בג"ץ ביטל את המתווה. "צלול" לממשלה: זו הזדמנות לחשוב על הסביבה

אסון מפרץ מקסיקובעקבות ביטול מתווה הגז על-ידי בג"ץ, קוראת עמותת צלול לממשלה לנצל את ההזדמות ולהקדיש מחשבה גם למנגנוני השמירה על הים בתהליך הקידוחים: להוסיף דרישות לביטוח ולערבויות של החברות, שיגנו על הים ועל כלכלת המדינה במקרה של דליפה. במקביל, דורשת "צלול" לזרז את המוכנות לטיפול בדליפות בים באמצעות אישור חוק התלמ"ת וציוד המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות בציוד מתאים למקרה של דליפה בים. עוד דורשת "צלול", להפריד בין סמכויות משרד האנרגיה וסמכויות המשרד להגנת הסביבה בנושא הקידוחים. הפרדה זו הכרחית כדי שהגוף המאשר את הקידוחים לא יהיה גם זה המפקח עליהם, כפי שהדבר קורה כיום.

הישג ל"צלול": חוק השקיות עבר

מדוזות ושקיתהכנסת אישרה את חוק השקיות, שמשמעותו הפסקת חלוקת שקיות "גופיה" בחינם וגביית תשלום בעבור כל שקית שהציבור נוטל במרכולים וברשתות השיווק. את הצעת החוק יזמו "צלול" והמועצה לארץ ישראל יפה. התמורה שתגבה בעבור השקיות תועבר לקרן לשמירת הניקיון ותשמש ליישום החוק ולחינוך.

למרות ההישג הגדול, החוק מחמיץ את מטרתו המרכזית שהיא הפחתת השימוש בשקיות שכן, למרות הצעת "צלול" והמרכז לארץ ישראל יפה, להטיל על הציבור תשלום  של 30 אג' לשקית, הוועדה, אישרה בסופו של דבר תשלום של 10 אג' לשקית בלבד. לא רק זאת, לחוק לא נוספו סנקציות שיופעלו על מי שאינו מיישמו.

לדעת "צלול", כדי לשנות הרגלים,  צריך חוק אמיץ ובלתי מתפשר, שיגרום לציבור לקחת פחות שקיות במרכולים. חוק המחייב תשלום של 10 אג' בלבד, שאין לצידו סנקציות למי שאינו מקפיד על החוק, נועד כדי לעבור בכנסת בקלות והוא ישאיר את הציבור אדיש.

"צלול" מתחייבת

אמנם, לא לחוק הזה פיללנו, ואנחנו חוששים ש 10 אג' לשקית לא יגרמו לציבור להפסיק להשתמש בשקיות, והוא גם לא קובע יעדים להפחתה וענישה למי שלא יעמוד בו 
ועם זאת, בזכות עבודה מאומצת שלנו, החוק עבר כחוק ולא כמהלך וולנטרי מול רשתות השיווק – כמו שרצו לעשות במשרד להגנת הסביבה, הכסף מהשקיות יילך לקרן הניקיון ולא יישתה לקופת המדינה והשקיות של הפירות והירקות יהיו בלי ידיות – כדי שלא יעבירו משם אל הקופות. הרבה מאבקים קטנים שהצטברו להישג חשוב.

"צלול" מתכוונת לעקוב אחרי כמות השקיו – האם קיימת עליה או ירידה בשימוש בהן ולתקן ולשפר את החוק בעתיד. 

 

תקשורת:

גל"צ: חוק השקיות עבר לקריאה שניה ושלישית במליאה.

 

 

 

 

צלול: "לא נסכים להחזרת הזיהום למפרץ אילת"

מודעה אילת 2צלול מחדשת את המאבק למען מפרץ אילת והודיעה כי תתנגד לתוכנית משרד החקלאות להשיב את כלובי הדגים המזהמים למפרץ.

משרד החקלאות מקדם תוכנית להקמת פרויקט ענק של גידול דגים במפרץ אילת, שיכולל גם הקמת ברכות לגידול דגי מאכל, בכמות של 5,000 טון לפחות, שיגרום לזיהום מי המפרץ ולהרס שונית האלמוגים הרגישה שבו. עוד מתנגדים לתוכנית, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.

עמותת צלול היתה זו שגרמה להוצאת כלובי הדגים המזהמים ממפרץ אילת והיא לא תאפשר את החזרתם אליו.

המשך קריאה

 03228e4fעמ2עמ3

מתחדש המאבק הסביבתי - דגים

 

 

ביוב שוב זרם לים בהרצליה. צלול: "חופי ישראל תחת מתקפת ביוב"

בעקבות תקלה בצינור הביוב של המרינה בהרצליה הוזרמו שפכים לים וחופי הרחצה נסגרו. הגולשים הזועמים טוענים שזו הפעם השניה שבה החופים נסגרו. בעמותת צלול מתריעים: "עונת הרחצה בפתח וחופי הרחצה תחת מתקפת ביוב. שפכים וקולחים זורמים לים דרך הנחלים ודרך צינורות לא מתוחזקים. הגיע הזמן שהרשויות יגבירו את האכיפה על המזהמים".

ישראל תחת מתקפת ביוב

 

 

 

 

תושבי בת-ים זועמים: "רוצחים לנו את החופים"

בת ים3תושבי בת ים, בשיתוף עמותת צלול הפגינו כנגד גזילת החופים והפקרתם על ידי העיריה. במהלך ההפגנה הניפו התושבים שלטים עליהם נכתב "רוצחם לנו את החופים", "יציקות במקום חולות ו"עיריה של שקרנים, לוקחים לנו את החופים".

ההפגנה היא שיאה של מחאה ציבורית שהחלה בשבועות האחרונים כנגד מה שנראה כגזל מתמשך של החופים, בחסות העירייה, שמטרתו להעשיר את היזמים על חשבון כלל הציבור.

את המאבק החלו מספר גולשים, החברים במגני הים של "צלול", המנסים להציל את חוף הלגישה "טובגו", שנהרס כמעט כליל לאחר שהעירייה השליכה למים סלעים ופסולת בניין, שגרמו לנזק קשה לחוף.

