, שבראשה עומד נציג ליכוד  בתל אביב וסגן ראש  עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, מצליחה לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שלא להחיל עליו תשלום היטל הזרמה לים. במקביל התחייבה הנהלת השפד"ן לסיים את העבודות עד לסוף שנת 2012.

ספטמבר 2012 – המשרד להגנת הסביבה מטיל על השפד"ן עיצום כספי של 750 אלף שקל בעקבות אי קיום תנאי ההיתר לגבי הפחתת כמות הבוצה המוזרמת לים.

אוקטובר 2012 – השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים (היטל הזרמה לים) זאת בשעה שהיה ידוע לכל כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות, כך שיאפשרו לשפד"ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. המהלך אינו מצליח בשל התנגדות צלול.

ספטמבר 2013 – השפד"ן עותר לבג"ץ כנגד תשלום היטל ההזרמה.

 ינואר 2013 – הוועדה למתן היתרי הזרמה קובעת שהיא אינה מרוצה מקצב התקדמות העבודות.

אוקטובר 2013 – צלול פנתה לבית המשפט בבקשה להצטרף לעתירה כמשיבה לצידו של המשרד להגנת הסביבה. "צלול" טענה כי היא מובילה במשך שנים פעילות ציבורית כנגד הסחבת בה נוקטת הנהלת השפד"ן, שמבטיחה מזה למעלה מ-12 שנה להפסיק את הזרמת בוצת השפכים לים. "צלול" ציינה כי היא מבקשת להטיל על השפד"ן את התשלום שמחייב החוק.

בית המשפט טרם החליט האם להסכים ולצרף את "צלול" כמשיבה לעתירה של השפד"ן. על רקע זה ממשיכה "צלול" בקמפיין  שמטרתו להעלות את המודעות הציבור למצב המגוחך, בו הגורם המזהם מבקש לפטור אותו מתשלום בגין הזיהום שהוא גורם בעוד שהאינטרס הציבור (הים של כולנו) מקופח.

פרשת היטל ההזרמה

השפד"ן משיג פטור מתשלום

היטל הזרמה מוטל על רשויות ומפעלים המזרימים מזהמים לים. מטרת ההיטל היא לבטא את הנזק שגורמת ההזרמה לסביבה ולציבור. כספי ההיטל מוכנסים לקרן המשמשת להגנה על הים.

ביוני 2011, הצליחה הנהלת השפד"ן לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לפטור אותה מתשלום היטל הזרמה לים (מוטל על כל מי שמזרים קולחים לים התיכון, גם אם יש לו היתר), באמצעות פטור, שתוקפו פג בסוף דצמבר 2012. עמותת "צלול" התנגדה  לפטור והתנגדה בכל תוקף להארכתו. לדעת "צלול", הארכת הפטור משמעותה מתן "פרס" לשפד"ן, המזהם את הים במשך שנים רבות ומתחמק מחובתו להפסיק את הזיהום באמצעות סחבת וגרירת רגליים.

ארדן תומך בשפד"ן ופוגע בסביבה

כמה ימים לפני תום כהונת הכנסת ה-18, באוקטובר 2012, הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים, זאת בשעה שהיה ידוע לכל, כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות כך שיאפשרו לשפד"ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. הודעה זו באה למרות חוות דעת של  משרד המשפטים לפיה מתן דחייה לשפד"ן עלולה לפתוח פתח למזהמים נוספים לבקש דחיות ופטורים מתשלום, ולמרות התנגדות הוועדה למתן היתרי הזרמה למתן פטור לשפד"ן. ההסבר שנתן ארדן היה, שההיטל יחייב להעלות את תשלומי המים והביוב של תושבי גוש דן. הסבר תמוה  על רקע העובדה, שתפקידו של השר להגנת הסביבה הוא לדאוג לסביבה ולא לספק תירוצים למזהמים.

במטרה למנוע את כינוס הישיבה כתבה עמותת "צלול" מכתבים ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, ולמשרד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בהם ביקשה  למנוע את כינוס ישיבת הוועדה. במכתבים טענה "צלול", כי כינוס הוועדה לפני מינוי שר חדש ולפני כינוס וועדת פנים והגנת סביבה חדשה, הוא מהלך לא דמוקרטי, שיש להתנגד לו בכל תוקף. דרישה זו של צלול זכתה לתמיכת כל שאר ארגוני הסביבה, שגם הם סברו שמדובר בהליך לא דמוקרטי, שיש למנעו בכל תוקף.

נצחון ל"צלול", היועמ"ש מתנגד לפטור

ואכן, כמה ימים אחר כך, התקבל מכתב ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, ובו הודעה לפיה אין בכוונת ארדן לכנס את הוועדה במטרה לקדם תיקון בתקנות באופן שיביא לדחיית מועד החיוב. אין ספק, שדחיית הישיבה וחוסר הצלחת הנהלת השפד"ן לסדר לעצמה דחייה נוספת מתשלום, הם ניצחון גדול לעמותת צלול, שהתגדה לפטור.

השפד"ן עותר לבג"ץ

בסוף 2013 הגישה הנהלת השפד"ן עתירה לבג"ץ כנגד השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, במטרה לחייבו לדחות את התשלום בשנה נוספת. עמותת צלול הגישה בקשה להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט. יש לציין שבמהלך 2013 העביר השפד"ן את תשלומי ההיטל לוועדה למתן היתרים. עד לסוף 2013 העביר השפד"ן שלושה תשלומים, סה"כ 12 מיליון שקל.

השפד"ן התחייב לסיים את הקמת המעקלים עד לספטמבר 2015 ולהתחיל בפיילוט שימשך כשנה. "צלול" עוקבת אחר העבודות.

לחתימה על העצומה

דו"ח 2015: תשע סגירות ל-59 יום

 

אשדוד 2במהלך עונת הרחצה 2015 (20.4 עד 12.10 – 175 יום בסה"כ) נסגרו חופי הרחצה לאורך הים התיכון תשע פעמים למשך 59 יום.   בעונת הרחצה 2014 נסגרו החופים שמונה פעמים למשך 24 יום, גידול של פי 2.5 לעומת אשתקד.