עמותת צלול בשיתוף התושבים מובילים את המאבק למען חופים פתוחים ובטוחים לטובת כלל הציבור.

בתמונה: סלעים על חוף טובגו מונעים גישה למים.

טובגו

 

נסראללה מאיים, המשרד להגנת הסביבה גורר רגליים, "צלול" דורשת לרדד את המיכל

 

ביבי בוםמנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, הכריז כי טיליו מכוונים למיכל האמוניה, שלפגיעה בו צפוי אפקט של פצצת אטום. למשרד להגנת הסביבה אין תשובה לאיומים אלה.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התחייב בכנס רשויות מקומיות שנערך בחיפה ב-20 בינואר 2016, כי בתוך ארבעה שבועות, יסגר המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. פרק הזמן המובטח עבר, ועתה מתברר שארוכה עוד הדרך: מחיר הגז אינו ידוע והמשרד להגנת הסביבה אינו מסוגל להתחייב בפני היזמים בשאלות מהותיות: האם יבוא האמוניה לארץ יאסר והאם יאסור הקמת עוד מפעל. בהיעדר תשובות לשאלות אלה, היזמים לא יכולו להשיב למכרז.

גם שר האוצר, משה כחלון, וראש עיריית חיפה, יונה יהב, הגדילו לעשות כשהעלו את השאלה – האם יש רשות אחרת שתסכים לקלוט את המיכל. שאלה שכל מטרתה היא לומר לציבור, שבפעול אין להם שום כוונה להזיז את המיכל ממקומו.

עמותת צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה, להורות על הקטנת כמות האמוניה במיכל ללא דיחוי ולהתחיל בצעדים לסגירתו הסופית – עם או בלי חלופה.

היסטוריה של דחיות

תקשורת:

מעריב – מיכל האמוניה עדין במפרץ חיפה למרות שלל התוכניות לסלקו.

ערוץ 7 – מיכל האמוניה בחיפה פצצה מתקתקת.

ניוז 1 – נסראללה, כמגן הזיהום האקולוגי של ישראל

וואלה – פועלים לפנות את מיכלי האמוניה עוד לפני דברי נסראללה טרללה.

ידיעות המפרץ:

ידיעות המפרץ

 

 

 

צלול נגד צמצום פארק הקישון

פארק הקישון 2"צלול" מתנגדת לכוונת המשרד להגנת הסביבה לתמוך בתביעתה של חברת נמלי ישראל (חנ"י) לצמצם את שטחו של פארק הקישון המתוכנן במורד הנחל ל-160 דונם בלבד. במכתב לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, כתבה "צלול", כי  הופתעה לשמוע, שדווקא המשרד להגנת הסביבה אינו תומך בתוכנית פארק מורד נחל קישון ומוכן לעשות ויתורים מפליגים בהקצאת הקרקע לטובת חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י) ועיריית חיפה, תוך פגיעה קשה בבתי הגידול ובעתודות הקרקע של הפארק המתוכנן.

התוכנית המקורית הייתה להקמת פארק בשטח 1,200 דונם. בלחץ חנ"י קוצצה התוכנית ל- 586 דונם, ואילו כיום התוכנית בה תומך המשרד להגנת הסביבה, בניגוד לדעת גורמי המקצוע ומומחים בתחום שיקום הנחלים, היא להקמת פארק מקוצץ בשטח של 160 דונם בלבד! (במורד הקישון בתחום העיר חיפה קיים פארק קטן בשטח של 33 דונם).

רק לשם השוואה, שטחו של פארק הירקון מכביש גהה במזרח ועד לשפת הים, כ-3,500 דונם, בשטחים היקרים ביותר במדינה. שטחו של פארק נחל באר שבע כ- 5,300 דונם (מתוכם בוצעו בפועל 1,000 דונם). שטחו של פארק אריאל שרון כ- 8,000 דונם.

במכתבה לגבאי ציינה "צלול", כי לפארק חשיבות רבה לעיר חיפה ולאזור זה,  שנחשב לאחד המזוהמים במדינה, אם לא המזוהם שבהם. הפארק המתוכנן חוצץ בין מפעלי התעשייה המזהמים לבין המרחב העירוני של מטרופולין חיפה, משמש כריאה ירוקה באזור אורבני צפוף ומשמר נופים ואתרי טבע שנעלמו מנוף הארץ, ובראשם נוף המלחה (אפנדיקס), הנחשב לערך טבע ייחודי ונדיר ביותר. לדעת "צלול", הקמת משטחי אחסנה לטובת הנמל, תגזול שטחים יקרים אלה, תגרום להרס בתי גידול, לפגיעה קשה בערכי טבע ונוף ולפגיעה בהנאת הציבור ממשאביו.

בשנים האחרונות השקיעה המדינה סכום עצום בחפירת קרקעית הנחל והיא מתכננת להקים מול מפעל בז"ן, פארק המבוסס על קרקע החשודה כמזוהמת, אף יתכן כי היא מכילה יסודות רדיואקטיביים ומזהמים נוספים. לדעת "צלול", חשוב יותר שהמשרד להגנת הסביבה ישקיע מאמצים גם בהקמת פארק שהציבור יוכל לבלות בו ולא בפארק שבטיחותו מוטלת בספק.
המשרד להגנת הסביבה היה זה שהקים את רשויות הנחל, מתוך הבנת חשיבות תפקידם לשמירה על הטבע ולרווחת הציבור. טוב יעשה המשרד אם יתמוך באינטרסים של הנחלים, הסביבה, החי והצומח במקום לדאוג לאינטרסים של גופים כלכליים.

תקשורת: הד הקריות

פארק בקישון

עמית ענבר: "גם אני מגן ים של עמותת צלול"

עמית ענבר, גולש רוח אולימפי בעבר ונציג ישראל.  מנהל בתי ספר לגלישה מזה 25 שנה. (סאפאווי בשנים האחרונות) עוסק בפעילות בים כבר 35 שנה.

להמשיך לקרוא

מיכל האמוניה: המכרז פורסם. האם מחיר הגז הוא המכשלה הבאה?

amoבאיחור של שבעה חודשים השלים המשרד להגנת הסביבה את פרסום המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. עתה מתעוררת שאלה חדשה: האם מחיר הגז הגבוה בארץ ימנע מהחברות להשתתף במכרז.

שאלה זו מתעוררת על רקע טענות החברות המעוניינות להשתתף במכרז, לפיהן מחירי הגז בארץ גבוהים באופן משמעותי לעומת מחיר הגז בעולם. עובדה שהופכת את המפעל ללא תחרותי לעומת יצרנים אחרים בעולם. לא רק זאת. על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם, ספק אם יצליחו להשיג מימון מבנקים בינלאומיים, שיביעו חוסר אמון במפעל על רקע מחיר הגז הגבוה. למשרד להגנת הסביבה, שפרסם את המכרז אין לפי שעה כל תשובה לשאלות אלה. משמעות הדבר היא, חשש מפני דחיה נוספת בהקמת המפעל והמשך סיכון חיי תושבי חיפה והצפון.

מדריכים בדרכים שומרים על הים

נטעיםשיתוף פעולה בין עמותת צלול לבין ארגון "מדריכים בדרכים" הניב פרויקט חינוכי חדש המותאם לתלמידי כיתות ג'-ו', שבמרכזו חינוך לשמירה על הים ועל החופים.

במרכז הפרויקט הכשרת תלמידים, המלמדים את חבריהם לכיתה על חשיבות השמירה על הים ועל והחופים מתוך כוונה להפכם לשגרירים צעירים של נושא זה בפני חבריהם ובפני יתר בית הספר.

בית הספר הראשון שבחר לאמץ את הפרויקט הוא ביה"ס "נטעים", רמת גן. השיעורים שהעבירו התלמידים זכו להצלחה רבה ולהערכה רבה מצד התלמידים ומצד צוות המורים.

אנחנו בדרך לבית הספר הבא…

 

"צלול" הצטרפה לעתירה כנגד מתווה הגז

אסון-מפרץ-מקסיקועמותת "צלול" הצטרפה כידידת ביהמ״ש לעתירה המרכזית של התנועה לאיכות השלטון, אט״ד והפורום הישראלי לאנרגיה כנגד מתווה הגז. ב-28.1.16 אישר בית המשפט את הבקשה.

ידיד בית המשפט  הוא מוסד משפטי שמטרתו לסייע לבית המשפט לתרום לגיבוש  עמדתו תוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים

לדעת צלול, מתווה הגז שאושר בממשלה ובכנסת מסוכן לציבור ולים, שכן הוא אינו כולל הגנות מספיקות מפני תאונת קידוח, הוא אינו מטיל על החברות חובה לרכוש ביטוח גבוה מספיק למקרה תאונה ואינו מחייב את המדינה להיערך לאסון. בכך הוא חושף את הים ואת כלכלת ישראל לסכנה גדולה.

 

תחקיר "בוקר טוב ישראל": כך מזהם חיל הים את הים התיכון

מעדויות חיילים בחיל הים שהגיעו לגלצ עולה כי ספינות החיל הים שטות אל מחוץ לתחומי המים הריבוניים של מדינת ישראל, ומזרימות מי שפכים המכילים מזהמים אל תוך הים התיכון

טל זרביב

לפי נתוני האו"ם, בכל שנה מוזרמים לים התיכון יותר מ-650 מיליון טון שפכים. תחקיר גלצ חושף הבוקר (שני) כי לפחות לחלק מכמות הזיהום האדירה הזו אחראי חיל הים שלנו. מחסור במכלי אחסון גורם להזרמה בלתי אחראית של שמנים מחדרי המכונות אל הים התיכון.

שמנים, דלק משומש ומי קירור של גנרטורים – אלה רק חלק מהמזהמים שנאגרים בתחתית חדר המכונות של כל ספינה בצה"ל, ואלה נשפכים לכאורה לים. "בילדג' הם דלקים ושמנים, גריז מים של מנועים שנופלים לתחתית המדור בחדרי המכונות", אמר לגלצ חייל בחיל הים.

"יש צורך לפרוק אותם כשהם מכבידים על הספינה, פורקים אותם לצערי לים, כשאנחנו מחוץ לנמל", המשיך החייל לתאר את ההליך המזהם, "זה מים בצבע שחור, מסריחים מאוד כמו ביוב, כמויות של מעל ל-100 ליטר ליום הפלגה, כשיוצאים להפלגה פעם בשבוע למשך יומיים ואף יותר".

כמה מהמשרתים בחיל הים בעבר ובהווה מעידים כי בכלי השיט הישנים אין כלל מכלים ייעודיים לאיסוף הנוזלים עד העגינה בנמל, שם עוברים פירוק. כך שפריקתם נעשית קצת מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, אבל כן בשטח הימי שבו יכולה המדינה להשתמש לצרכים כלכליים.

חיילים שהעלו את המחדל בפניי המפקדים, זכו לתשובות מתחמקות: "פליטת הבילדג' היא דבר שמבוצע שנים על גבי שנים, בצורה סיסטמית ובאדישות יתרה, הדבר הזה בלתי נסבל. חיל הים שאמור להגן על הים מזהם והורג את בעלי החיים. וזה דבר שאי אפשר לעבור עליו בשתיקה".

מדובר במזהמים מסוכנים, ואם יזרמו לאזור החוף הם עלולים לפגוע במערכות החי, הצומח וגם בבריאות המתרחצים. מנכ"לית עמותת "צלול", מאיה יעקובס, קוראת לחיל הים לשאוף לתקנים גבוהים יותר של שמירה על הים.

"אנחנו מודעים לזה שכלי שייט צבאים פטורים מאמנות ומחוקים בינלאומיים, אבל אנחנו היינו מצפים מחיל הים לשמור על הים כפי ששומר על ישראל", אמרה יעקובס.

מדובר צה"ל נמסר: "בספינות חיל הים מי השיפוליים (בילדג') נאגרים במכלים ייעודיים ונפרקים בחוף, במערכת הנמצאת בנמל. לעיתים, בשל תקלה או הפלגה באורך חריג, נדרש לפרוק חלק מהנוזלים לים. הפריקה מבוצעת בטווחים רחוקים מהחוף, על פי הפקודות והנהלים הצבאיים והממשלתיים".