סגירות החופים נגרמו בעקבות תקלות במערכות הביוב, שניתן היה למנוע, לצד תיקונים יזומים. הזרמת ביוב לים פוגעת במתרחצים, גורמת לתמותת דגים ובעלי חיים אחרים בסביבה החופית ולפגיעה מתמשכת באיכות המים.

שיאנית סגירות החופים היא המועצה האזורית חוף אשקלון, שם נסגר חוף ניצנים לרחצה למשך 74 יום (בחלקם בחורף). תקלת הביוב התרחשה במתקן טיהור השפכים ניצן, שאמור היה להיסגר עוד ב-2013. מבדיקת "צלול" עולה כי התקלה טרם תוקנה כך שבחורף הקרוב אנו צפויים לזיהומים חוזרים.

געתון סוכות 2אירוע נוסף אירע במהלך חופשת חג הסוכות בנהריה, כאשר החופים גלי-גליל וסוקולוב בעיר נסגרו למשך שמונה ימים בשל תקלת ביוב שזיהמה את נחל הגעתון ואת הים. גם חוף מי-עמי באשדוד נסגר למשך חמישה ימים בעקבות תקלה בקו ביוב שגרמה לזיהום חמור בנחל לכיש המשתקם, ולתמותה נרחבת של דגים.

 1,900 מתנדבים אספו בקיץ אלפי טונות אשפה בחופים

צוללניםבמהלך עונת הרחצה 2015 ערכה "צלול" כ-30 מבצעי ניקיון חופים, בהם השתתפו כ-1,900 "מגני ים", תלמידים, סטודנטים, חיילים, עובדי חברות ועוד, שאספו אלפי ק"ג של פסולת – בעיקר בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים, שקיות, שאריות מזון ועוד. פסולת זו מגיעה לים ופוגעת בדגה וביונקים הימיים וגורמת למותם. בנוסף, קיבלה "צלול" דיווחים רבים מהציבור על חופים מזוהמים באשפה, בראשם חוף פלמחים שבאחריות המועצה האזורית גן רווה, חוף שמורת פולג שבאחריות רט"ג, וחוף זיקים שבאחריות המועצה האזורית חוף אשקלון.

"צלול" קוראת למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה לאכוף על הרשויות המקומיות את חובתן לנקות את החופים ולנקוט באמצעי ענישה כנגד העבריינים, באמצעות הטלת קנסות על מי שמשאיר אשפה על החופים. אמנם בחורף בניגוד לקיץ תרומת הציבור לזיהום נמוכה, אבל הים פולט פסולת רבה אל החוף ועל הרשויות להקפיד לנקות את החופים כבימי הקיץ.

הנגר העירוני והביוב מזהמים 

עכו2עונת הרחצה הרשמית מסתיים, אולם בחודשי הסתיו ואף בחורף ישנם רבבות שחיינים, צוללנים, גולשים ושייטים שממשיכים לפקוד ולהתרחץ בים. בשל הנוהג הפסול של הזרמת ביוב לים בחסות ימי סערה, ותופעה של נגר עירוני מזוהם, הם חשופים למחלות וזיהומים חמורים.

מלבד הזרמות ביוב לא חוקיות, גורם נוסף לזיהום הים מביוב מקורו באי-הפרדה בין צינורות הביוב לצינורות הניקוז. כתוצאה מכך מי גשם חודרים לצינורות הביוב, יוצרים עומס על מכוני הטיהור ומאלצים אותן לשחרר עודפים לנחלים. גם הנגר העירוני (מי גשם המתנקזים לים) גורם לזיהום משום שהרשויות אינן מקפידות לנקות את הרחובות לפני הגשם. כתוצאה מכך נסחפים לים שמנים, מתכות כבדות, פסולת ואף פגרי בעלי-חיים מהרחובות וצינורות הניקוז. תופעה זו מוכרת בעיקר עם רדת הגשם הראשון, אולם מאחר שהחורף הישראלי מתאפיין בהפוגות רבות, היא מתרחשת כמה פעמים בשנה.

"'צלול' קוראת למשרד להגנת הסביבה לאכוף את חובת הפרדת הצנרת, ולמשרד הבריאות להגביר את הניטור בחופי הרחצה כדי להזהיר את הציבור במקרה של זיהום, וכדי להרתיע מזהמי ים", כמו כן לבצע פעולות, כמו התקנת אמצעי סינון בקולטנים ובפתחי הנקזים בחוף, כדי למנוע זיהום ים".

ריכוז נתוני סגירות חופים לעונת הרחצה 2015:

 

תאריך סגירת החוף לרחצהרשות מקומיתחוףתאריך פתיחת החוף לרחצה מחדשמשך זמן הסגירה
20/4/2015מועצה אזורית חוף אשקלוןניצנים15/5/201524
3/05/2015ק. יםזבולון4/05/20151
19/05/2015אשקלוןבר כוכבא26/05/20157
14/06/2015חיפהק. חיים17/06/20154
19/6/2015בת יםהסלע22/06/20154
28/07/2015ק. יםזבולון30/07/20153
31/7/2015חוף כרמלדור1/08/20151
5/08/2015תל אביבאביב6/08/20151
5/08/2015תל אביבשרתון דרום6/08/20151
25/09/2015נהרייהגלי גליל28/09/20153
25/09/2015נהרייהסוקולוב30/9/20155
7/10/2015אשדודמי עמיטרם אושר לפתיחה5 (עד סיום העונה)

 

ירושלים, שפכים סביב לה. הביזיון בקדרון

תמונה קדרון עם לוגוגרירת הרגליים בקדרון נמשכת והפתרון אינו נראה באופק.

בישיבה שהתקיימה בתאגיד הגיחון, בספטמבר 2015, בה נכחו נציגי ממשלה ונציגי ארגוני סביבה, התחייב יו"ר הקדרון, אבי בלשניקוב, לפרסם את המכרז להקמת תחנת השאיבה בתלפיות מכרז (תלפ"ז 2) עד ה-19 לספטמבר ואף הכריז כי הוא מחוייב לפתרון כולל בקדרון, שמשמעותו הקמת מנהרה מתחת להר הצופים, שתי תחנות שאיבה (תלפ"ז וגיא בן הנום המזרימות את השפכים למט"ש שורק) והקמת מט"ש גדול בקדרון, שאמנם יזרים את המים בנחל, אך באיכות שלישונית.