מנקים (שוב) את חוף פלמחים

פלמחים 2ושוב חזרנו לנקות את חוף פלמים – אחד החופים היפים, אך המזוהמים בארץ, שהרשויות מתעלמות מקיומו ומהצורך לנקותו. גם הפעם, כ-90 תלמידים מבית הספר מקיף ח' בראשון לציון, פשטו על החוף ואספו מאות ק"ג של אשפה – פסולת פלסטיק, חבלים, רשות דיג, מכלי פלסטיק ועוד. הפסולת מושארת על-ידי הנופשים על שפת הים, נסחפת למים עם הרוח ועם הגלים ובת סערה מושלכת בחזרה לחוף. עד שהציבור לא ילמד שלא להשאיר פסולת על החוף ועד שהרשויות לא יבינות שתפקידן לנקותה. החופים שלנו ימשיכו להיות מלוכלכלים.ץ

זה מה שכתבה רכזת המתנדבים, בר עמר:"הבוקר יצאתי שמחה ונרגשת למפגש עם 90 תלמידי תיכון חדורי מוטיבציה ואהבה לים  כדי לנקות את חוף פלמחים. גילוי נאות: חוף פלמחים הוא החוף הביתי שלי, זה שליווה אותי בכל הצמתים החשובים של חיי. הוא היה שם עם המשפחה בילדות, עם החבר הראשון… ואלו שאחריו…עם החברות, והרבה לבד. גם כשעצוב, גם  כששמח. הים ואני הענקנו אחד לשנייה אהבה ללא תנאים.

נחרדתי לגלות כמויות עצומות של פסולת מגוונת: בקבוקים,  שקיות, אוזניות, מנורות פלורסנט, צינורות, מוצרי היגיינה נשית ועוד דברים שמקומם אינו בים.הנערים והנערות עשו עבודה מדהימה, אספו כמויות רבות של שקיות מלאות בפסולת,

אבל אפילו 90 איש לא הצליחו לנקות את כל האשפה שהייתה בחוף, ועבודה רבה עוד לפנינו.הים הוא של כולנו, הוא כאן למעננו. עשו טובה לעצמכם ולים. בפעם הבאה שאתם הולכים לים השאירו ת'פלסטיק  בבית. כדי שכולנו נוכל ליהנות מים צלול.

פלמחים1

 

 

מגן ים צלול

בכל חודש נביא לכם את סיפורו של מגן ים מצטיין במיוחד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


גוני שילר, מגן הים לחודש מאי 2016

בן 13, תלמיד בית הספר הסביבתי "נטעים" ברמת גן. מגן ים של עמותת צלול ים בשבילי זה הנאה וגם אהבה, אני חותר… קראו עוד >>

יונתן יעקובוביץ': "הים הוא אהבת חיי"

" יונתן יעקובוביץ, עו"ד, בן 33, תושב הרצליה מבטן ומלידה. מכהן כחבר מועצה בעיריית ,הרצליה וכיו"ר החברה העירונית לפיתוח התיירות…. קראו עוד >>

עמית ענבר: "גם אני מגן ים של עמותת צלול"

עמית ענבר, גולש רוח אולימפי בעבר ונציג ישראל.  מנהל בתי ספר לגלישה מזה 25 שנה. (סאפאווי בשנים האחרונות) עוסק בפעילות… קראו עוד >>

עופר דובנוב: "הים הוא עורק החיים של המדינה"

מנהל מרינה תל אביב מזה שמונה שנים. ניהל בעבר חברת כלי-שייט בהרצליה וחבר במגני הים  של עמותת צלול. מה זה… קראו עוד >>

בג"ץ בעקבות עתירת "צלול": יש לדרוש ערבויות גבוהות מקידוחים מסוכנים

אסון-מפרץ-מקסיקובג"ץ דורש מהממונה על הנפט להטיל על קידוחי גז ונפט ימיים מסוכנים ערבות גבוהה בהתאם לרמת הסיכון. דרישה זו של בג"ץ באה בעקבות עתירה של עמותת צלול כנגד הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה.

מטרתן של ערבויות היא להבטיח שבמקרה של תקלה, דליפה או מצב חירום אחר יהיו בידי החברות משאבים כספיים זמינים באמצעותם ניתן יהיה להתמודד עם אירוע באופן מידי. בנוסף, הערבויות אמורות לתמרץ את החברות לפעול על-פי עקרון הזהירות המונעת ולהשקיע את מירב המאמץ  במניעת דליפות  נפט, שמן או חומרים מסוכנים לים.

יצוין, שבמשך שנים המדינה לא טרחה לגבות מרוב מחפשי הגז והנפט את הערבויות ע"פ חוק. בעקבות לחץ ציבורי של "צלול" ודו"ח של מבקר המדינה בנושא זה, פרסמה המדינה, בפברואר 2014, הנחיות לגבי גובה הערבויות.

ההנחיות קבעו, בין היתר, כי בעלי זכויות קיימות בים חייבים להפקיד ערבות בסיס של 2.5 מיליון דולר וערבות נוספת של חמישה מיליון דולר לפני ביצוע הקידוח. עוד נקבע, כי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה רשאי להגדיל את גובה הערבות הנוספת בנסיבות מיוחדות, כאשר רמת הסיכון הנשקפת מהקידוח עולה. אחרי תקלה או דליפה למשל. כך היה במקרה של רישיון עמית (היום חזקת לוויתן) שתחילה נדרשה להפקיד ערבות של 15 מיליון שקל ולאחר דליפה ממושכת בקידוח לוויתן 2 עלה הסכום ל-30 מיליון שקל.

בתגובה להנחיות הממונה על הנפט, עתרו שתי חברות חיפושי נפט, ובעקבות עתירתם פורסמו בספטמבר 2014 הנחיות מתוקנות לפיהן לממונה על הנפט אין סמכות להגדיל את גובה הערבות  בהתאם לסיכון הנשקף מהקידוח וכי יש לו סמכות להפחית את גובה הערבויות מרמת המינימום.

"צלול" עתרה לבג"ץ, באמצעות עורכות הדין חיה ארז וחגית הלמר, בטענה שההנחיות מספטמבר 2014 מנוגדות לחוק ויש לתקנן. ראשית טענה "צלול" כי על ההנחיות לקבוע מפורשות שלממונה על הנפט סמכות להגדיל את גובה הערבות במידה ורמת הסיכון מהקידוח עולה – כפי שקובע החוק. עוד בטרם הדיון בעתירה השיבה המדינה לטענה זו ואמרה כי נוסח ההנחיות מקנה את הסמכות הזו לממונה.

טענה שניה של "צלול" הייתה כי החוק אינו מקנה לממונה סמכות להפחית את גובה הערבות מרף המינימום. המדינה כפרה בטענה זו אולם השופטים מרים נאור, אסתר חיות ויורם דנציגר לא קיבלו את עמדתה. הם הציעו לנציגי המדינה לשקול לתקן את ההנחיות כך שייקבע מפורשות כי לממונה אין סמכות להפחית מגובה ערבות המינימום בדיעבד – ולהימנע ממתן צו על תנאי בנושא.

מאיה יעקבס מנכ"ל צלול אמרה: "הים הוא המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל וחובה עליה להבטיח שמי שקודח בו יפעל באחריות. הערבויות אמורות לשמש כמקור המימון הראשוני לטיפול בדליפה וזיהום בים אם תתרחש, כדי שהעלויות הגבוהות לא יגולגלו אל הציבור. בית המשפט קבע היום,  כי יש לאפשר דרישת ערבויות גבוהות יותר ככל שהקידוחים מסוכנים יותר. לצערי סכומי הערבויות עדיין נמוכים מדי ולא מהווים תמריץ עבור החברות לפעול באופן מירבי למניעת דליפות. בבית המשפט נציגי המדינה העדיפו להגן על האינטרסים של חברות הנפט מאשר על האינטרס הציבורי".

פרסום בתקשורת:

תשתיות

עופר דובנוב: "הים הוא עורק החיים של המדינה"

עפר דובנוב מרינה תל אביבמנהל מרינה תל אביב מזה שמונה שנים. ניהל בעבר חברת כלי-שייט בהרצליה וחבר במגני הים  של עמותת צלול.

מה זה ים בשבילך?

"ללא ים מדינת ישראל לא יכולה להתקיים. אני מאמין שכשגורמים נזק לים ולסביבה, זה חוזר אלינו כבומרנג ובכך אנחנו פוגעים בעצמנו. עבורי, הים בישראל הוא ראשון במעלה מבחינת חשיבותו הכלכלית, האנרגטית והתרבותית. לכן, בשבילי הים הוא הכל.

מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות איתן נאלצת להתמודד כשנכנסת לתפקיד?

"כשנכנסתי לתפקיד זיהיתי כשלים רבים בהתנהלות המרינה בתחום הסביבתי: תשתיות מוזנחות שגרמו לזיהום הים, סירות ישנות שהיוו מפגע סביבתי ובזבוז מים רב. נראה כי לנושא איכות הסביבה לא הייתה חשיבות כלל. בתוכנית העבודה שהצגתי הראיתי כיצד ניתן לפתור את הבעיות הקיימות מתוך ראייה סביבתית. האמנתי שכאשר ערכי איכות הסביבה יובילו את מקבלי ההחלטות, ניתן יהיה להפוך אותה למרינה היפה ביותר בישראל".

מהן הפעולות שבהן נקטת על מנת להנחיל את משנתך הסביבתית?

פעלתי לאורם של שלושה עיקרים: חינוך, הסברה ואכיפה מוגברת. בעזרת חינוך והסברה הציבור לומד כיצד יש לנהוג ומה נדרש ממנו. בעזרת אכיפה מוגברת מוודאים שאכן האנשים עומדים בדרישות. אני ידוע כמנהל מרינה 'קשוח' ואין לי בעיה עם זה, כל עוד המרינה נקייה ולא מזהמת את הים והסביבה. אני מאמין במתן דוגמא אישית, בכל בוקר אני מסייר ברחבי המרינה מוודא שנקי ומסודר. במידה ואני רואה כי ישנן הפרות אני לא חוש להעיר לאנשים ולתעד את המקרים בעזרת מצלמה. ב- 2009 החלטתי מיוזמתי להביא לארץ את תקן הדגל הכחול (תקן הניתן למרינות ירוקות) בו מרינה תל אביב עומדת משנת 2012 ובמקביל אני מחויב לתקןISO העולמי".

מהו החזון שלך לחמש השנים הקרובות?

"הגדלת מספר מקומות העגינה, תוך עריכת סקרים סביבתיים מחמירים שמטרתם למנוע פגיעה בים ובחוף. הפיכת נמל תל אביב לירוק (שלוחה של מרינה תל אביב) בו יפעלו כל כלי השייט הבלתי ממונעים- מפרשיות, סאפים, קייאקים ועוד. בדרך זו יוכל הציבור הרחב ליהנות מחוויית ים (ולא רק בתי קפה) כשהוא מגיע לנמל, זה גם יכול לפתור את בעיית הצפיפות בחופים של משתמשי הים (הסאפ). זה גם יתרום למודעות בצורך בשמירה על המשאב האדיר הזה שלנו".

למה חשוב להצטרף למגני הים? למה אני הצטרפתי?

"הים הוא עורק החיים במדינה. חתכת את העורק הראשי- איבדת את המדינה".

רוצים גם להגן על הים? הקליקו והצטרפו!

מרינה תל אביב 2

 

חקירה בחלץ בעקבות דרישת "צלול"

helezבעקבות דרישת "צלול" המשרד להגנת הסביבה שוקל לפתוח בחקירה כנגד לפידות-חלץ, המחזיקה בשדה הנפט חלץ מזרחית לאשקלון. לטענת המשרד  השותפות הפרה לכאורה את תקנות  בנוגע לטיפול בחומרים מסוכנים תוך גרימת מפגעים סביבתיים.