במהלך הישיבה  בא בלשניקוב בטענות קשות לרשות המים, המתנגדת לפתרונות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית. (למרות ההבטחה, המכרז טרם פורסם פורסם)

והנה, ב-14 לאוקטובר 2015 כתבו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מכתב דווקא לבלשניקוב, שבו הם דורשים ממנו שורה של דרישות באשר לתחנות השאיבה והמט"ש, כאילו הוא זה המעכב את הפתרון.

לדעת עמותת צלול, מדובר בהמשך מדיניות של גרירת רגליית מצד כל הצדדים."צלול" דורשת מהגיחון, מעיריית ירושלים וממשרדי הממשלה לפעול בנחישות לפתרון הפסקת הזרמת השפכים לנחל.

אתם מוזמנים לצפות במצגת המבהירה את מצבו הקשה של הנחל. מי מרוויח מכך ומי מפסיד.

 

פגיעה באלמוגים במפרץ. צלול: "אירוע חמור שאסור שיתרחש"

"אירוע חמור שאסור היה שיתרחש", כך מגדירים בעמותת צלול את הנזק שגרמה ספינת משא לאלמוגים במפרץ אילת.
האירוע התרחש  ב-12 לאוקטבר 2015  במהלכו הגיע הספינה לנמל כדי להעמיס תבואה. הספינה  נסחפה לריף הדולפינים. כדי למנוע היסחפות נוספת, הפעיל רב החובל את כל המנועים. פעולה זו גרמה  לנזק לאלמוגים שכוסו באבק ובחומרים מזוהמים. צוותים של רשות הטבע והגנים וריף האלמוגים יצאו למקום כדי לנסות להסיר את האבק באמצעות יצירת גלים קטנים במים.
"צלול" דורשת מהגורמים המוסמכים לנהל חקירה מהירה ושקופה, להעמיד את האחראים לדין ולדרוש שיתקנו את הנזקים".תאונה במפרץ - ידיעות אחרונות

למרות המצב – כ-1,000 מתנדבים בשבוע ניקיון החופים

נקיון חופיםלמרות הימים הקשים שכולנו עוברים, כ-1,000 מתנדבים התייצבו לשבוע הניקיון של  עמותת "צלול" ושל תוכנית  "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה. ניקיון החופים נערך בחדרה, בחיפה, בגעש (מועצה אזורית חוף השרון), בהרצליה, בפלמחים ובחוף ארטיק- נעורים (מועצה אזורית עמק חפר). השלל אלפי ק"ג של חלקי פלסטיק, כלים חד פעמיים, אריזות, ציוד חוף ועוד ועוד.

תודה  לכל המשתתפים שפינו מזמנם לטובת שמירה על חופי הים. בזכותכם יהיה פה צלול!

?

?

ניקיון חופים 3

"צלול" דרשה, המשרד להגנ"ס יטפל בנחל האלה

IF

בעקבות דרישת "צלול" פתח המשרד להגנת הסביבה  בהליך אכיפה כנגד עיריית קרית מלאכי, תאגיד המים ת.מ.ר והמועצה האזורית באר טוביה, בעקבות זיהום נחל האלה בשפכים. נחל האלה הוא אחד מיובליו של נחל לכיש.

עמותת צלול התלונה בפני המשרד להגנת הסביבה עוד במאי 2015  על הזרמת שפכים בנחל ודרשה לפעול באופן מידי לעצירתה ולהעמיד את האחראים להזרמה לדין. ב-28 למאי 2015 השיב מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, כי אותרו שלושה מוקדי זרימה וכי התקלה תוקנה. מעדות של תושבי המקום ומסיור שערכה "צלול" באזור נראה בברור כי זרימת השפכים המזוהמים נמשכה גם לאחר התיקון. עתה יש לקוות כי ההזרמה אכן תפסק.

די למריחה – קודם מפסיקים להזרים בוצה לים, אחר-כך חוגגים

שפדן1בשעה שהנהלת השדפ"ן ניסתה לחגוג את סיום העבודה על מעכלי הבוצה, הפגינו אנשי עמותת צלול, מתנדבי "מגני הים" גולשים, כנגד "המריחה" הגדולה.

לטענת "צלול", אין להנהלת השפד"ן כל סיבה ל"חגוג" את סיום העבודות כל עוד הבוצה ממשיכה לזרום לים וכי חגיגות כיום הן סוג של "אחיזת עיניים", שמטרתה ליצור מצג לפיו הזיהום כבר פסק.

המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב: "ברוכים הבאים למופע המריחה הגדול של השפד"ן", "15 שנים של הבטחות וכלום לא קרה", "מספיק להאכיל אותנו בחרא", "טקס מלא סרחון, תסגרו כבר את השיבר", "קודם שיפסיקו לזהם ואחר כך תחגגו". בנוסף חילקו מתנדבי העמותה פליירים לבאי הטקס, עליהם נכתבה ההסטוריה העגומה של הזרמת הבוצה לים וזיהומו ארוך השנים וכן אזהרה מפני המשך גרירת הרגליים בה נוקטת הנהלת השפד"ן.

הרקע להפגנה היה הבטחות חוזרות ונשנות מזה למעלה מ-15 שנה של הנהלת השפד"ן להפסיק את ההזרמה. הבטחות שלא קוימו עד עצם היום הזה. בנוסף, חוששת "צלול" שגם אחרי השלמת המעכלים ההזרמה לים תמשך בעקבותשפדן11 היעדר העירכות לפיזור הדשן בשדות החקלאיים.

מנכ"ל השפד"ן, מרק אוקון, השפד"ן התחייב לסיים את ההזרמה לים במהלך 2016. עתה לא נותר אלא לחכות, שבניגוד לעבר, ההבטחה תקויים הפעם.

צפו בהבטחת מנכ"ל השפד"ן מרק  אוקון.

עמותת צלול ממשיכה לעקוב.

 

שפדן2

שפדן4

שפדן3

שפדן פלייר 1שפדן פלייר 2

מה מנסים להסתיר מכם? האסון הבא בפתח ואיש לא מגן עליכם!

בעמותת צלול אומרים כי דו"ח מבקר המדינה מוכיח שקידוחי הגז והנפט בים התיכון מתנהלים באופן לא אחראי שמגביר את הסיכון לתקלה או דליפה קשה ומסוכנת. הסכנה הסביבתית העיקרית מהקידוח הוא דליפת קונדנסייט, מוצר לוואי של תעשיית הגז המשמש חומר גלם להפקת דלקים, שבמקרה של דליפה לים 60% ממנו צפוים להישאר במים ולזהם את הסביבה הימית. כיום מופק קונדנסייט ממאגר תמר ונמכר בעיקר לבית הזיקוק של פז באשדוד. להמשיך לקרוא

ניקינו את חוף פלמחים. עתה תור הרשויות ליטול אחריות

פלמחיםעמותת צלול, בשיתוף רשות הטבע והגנים ערכו מבצע ניקיון בחוף פלמחים, אחד היפים אך המוזנחים בארץ. במבצע השתתפו תושבי האזור, מתנדבים מכל רחבי הארץ, תלמידי בית הספר האנתרופוסופי שיבולים מנס ציונה ו"מגני ים".

תוצאת מבצע הניקיון: למעלה מ-1,000 ק"ג בקבוקים, קשי שתיה, כלי אוכל, מזרני ים, חלקי רהיטים, שקיות פסלטיק ושאריות פלסטיק מסוגים שונים.

לא עברו כמה ימים והחוף זוהם שוב באשפה. פוסט זועם שהפיצה צלול זכה לאלפי צפיות.

 

פוסט פלמחים

 

חוף פלמחים, שהוא אחד היפים בחופי הארץ, סובל מהזנחה, בעקבות "מאבק" בין המועצה האזורית גן רווה, לבין רשות הטבע והגנים, בשאלה מי לא אחראי על החוף. התוצאה היא זיהום קבוע לאורך החוף ובדרכים המובילות אליו. האשפה הרבה אותה משאירים המבלים על החוף מגיעה לים ופוגעות קשות בסביבה הימית, זאת בנוסף למפגע התברואי הקבוע.

עמותת צלול קוראת למשרד הפנים להכריע בשאלה למי שייך החוף ולחייב את האחראים לנקותו. מהמשרד להגנת הסביבה דורשת "צלול" למצות את הדין עם האחראים למחדל. במקביל, קוראת "צלול" לרשויות לאכוף את החוק על המזהמים ולקנוס כל מי שמשאיר אשפה על החוף.

ואכן, המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום כנגד המועצה וראש המועצה, שלמה אלימלך, בעקבות הזרמת שפכים לים והזנחת החוף.

 

תקשורת:

תשתיות: המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום נגד המועצה האזורית גן רווה.

 

פלמחים3

פלמחים2

 

פלמחים הזמנה

סוכות עצוב: זיהום בחופי נהרייה, דגי בורי צפים בנחל לכיש שבאשדוד

געתון סוכות 2בצהרי יום שישי ארעה תקלה בתחנת שאיבה בנהרייה שגרמה להזרמת ביוב לנחל הגעתון ומשם לים. משרד הבריאות הורה על סגירת חופי הרחצה, שנותרו סגורים במשך ארבעה ימים בשל המצאות חיידקים במים.

בתמונה: השפכים הזורמים בגעתון.

 

 

אשדוד 2בשבת לפני הצהריים קרס צינור ביוב בסמוך לנקז בזק בעיר אשדוד. במסגרת עבודות התיקון הוזרמה כמות עצומה של שפכים לנחל, שגרמה למותם של דגים רבים, ברובם מסוג בורי. מאחר ושפך הנחל חסום על ידי חול, הזיהום לא הגיע למי הים ולא גרם לסגירת חופי רחצה, אך הנזק לנחל הוא עצום. יעברו עוד שבועות רבים עד לשיקום החי והצומח בנחל.

הצינור שקרס הוקם לפני שבע שנים בלבד ולכן נשאלת השאלה כיצד צינור כזה קורס אחרי פרק זמן כה קצר. האם מדובר בתקלה הנובעת מתכנון לא נכון, מהקמה שגויה או מתחזוקה רשלנית.

יש לציין, כי בשנים האחרונות עשו עיריית אשדוד ותאגיד המים והביוב "יובלים", מאמצים רבים כדי לשקם את נחל לכיש, אחרי שנים ארוכות של זיהום בשפכים. בין העבודות שבוצעו החלפת צינור הביוב וכן הקמת  נקזי קיץ שתפקידם למנוע את הגעת השפכים לנחל בעת תקלות. התקלה הנוכחית מלמדת שנקזי קיץ הם פתרון חלקי בלבד זאת בשל העובדה שהם אינם מסוגלים לתת מענה בעת תקלה גדולה.

דגים מתים אשדודבסמוך לקו השפכים הנוכחי, שעובר בסמוך לנחל, עובר קו שפכים ישן, שתפקידו לשמש כגיבוי בעת תקלה. הקו נמצא בשימוש חלקי בלבד, זאת בשל העדר תיאום עם חברת כבישי ישראל שבשטחה עובר הצינור. "צלול" קוראת לכל הצדדים להשמיש את צינור הגיבוי ולמנוע בכך את הזיהום הבא ואת המראות הקשים של דגים מתים בנחל. עוד קוראת "צלול" להקמתה של ועדת בדיקה שתבדוק את קריסת הצינור בן שבע השנים, ודורשת לפרסם את הממצאים לציבור.

הזרמת שפכים נוספת אירעה בנחל עירון, אחד מיובליו של נחל חדרה.ב-2 באוקטובר, במסגרת עבודות במט"ש עירון, אירעה תקלה שבעקבותיה זרמו שפכים מהמט"ש לנחל עירון במשך כארבע שעות. בעקבות ההזרמה הוציא משרד החקלאות אזהרה לדייגים שלא לדוג בנחל חדרה. גם במקרה זה ההזרמה לא גרמה לסגירת חופי חדרה, אך נזק נגרם לנחל עירון ולדגים שבו.

 

נענע 10: ביוב זרם לנחל לכיש, אלפי דגי בורי מתו

אשדוד פור יו: זיהום בנחל לכיש בעקבות תקלת ביוב

אשדוד 10

העבודה: יצור דגים בערבה/ גדי רוזנטל

אלמוגיםעמותת צלול מתנגדת להקמת בריכות דגים בערבה. בריכות אלה ישאבו מים ממפרץ אילת ויזרימו לתוכו פלט בריכות המכיל הפרשות דגים, חומרי הזנה ותרופות. ההתנגדות נובעת מהחשש לפיו הפלט שיוזרם יפגע באיכות מי המפרץ ובשונית האלמוגים שבו, שהיא הצפונית בעולם.