במהלך מאי 2015 חשפה עמותת צלול  זיהום קרקע קשה באתר הקידוחים. העמותה העבירה את הממצאים למשרד להגנת הסביבה תוך דרישה להפסיק באופן מידי את הזיהום ולהעניש את המזהמים. בתגובה הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא  "שוקל את הפעלת הסמכויות המשפטיות שבידו, לרבות הוצאת צו הפסקה מנהלי, הטלת עיצום כספי ופתיחת חקירה פלילית" נגד לפידות חלץ ונושאי משרה בחברות" וזימן את מנהלי החברה לשימוע.

"צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה שלא להסס ולפתוח בחקירה פלילית כנגד לפידות-חלץ, שכן  קידוחי הנפט והגז הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאסון סביבתי ורק פיקוח הדוק, ומדיניות אכיפה של אפס סובלנות נגד מזהמים, תוכל לשמש ככלי הרתעה כנגד החברות ולהקטין את הסיכוי לדליפות ביבשה ובים.

 

תקשורת:

דה מרקר: לפידות חלץ נופלת ב-8.3% המשרד להגנת הסביבה שוק לפתוח בחקירה.

תשתיות: זיהום קרקע בחלץ, המשרד להגנת הסביבה שוקל לפתוח בחקירה.

 

שירים בראש צלול על הים

מה יותר כיף? ללכת לים או לשיר על הים? בעצם, למה לא ליהנות משניהם? גם ללכת, לשים מגבת על החוף וליהנות מהים והגלים וגם לשיר את השירים הכי יפים שנכתבו על הים.

ריכזנו לכם את השירים הכי יפים שנכתבו על ים. תבלו על החוף!

 

 

2015 – ים של פעילות

קולגשנה עמוסה עברה עלינו בהגנה על הים, על החופים ועל הנחלים שלנו.

ניהול הים התיכון

קדמנו את חוק אזורים ימיים, שיונח בקרוב על שולחן הכנסת. החוק נועד להסדיר את השימושים בים ואת ניהול הים. במקביל להצעת החוק קדמנו רעיון להקים רשות ים וחופים שתנהל את הים שלנו, שכיום אחראים עליו 11 משרדי ממשלה ללא יד מכוונת. התוצאה היא התנגשות של אינטרסים וסכנה אמיתית למשאב.

מתווה הגזקידוחי הגז והנפט

נלחמנו במתווה הגז ודרשנו להכניס לתוכו סעיפים סביבתיים שבלעדיהם הים שלנו נתון לסכנה קשה למקרה של דליפת גז, נפט או קונדנסייט; השתתפנו בהפגנות כנגד המתווה, דרשנו לעגן בחקיקה רגולציה סביבתית לים; תרגמנו את הדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט ודרשנו מהממשלה לאמץ את עיקריה. בנוסף, דרשנו מהמדינה לאשר את חוק התלמ"ת ולצייד את המשרד להגנת הסביבה ואת הרשויות המקומיות בציוד מתאים להגנה מפני זיהום ים. עוד דרשנו שהדיונים בנושא הגז והנפט יהיו שקופים לציבור.

חוף הצוק 23.3.08 003הים הוא של כולנו

במהלך הקיץ ערכנו מדידה שתפקידה לבדוק כמה סמ' חוף נותרו למי שרוצים לפרוס מגבת ואינם מעוניינים  לשכור כסא מזכיין. התוצאות הראו שהשטח הפנוי הולך ומצטמצם. בדיון שיזמנו בוועדת פנים והגנת הסביבה דרשנו לקבוע שבכל חוף יוקצו שטחים שאינם מכוסים בכסאות להשכרה.

אשפה על החופים

דרשנו מהממשלה להקצות תקציב ייעודי בסכום של כ-15 מיליון שקל לניקיון חופים מוכרזים ושאינם מוכרזים. הכסף יוקדש לניקיון פלמחים- חוף דרומי 212.06.13אינטנסיבי של החוף שימנע הגעת פסולת, ובעיקר פסולת פלסטיק למי הים.

חוק השקיות

חוק השקיות שאנחנו מקדמים נועד לצמצם לחלוטין את השימוש בשקיות פלסטיק. חלוקה חינמית של שקיות משמעותה בזבוז משאבים והמשך הזיהום של הטבע ושל הים וסכנה לבעלי החיים הימיים.

אזרחים בעד הוצאת הבוצה מהים

השפד"ן המזהמם הגדול של הים

מנענו מהנהלת השפד"ן לחמוק מתשלום היטל הזרמה לים ודרשנו את זירוז העבודות שיגרמו להפסקת הזרמת הבוצה לים. מנכ"ל השפד"ן, מרק אוקון, הבטיח (רק אחרי שערכנו הפגנה כנגד החגיגות המוקדמות של תום העבודה, בעיצומה של ההזרמה לים)  שהעבודות יסתיימו בספטמבר 2016. אנחנו נדאג שזה יקרה.

מכרז האמוניה

אחרי לחץ מאסיבי של "צלול" פרסם המשרד להגנת הסביבה ביוני 2016 מכרז להקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם, שיביא לסגירת המיכל המסוכן במפרץ חיפה. למרבה הצער, המכרז פורסם באופן חלקי וחייב את "צלול" להפעיל לחצים נוספים. "צלול" ממשיכה לעקוב בתקווה לסגירת המיכל.

ניקוזהנגר העירוני מזהם את הים

העלנו את המודעות של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לתופעת הנגר העירוני המזהם את החופים והים, מתוך כוונה לצמצם את כמותו ולשפר את איכותו.

נגד צייד דגי בורי

אנחנו מתנגדים לתופעה של צייד דגיגוני הבורי בשפכי הנחלים ודורשים ממשרד החקלאות לפתח טכנולוגיות להרביית דגיגים בבתי גידול ולהפסיק את התפיסה הפראית בטבע.

בריכות דגים

המשכנו גם השנה לדרוש מהממשלה לתקצב את הרפורמה בענף. משרד החקלאות התחייב שזה יקרה במהלך 2016.

נחלים – הזיהום עדין כאן

נחל הקישון 13.1 (37)נחל קישון: עקבנו אחר העבודות לניקוי הקרקעית כדי שאלה לא יהפכו לגורם זיהום חדש.