כחלק מההתנגדות לפרויקט הכין הכלכלן, גדי רוזנטל, עבודה כלכלית עבור "צלול", המוכיחה שלא רק שהבריכות מסוכנות לים בשל הזיהום הצפוי,  הפרויקט אינו כלכלי ולא יתרום במאומה לישובי האזור.

יצור דגים במפרץ אילת – גדי רוזנטל

אין שלווה לנחל שלווה

נחל שלווהנחל שלווה זורם בקריית גת במקום בו מתוכננת רובע בני ישראל. בניגוד לכל הגיון תכנוני וסביבתי החליט משרד השיכון, המקדם את השכונה, שהנחל מפריע לבנייה והורה על כליאתו בתוך מובל באורך של כ-900 מ', שעלות הקמתו  כ-60 מיליון שקל. לא רק זאת, הקמת המובל תייקר את הדירות בפרויקט בכ-200 אלף שקל לדירה. עלות התחזוקה היקרה תוטל על הרשות המקומית.

במכתב לשר השיכון, יואב גלנט ולשר האוצר משה כחלון, הודיעה צלול, שהיא מתנגדת למובל הסגור בטענה שמדובר ברעיון מיושן שיפגע בסביבה ובתושבי השכונה וביקשה מגלנט להורות על הפסקה מיידית של העבודות.

"בעידן שבו בכל רחבי העולם מדינות ורשויות מבינות את ערכם הרב של נחלים לטבע ולציבור הרחב", כתבה צלול, תמוהה העובדה שדווקא משרד השיכון מבצע תכנית שעיקרה הרס הנחל וסביבתו. להכנסת הנחל למובל צפויות השלכות סביבתיות קשות: נחל הזורם בתוך צינור אינו מאפשר את חלחול המים למי התהום. הוא מגביר את הסיכוי לשיטפונות, להצפות ולפגיעה ברכוש ובנפש, שכן למובל סגור קיבולת מוגבלת ומוגדרת. במקרה של שטפון הצינור יתמלא בסחף ובאדמה שיגרמו לסתימתו ולצורך לתחזקו כל העת. מובל סגור יהפוך עד מהרה למטרד של ריחות קשים ויתושים. זאת בנוסף לפגיעה הנופית הקשה. לא רק זאת: ביטול המובל ייתר שינוע של מאות אלפי מ"ק עפר הנחוצים לסתימת האפיק".

עוד כתבה "צלול": "מן הראוי שמשרדך יורה על עצירת העבודות ועל תכנון מחדש של הנחל, בשיתוף רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש. עמותת צלול בטוחה, שתוכנית חדשה, שבמרכזה נחל חי וזורם, תתרום רבות לשכונה, לתושבי קריית גת, לנוף העירוני ולחי ולצומח בנחל. במדינה יבשה וצחיחה, אין מקום להכנסת נחל לתוך צינור".

 

צוללים ומנקים

כ-40 מגני ים צוללנים השתתפו בצלילת ניקיון בקיסריה שמטרתה להוציא מקרקעית המפרץ כמה שיותר פסולת. למרות תנאי הראות הירודים הצליחו הצוללנים להוציא כמות גדולה צלילה1של פסולת, שכללה בקבוקי פלסטיק רבים, שאריות פלסטיק, פרטי לבוש, נעליים וגם כיסא שהושלך למים. הצוללנים צוידו בשקים בהם מילאו את ה"שלל" והוציאו אותו לחוף.

לצלילות הניקיון חשיבות רבה, שכן הן מקטינות את עומס הזיהום על הים ומוציאות ממנו אשפה המצטברת על הקרקעית ומפריעה ליצורים הימיים ומסכנת את בטחונם

 

 

צלילה2

צוללים ומנקים: מבצע ניקיון תת-ימי בקיסריה

ההרשמה נסגרה בשל הביקוש הרב. יתכן ותפתח שוב בהמשך.

עמותת צלול בשיתוף חברת "וודי" ומועדון הצלילה קיסריה, עורכות מבצע ניקיון תת-ימי בקיסריה, אחד הנמלים העתיקים לחופו של הים התיכון.

להרשמה לחצו כאן.

צלילה קיסריה

 

לו"ז למשתתפים:

8:00 התכנסות קבוצה ראשונה וחלוקת ציוד.

8:30 תדריך צוללים.

10:00 התכנסות קבוצה שניה וחלוקת ציוד.

10:30 תדריך צוללים.

ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. ההרשמה פתוחה ל- 50 משתתפים.

יש לציין בטופס ההרשמה את ציוד הצלילה הנדרש להשכרה+מידות.

דגשים חשובים

  • הצלילה מיועדת לצוללים שצללו בחצי שנה האחרונה ובעלי 12 צלילות רשומות ביומן הצלילה.
  • חובת הצגה של תעודת צלילה+ביטוח+יומן צלילות.
  • המשתתפים יקבלו מיכלי אוויר מלאים ללא תשלום.
  • השכרת ציוד צלילה (בנוסף למיכלי האוויר) – דרך מועדון הצלילה בהנחה של 30% למשתתפים.

הפעילות תלויה במצב הים. יש להתעדכן באתר עמותת צלול יום לפני הצלילה.

 

תקציב המדינה 2015-2016: הסביבה משלמת את מחיר הקיצוצים

ביוב זורםתקציב המדינה 2015-2016 רע מאוד לסביבה, שכן הוא מקצץ במקומות חיוניים, זאת בנוסף לתקציב הזעום של המשרד להגנת הסביבה.

  • כספי קרן הניקיון לאוצר: כספי קרן הניקיון,  כ-200 מיליון שקל, זו שתפקידה לשמור על הניקיון, למנוע השלכת פסולת, לעודד מיחזור, למנוע מפגעים ולמנוע עבירות לפי חוק חומרים מסוכנים, מושלכים לבור העמוק של תקציב המדינה. במקום לשמש למטרות חשובות אלה.
  • מפחיתים בחשיבות השיקולים הסביבתיים: נציג משרד האוצר, נציג רשות מקרקעי ישראל ונציג מנהל התכנון יצורפו לוועדה המקצועית לביוב, המייעצת לוועדה המחוזית בנושאי תכניות תשתיות ביוב, טיפול בשפכים ועוד. (כיום חברים בוועדה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים, רשות המים ונציגי הרשויות). במסמכי התקציב נכתב: "קיים חשש ששינוי הרכב הועדה הוועדה יקטין את משקלם של השיקולים הסביבתיים והבריאותיים לטובת שיקולים אחרים". אם משרד האוצר חושש, גם אנחנו חוששים!!!
  • מקצצים 36 אלף שקל בתקציב ההסברה לחסכון במים – אמנם לאורך לחופי הארץ פועלים מתקני התפלה. זה עוד לא נותן לנו רישיון לבזבז מים ולממשלה זכות לקצץ בהסברה. להיפך, העלויות הגבוהות של ההתפלה, תפיסת חופים וזיהום המים, מחייבים אותנו להגדיל את החיסכון כדי שלא נאלץ לבנות מתקני התפלה נוספים ולבזבז עוד ועוד משאבים.
  • מקצצים 38 מיליון שקל בתקציב פיתוח תשתיות ביוב– התוצאה הישירה הצפויה היא  שהביוב ימשיך לזרום ולזהם את הנחלים והים.
  • לא מתקצבים את הרפורמה במדגה: ללא נקבע סעיף תקציבי לרפורמה בענף המדגה, המזהם את נחלי הארץ, (למרות שעלות הרפורמה ידועה כ-60 מיליון שקל לארבע שנים). משמעות הדבר המשך זיהום נחלי הארץ ובראשם הירדן הדרומי, נחל חרוד ונחל הנעמן בפלט הדגים המזוהם. האבסורד הגדול ביותר הוא, שהרשויות בתחומן פועלים מדגים, מקדמות תכניות לשיקום הנחלים, בעידוד ובמימון משרדי הממשלה, אך עוצמות עיניים לנוכח הזיהום. חשוב שכולנו נבין – ללא פתרון הזיהום שיוצר ענף המדגה, אין סיכוי לשיקום הנחלים ולפיתוח תיירות לאורכם.

 

 

מכתב "צלול" למנהל רשות המים, אינג' אלכס קושניר

עמותת צלול דורשת מרשות המים להירתם ללא דיחוי לקידום פתרון כולל  להפסקת הזרמת שפכי ירושלים לנחל קדרון ולים המלח ולזרז את אישור כלל התכניות. כידוע לך בוודאי, כרבע משפכי ירושלים אינם מטופלים וזורמים לנחל הקדרון ולים המלח, מאתרי הנוף והמורשת החשובים והייחודיים בעולם, גורמים לזיהומם ולסבל רב לאוכלוסיות  המתגוררות באזור. חלק מהשפכים נסכרים בבקעת הורקניה, באמצעות מתקן הטיה הפועל באישור רשות המים וללא אישור משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, וזורמים להשקיית מטעי התמרים בבקעת הירדן. הבוצה הנוצרת בתהליך הטיפול מושלכת לנחל ומגבירה את זיהומו.

במהלך 2014 אושרו ארבע תכניות סטטוטוריות להקמת מתקנים לטיפול בביוב זה. למרות שרשות המים הייתה שותפה מלאה לדיונים ולמרות דרישות חוזרות ונשנות של הוועדה המחוזית, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ליישמן, היא משמשת כגורם מפריע ומעכב, תוך שהיא מציגה מצג כאילו בכוונתה לסייע.

בדיון הוועדה המקצועית למים וביוב שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, ביום 12 במאי 2015, הפתיעה הרשות את הוועדה בטענות לפיהן, היא אינה מכירה את מתווה הפתרון, שקיימים פתרונות טובים יותר ודרשה לדון מחדש בנושא השימוש בקולחין. בישיבה טענו הנוכחים שרשות המים מעכבת את הדיון בוועדת השיפוט.

זאת ועוד, לצלול נודע, כי בדיון ב- 13 ביולי 2015, אצל יו"ר הגיחון, הודיע, זאב אחיפז, כי הרשות אינה תומכת בביצוע שתי תחנות שאיבה מאושרות, להעברת את השפכים מתלפיות מזרח וממרכז העיר מערבה למט"ש שורק.

עמותת צלול מוחה על התנהלות רשות המים, שנראה כי כל מטרתה היא להמשיך להזרים קולחים לשימוש חקלאי בבקעת הירדן, גם במחיר המשך הזרמת שפכים הגולמיים לקדרון והמשך זיהומו.

עמותת צלול דורשת מרשות המים לפעול בהתאם לייעודה – לקדם איסוף וטיהור של כלל השפכים ולקדם את ביצוע התכניות המאושרות, באמצעות מימון ותמיכה תקציבית, כמקובל. לא ניתן לשאת מצב שבו בירת ישראל, בתמיכת רשויות המדינה, מזרימה שפכים גולמיים לטבע ולסביבה, תוך גרימת נזק עצום לנחל ולים המלח.

עמותת צלול שומרת לעצמה זכות לפעול בכל דרך כדי למנוע את המשך הפגיעה בתושבים ובטבע.

תמ"א אחת – סכנה למעט החופים שעוד נותרו

מציצים (4)גזל החופים: פרק החופים בתכנית המתאר הארצית אחת של מינהל התכנון, גוזל את החופים הפתוחים מידי הציבור ומפקיר אותם בידיהם של היזמים, זאת במקום להגן עליהם לטובת הטבע, כלל הציבור והדורות הבאים.

התכנית קובעת עקרונות לתכנון "קו הבינוי הראשון" – מושג חדש שהיא יצרה,  במרחב העירוני ובמרחב הכפרי, מבלי לציין היכן עובר קו זה. משמעות הדבר היא פתיחת חופי הציבור לבנייה, כולל מגורים ומסחר. לא רק זאת. בניגוד לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) תכנית זו אינה מחייבת צמידות דופן. משמעות הדבר היא, מתן אפשרות לבנות בכל מקום ובכל חוף, תוך הפרת החופים הפתוחים שעוד נותרו. חשוב לציין, רוב חופי הארץ תפוסים על-ידי מחנות צבא ומתקני תשתית. משמעות הדבר היא אובדן כמעט מוחלט של השטח הפתוח.