נחל אלכסנדר: דרשנו מהמדינה להקים מכון לטיהור שפכים ביד חנה, לטיפול בשפכים המגיעים משכם ומטול כרם ומזהמים את הנחל.

נחל לכיש: דרשנו מהעיריה ומהתאגיד העירוני לטפל בכשל של צינורות הביוב העירוניים שהזרימו שפכים לים בספטמבר 2015.

IMG_0644נחל קדרון: אנחנו דורשים מעיריית ירושלים ומתאגיד הגיחון להפסיק להזרים שפכים לנחל קדרון (שליש משפכי העיר זורמים לנחל). במקביל, הגשנו עתירה לבג"ץ כנגד רשות המים וגורמים נוספים, המעקבים את הפתרונות להפסקת הזרמת השפכים. הדיון בעתירה צפוי במהלך 2016.

מגני הים: במהלך השנה הצטרפו אלפי מגני ים, שהתנדבו לפעילות שלנו, יצאו אתנו להפגנות, שתפו פוסטים בפייסובק ועוד ועוד.

ומה ל-2016?

נמשיך בפעילות שלנו במלוא המרץ כנגד סכנת זיהום הים מהקידוחים, כנגד הזרמת שפכים לים ולנחלים ובעד קידום מהיר של מכרז האמוניה. במקבילף נשים דגיש מיוחד על מיגור זיהום החופים, הנחלים והים בפסולת, ובעיקר פסולת פלסטיק. אתם מוזמנים לתמוך בנו במאמץ חשוב זה בהצטרפות, התנדבות, בתמיכה וכמובן בתרומות.

לתרומה לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

מיכל האמוניה: ששה חודשים עברו והמכרז טרם פורסם במלואו

כחלון-וגבאיששה חודשים עברו מהיום בו התייצבו שר האוצר, משה כחלון, והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, בחזית מיכל האמוניה במפרץ חיפה והכריזו כי המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה פורסם. אך למרות ההצהרה החגיגית,  המכרז טרם פורסם במלואו עד עצם היום הזה.  משמעות הדבר היא עיכוב נוסף בהקמת המפעל ובסגירת המיכל המסוכן.

במכתב לשר גבאי כתבה צלול: "ב-13.11.15, כחמישה חודשים לאחר ההבטחה לפרסום המכרז, ובעקבות בקשות רבות של "צלול", פרסם משרדך את החוזה, אך מכרז הקרקע טרם פורסם, וזאת למרות הבטחה שיפורסם עד ה-26.11.15. לדעת עמותת צלול, מדובר בהתנהלות חסרת אחריות של המשרד להגנת הסביבה, שכן אי-פרסום חלקים עיקריים ומשמעותיים מהמכרז גורם לעיכוב בהכרזה על הזוכה במכרז, עובדה שתגרום לעכוב בהקמת המפעל ובעכוב בלתי נסבל של סגירת המיכל המסוכן.

עוד כתבה "צלול": השר להגנת הסביבה הקודם, גלעד ארדן, התחייב בפני הציבור להביא להקמת המפעל עד לראשית 2017 ולגרום בכך לסגירת המיכל המסוכן. גם הממשלה בהחלטתה להקים את המפעל נקבה בתאריך זה. אי- פרסום המכרז במלואו גורמת לדחיית סגירת המיכל למועד בלתי ידוע ולהמשך סיכון חיי תושבי חיפה והמפרץ. על-פי הערכה, כבר כיום נגרם איחור של שנתיים עד שלוש שנים. משמעות הדבר היא, הקמת המפעל לא לפני 2020.
מנתונים שבידי עמותת צלול עולה, כי רעידת אדמה, תקלה (המיכל בן למעלה מ-25 שנה) או פגיעת טיל במפעל האמוניה או במכלית המובילה את האמוניה לנמל, יביאו למותם של 17 אלף איש ולפציעתם של עשרות אלפים. כל דחייה בהקמת המפעל הופכת את הסכנה לממשית יותר ויותר.

את מכתבה סיימה עמותת צלול בדרישה, כי המשרד להגנת הסביבה יפרסם את כל סעיפי המכרז במלואם, ללא כל דיחוי נוסף וימנע בכך אסון נורא.

הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון

הפגנהלמעלה מ-200 מגני ים של עמותת צלול, מתנדבים וגולשים מתל אביב ומהרצליה, השתתפו בהפגנה מול בניין עיריית תל אביב-יפו, במחאה על הזרמת הביוב לים מול חופי תל אביב. המפגינים קראו לאיגודן (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה ולמשרד להגנת הסביבה ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, העיר הגדולה באזור, קראו המפגינים לקחת אחריות ולדרוש את הפסקת ההזרמה.

המפגינים נשאו בידיהם שלטים: "ים תיכון, ים סרחון", "מספיק לחרבן לנו את הים", "אל תהרסו לנו את הים", "הים הוא לא אסלה" ועוד.

במהלך ההפגנה אמרה מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, כי ההזרמה פוגעת באלפי משתמשי הים  גולשים, שחיינים ורוחצים, וכי זו בושה שהעירייה הגדולה והחזקה בגוש דן מסכנת את הציבור וגוזלת ממנו את הים.

עוד אמרה יעקבס, כי ניתן פתרונות חלופיים להזרמה הפראית לים: הקמת מעקפים, הסטת הביוב לצינורות אחרים ועוד וכי הגיע העת להפסיק להשתמש בים בפח אשפה רק משום שזהו הפתרון הזול ביותר".

חופי הרצליה ותל אביב נסגרו לרחצה למשך ארבעה ימים (כ-96 שעות), בעקבות הזרמת שפכים לים, כחלק מעבודות תשתית שמבצע איגוד ערים דן בצנרת הביוב. בכל יום יוזרמו לים כ-180 אלף מ"ק שפכים מזוהמים.

לדעת עמותת "צלול", מדובר בשערוריה, שכן לא יתכן שכל עבודת תשתית בקו ביוב תגרור אחריה באופן אוטומטי הזרמה ביוב לים וסגירת חופים. אמנם שדרוג צנרת ותחזוקתה חשובים מאוד, אך הגיע הזמן שהוועדה למתן היתרי הזרמה לים, המאשרת את ההזרמות לים, תדרוש מהשפד"ן, אך גם מהתאגידים האחרים, פתרונות חלופים להזרמה: עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה עד אפסית, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד.