התוכנית גם מאפשרת סעיף גמישות יוצא דופן, המעניק שורה נוספת של הקלות, בנוסף לאלה שכבר ניתנו. בין השאר, הקטנת מרחקי בנייה מקו החוף, הוספת שימושים בחוף הכפרי, מבלי להגבילם ועוד. אישורה של התוכנית משמעותה הפיכת חופי הארץ לרצף בנוי, על חשבון השטחים הפתוחים  אישורה של תכנית זו משמעותה בכייה לדורות ואבדן החופים לטובת פיתוח ובינוי.

עמותת צלול מתנגדת לתכנית ותפעל להורדתה מסדר היום התכנוני.

המשך המאבק

ארגוני הסביבה קיימו מפגש חירום ב-6.8.15 מתוך כוונה לגבש חזית משותפת לביטול התכנית. אמנם האיום על ה-100 מ' מקו המים הוסר, בעקבות התערבות השר להגנת הסביבה, אך כל השטחים שמעבר לתחום זה הכוללים  דיונות, רכסי כורכר, שטחי פנאי ונופש מסלולי טיולים ועוד, ממשיכים להיות מאוימים על ידי התכנית. ביום ב 10.8.15 צפוי דיון חירום בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא זה, לקראת דיון במוסדות התכנון שיתקיים ב-11.8.15. את הדיון בוועדה יזמה ח"כ תמר זנדברג.

 

לקריאת התכנית

תגובת צלול ב"הארץ".

תגובת צלול במעריב:

מעריב: צלול, מינהל התכנון יגרום להרס החופים

מדידת החופים השנתית של "צלול": צפוף ו…יקר

בוגרשוב (5)

חוף בוגרשוב

מדידות שערכה עמותת צלול בסוף יולי 2015 בכ-20 חופים לאורך הים התיכון והכינרת  בחיפוש אחר מקום פנוי וחינמי, מצאה שבחלק מחופי חל שיפור לעומת מדידות דומות שבוצעו אשתקד אך ישנם חופים שבהם המצב רק החמיר. כמצופה, תל אביב עדין הצפופה ביותר.

תל אביב

בתל אביב, פרישת הכיסאות ומיטות השיזוף לאורך ורוחב שטח החופים היא הגדולה והצפופה ביותר, ולא נותר בהם כמעט מקום עבור מתרחצים שרוצים לבלות בים – בלי לשלם עבור כיסא.

כך למשל, בחוף הצוק צפון (6,900 מ"ר) הכיסאות פרושים עד כשני מ' מקו המים, ואינם מותירים מקום פנוי לישיבה ללא תשלום. לשם השוואה, מדידת אשתקד מצאה שטח של כ-4,100 מ"ר לבילוי ללא תשלום. המרחק הממוצע של הכיסאות מקו המים היה אז ששה מ'.

מציצים (4)

חוף מציצים

חוף תל אביבי נוסף שאינו מזמין בילוי בחינם הוא חוף מציצים. שטחו 12.5 אלף מ"ר אך רק 3,000 מ"ר (24%) פנויים מכיסאות להשכרה. אלא שפרישת הכיסאות אינה מסודרת, כך שאין בחוף שטח הפנוי מכיסאות. ישנה רצועה צרה של כשישה מ' בקדמת החוף הפנויה מכיסאות, אך היא אינה מאפשרת ישיבה בחינם. נתוניו של חוף זה לא השתנו מאז המדידה אשתקד.

בחוף בוגרשוב בתל אביב הותירו משכירי הכיסאות רק 25% מהשטח פנויים לבילוי בחינם – 2,000 מ"ר מתוך 8,000  מ"ר חוף. הכיסאות אינם מרוכזים אלא מפוזרים לאורכו ולרוחבו, והשטח היחיד שנותר פנוי מכיסאות הוא במרחק רב של 40 מ' מקו המים. קו הכיסאות הראשון נמצא במרחק ממוצע של שלושה מ' שאינם מאפשרים ישיבה. בחוף בננה ביץ' המצב דומה: מתוך 14 אלף מ"ר רק 5,000 מ"ר (36%) פנויים מכיסאות. השטח הפנוי נמצא ברובו במרחק 30 מ' מקו המים, ובסמוך אליו ישנה רצועה צרה יחסית של שמונה מ' בלבד הפנויה מכיסאות.

חלק מממצאי המדידות בחופים, יולי 2015:

שם החוףשיעור השטח הפנוי מכיסאות (ב-%)מרחק השטח הפנוי מכיסאות (במטר
שבי ציון100אין כיסאות
טנטורה (דור המוכרז)100מפוזר ופנוי
דדו חיפה90אין כיסאות
סירונית נתניה6610 עד 40
זבולון הרצליה52אמצע פנוי; ימין לא
אכדיה צפון הרצליה8611
הצוק צפון0אין שטח פנוי
מציצים ת"א24אין שטח פנוי
בוגרשוב ת"א2540
בננה ביץ ת"א3630
סי פאלאס בת ים957-25
הסלע בת ים346-12
י"א אשדוד100אין כסאות
דלילה אשקלון100מפוזר
זיקים אשקלון95פנוי מכסאות ברובו
החוף העירוני טבריה100פנוי מכסאות
תכלת טבריה0חלק עליון פנוי; יושבים במים
חוקוק צפון / החוף הירוק100פנוי מכסאות

הכי פנוי לבילוי ללא תשלום: בצפון ובדרום

החופים המצטיינים הם חופי הצפון – חוף שבי ציון, חוף דור (המוכרז) וחוף דדו, חיפה – שכולם פנויים מכיסאות ומזמינים בילוי שאינו כרוך בתשלום.

חוף סירונית בנתניה מקצה 66% משטחו – 10,000 מ"ר – לשטח הפנוי מכיסאות להשכרה. רוב השטח נמצא אמנם בעורף החוף, במרחק של 40 מ' מקו המים, אך ישנו שטח פנוי גם באמצע החוף, רק 10 מ' מקו המים. עם זאת, קו הכיסאות הראשון מגיע כמעט עד המים

חוף זבולון בהרצליה מקצה 52%  כ-3000 מ"ר – למי שאינו רוצה לשכור כיסא. בחוף אכדיה בהרצליה, לעומת זאת, המצב טוב הרבה יותר: 86%  – 17 אלף מ"ר – פנויים מכיסאות, בעיקר בצידו הימני של החוף. השטח הפנוי נמצא במרחק 10 מ' מקו המים – שיפור לעומת המצב אשתקד, אז הכיסאות הוצבו ממש על קו המים.

מדרום לתל אביב התמונה מגוונת. בחוף סי פאלאס בבת-ים 95% מהחוף – כמעט 4,500 מ"ר – פנויים מכיסאות, שיפור דרמטי לטובה לעומת 17% בלבד אשתקד. לעומת זאת, בחוף הסלע בבת-ים כ-34% מהחוף – שטח של כ-1,400 מ"ר – פנוי מכיסאות. השטח ממוקם במחק של 6-12 מ' מקו המים.

חופי הדרום – חוף י"א באשדוד, חוף דלילה באשקלון וחוף זיקים באשקלון – פנויים כמעט לגמרי מכיסאות.

כינרת

חוף העירוני של טבריה נמצא פנוי, בעיקר משום שאין אפשרות של ממש להציב כיסאות קרוב לקו המים. המבלים יושבים בחלקו העליון של החוף. חוף תכלת טבריה לעומת זאת, קטן (כ-100 מ"ר בלבד), מטופח ומוצל, אך גם מלא בכיסאות להשכרה. בנוסף – הכניסה למים "פקוקה" במתרחצים היושבים על כסאות בתוך המים. חוף חוקוק/החוף הירוק, המטופח, פנוי מכיסאות לחלוטין. הנופשים מבלים בפינות מוצלות ליד האוהלים המרוחקים מקו המים.

הצפיפות מבריחה נופשים לחופים לא מוכרזים – ומסוכנים

זוהי הפעם השלישית בה מבצעת "צלול" את מדידת הקיץ בחופים, כדי לעקוב אחר מגמת ההשתלטות של הזכיינים הפועלים בחופים על שטחי החוף המיועדים לציבור הרחב. ממצאי הבדיקה מגלים כי חלה מגמת שיפור ברבים מהחופים, שמקצים שטחים נדיבים הפנויים מכיסאות, אך עדיין ישנם חופים בהם מי שמעוניין לבלות מבלי לשכור כיסא או מיטת שיזוף לא ימצא מקום. תופעה זו ניכרת במלוא עצמתה בחודשים יולי אוגוסט, בהם החום בשיאו וכמות המתרחצים היא הגדולה ביותר בשנה – מה שמאפשר לזכיינים למקסם רווחים.

"חופי הים שייכים לציבור – לא לרשויות המקומיות ובוודאי שלא לזכיינים המפעילים אותם, ולכולנו מגיע לבלות בחופים נקיים, בטוחים – ובחינם. זהו מקום הבילוי הציבורי האמתי, והוא צריך להישאר שווה לכל נפש. דמי הזיכיון הנגבים מהזכיינים אמנם גבוהים אך הניסיון שלהם לגלגל את העלות על הנופשים על ידי פרישת כסאות מוגזמת בחופים, מדירה את רגליהם של מי שהבילוי בחוף ציבורי הוא היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם", אמרה מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס. "יתרה מזאת, הצפיפות בחופים והעדר מקום פנוי מכיסאות, מאלצים נופשים רבים לעבור לחופים בלתי מוכרזים, שבנוסף להיעדר מצילים מתאפיינים גם בלכלוך רב, מאחר שהרשויות אינן מנקות אותם בתדירות גבוהה. רחצה בחוף ללא מציל חושפת את הציבור לסכנת חיים.

מים ב-12 שקל; שליש בירה ב-28 שקל, אבטיח ב-39 שקל

בדיקת "צלול" כללה גם סקר מחירים בקיוסקים ובמסעדות בחופים, והשוואה למחירים שנגבו בתקופה המקבילה אשתקד.

מחירו הממוצע של בקבוק מים אישי הוא כ-10 שקלים. המחיר הגבוה ביותר נמצא בחוף זבולון בהרצליה (13 שקל); המחיר הזול ביותר – 5 שקל בחוף דלילה באשקלון. בחוף הצוק ובננה ביץ ובחופי הכנרת – 7 שקל ובחופי הצפון – שבי ציון ודור – 8 שקל. ב-13% מהחופים נרשמה עליית מחירים לעומת אשתקד. ב-20% מהחופים נרשמה ירידת מחירים. ברוב החופים (67%) המחיר לא השתנה. המחיר הממוצע לבקבוק מים עומד על 10 שקל.

הבירה היקרה ביותר – בחופי תל אביב עלות " שליש" היא בין 24 ל-28 שקל; הזולה ביותר בחוף חוקוק – חצי ליטר ב-18 שקל. בכמעט מחצית מהחופים מחיר הבירה עלה לעומת הבדיקה הקודמת.

אבטיח הוא אולי המוצר היקר בחופים: בין 36 ל- 39 שקל, בנתניה, הרצליה ותל אביב. ו-15 שקל בחוף דלילה באשקלון.

שכירת הכיסא – היקרה ביותר  בחוף הסלע בבת-ים- 18 שקל. הזול ביותר בנתניה, בחוף העירוני בטבריה, בחוף דלילה ובחוף זיקים (5 שקלים), בחופי תל אביב העלות היא שישה שקל. ב-67% מהחופים לא חל שינוי במחירים, המחיר הממוצע-  10 שקל

עלות שכירת שמשיה -מ 5-10 שקל בממוצע. העלות היקרה ביותר היא בחוף דלילה, אשקלון – 10 שקל ובחוף הסלע בבת-ים – 18 שקל.

ישראל היום: איזה חום

ישראל היום איזה חום

 

הארץ:

הארץ מחירון חופים

מעריב: איזה חום

מעריב איזה חום

מאקו: שערוריית המחירים בחופים

גל"צ: ראיון על רכז הים של "צלול", צפריר גדרון.

 וואלה: חום יולי אוגוסט הזכיינים משתלטים על החופים.

חדשות אשקלון: חופי אשקלון הזולים בארץ.

ביטאון מק"י

דרוש חוף בחינם

קול הרצליה

ידיעות אשדוד:

ידיעות אשדוד