 

תודה לכל מי שעזר: ל מועדון הגלישה הישראלי, ל טופסי-Topsea surfing center, ל ISea Surfing App, לארגון הגלישה הישראלי, ל Galim Surf, ל Country Surf School ולכל מועדוני הגלישה ואוהבי הים ששיתפו ועזרו.

תקשורת:

msn ביוב זורם בתל אביב: מחרבנים לאנשים על הראש.

ראיון עם מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, אולפן   YNET

 

הפגנה2

 

 

הגדלת מאגר הורקניה, בזבוז כספי ציבור?

נחל קדרוןעמותת צלול פנתה לרשות המים בשאלה האם ועדת ההשקעות של מנהלת תשתיות הביוב,דנה בתוכנית להרחבת מתקן תפיסת שפכי נחל קדרון באתר הורקנייה.

הסיבה לשאלה חשש לפיו מדובר בתוכנית מיותרת הגורמת לבזבוז כספי ציבור.

התכנית, אותה מקדמת אגודת "מי בקעת הירדן", באמצעות חברת הבת "קולחי בקעת הירדן",  כוללת הקמת מאגר עפר בנפח של כ- 1.25 מיליון מ"ק, על פני שטח של כ-200 דונם. מטרת המאגר היא  לתפוס את השפכים המגיעים מירושלים דרך הקדרון, להשהותם ולהעבירם בצינור ישירות למטעי התמרים בבקעת הירדן.

על פי החשש, תוכנית זו יוצרת כפילות מיותרת למכון טיהור שפכים (מט"ש) האוג, העומד בפני הרחבה, שמטרתו  לקלוט את  שפכי אגן הקדרון ולטפל בהם.  חשוב לציין, כי בשל הרחבה זו קיבל מט"ש האוג אישור מועדת החריגים, להקלה באיכות הקולחים עד ליולי 2018. הגדלת המאגר בהורקניה לצד הרחבת מט"ש האוג, משמעותם בזבוז כספי.
עוד ביקשה  "צלול" לדעת האם התכנית נדרשת להליך סטטוטורי ואם כן באיזה מסגרת ומתי יינקט, ולא, האם אישור התכנית בוועדת ההשקעות פירושו ביצוע מידי.

במקביל פנתה צלול למינהל האזרחי בבקשה לדעת האם המאגר הקיים קיבל את כל האישורים הסטטוטוריים הנדרשים.

שערוריה: חופי תל אביב סגורים בעקבות הזרמת ביוב

תמונה11חופי הרצליה ותל אביב נסגרים היום (29 נובמבר 2015) לרחצה למשך 96 שעות, בעקבות הזרמת שפכים לים, כחלק מעבודות תשתית שמבצע איגוד ערים ד בצנרת הביוב. בכל יום יוזרמו לים כ-180 אלף מ"ק שפכים מזוהמים.

לדעת עמותת צלול מדובר בשערוריה, שכן לא יתכן שכל עבודת תשתית בקו ביוב תגרור אחריה באופן אוטומטי הזרמה ביוב לים וסגירת חופים. אמנם שדרוג צנרת ותחזוקתה חשובים מאוד, אך הגיע הזמן שהוועדה למתן היתרי הזרמה לים, המאשרת את ההזרמות לים, תדרוש מהשפד"ן, אך גם מהתאגידים האחרים, פתרונות חלופים להזרמה: עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה עד אפסית, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד.

הזרמת השפכים לים מרגיזה בעיקר את הגולשים הממתינים לימי סערה כדי לצאת ולגלוש בים. הזרמת שפכים לים דווקא בימי הסערה המועטים שמציע החורף הישראלי מקוממים את הגולשים.

החופים שיסגרו לרחצה:

חוף השרון, הרצליה.

חוף הצוק

חוף תל ברוך

חוף שרתון

חוף אלנבי

חוף גבעת עלייה.

 

תקשורת:

ידיעות אחרונות:ים עכור כתבה

Ynet: זהירות חופי תל אביב והרצליה נסגרים עקב הזרמת שפכים.

walla: מהיום 180 אלף מ"ק יוזרמו לחופי תל אביב והרצליה.

 

 

 

צלול והחברה להגנת הטבע לבג"ץ: רשות המים מכשילה במתכוון תוכנית למניעת זיהום הקדרון

נחל קדרוןעמותת צלול והחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראת רשות המים להקפיא את פרסום המכרז להקמת תחנה לשאיבת שפכים בתלפיות מזרח, ירושלים, ולבחון מחדש את התכנית להקמת תחנת שאיבה בגיא בן הינום. תכניות אלה הן חלק מתוכנית מודולרית להפסקת הזרמת שפכי העיר לנחל קדרון, שאושרה על-ידי הוועדה המחוזית ב-2014. כיום מזרימה ירושלים לקדרון כ-11 מיליון מ"ק שפכים, כרבע משפכי העיר, הגורמים לזיהום חמור של הנחל, לפגיעה בבריאות הציבור ולפגיעה קשה במי התהום ובים המלח. משמעות ביטול התוכנית היא המשך זיהום הנחל.
את העתירה הגישו עו"ד חיה ארז ועו"ד חגית הלמר.

לטענת צלול והחברה להגנת הטבע, רשות המים מכשילה במתכוון את התוכניות, בטענה שבמקום להעביר חלק מהשפכים מערבה, לטיפולו של מכון טיהור השפכים (מט"ש) שורק, יש להמתין עד להקמת מט"ש גדול בקדרון, שיטפל בכלל השפכים. רעיון המט"ש הגדול בקדרון נדחה בעבר על- ידי הוועדה המחוזית בנימוק שהקמתו אינה אפשרית, בין היתר בשל סמיכות המתקן לבתי תושבים ולמטעי זיתים הנטועים במקום. על-פי הערכות, הקמת מט"ש קטן, שהוא חלק מהתכנית המודולרית, תתאפשר רק בעוד 6-10 שנים, זאת בשעה שאת תחנות השאיבה בתלפיות מזרח ניתן להשלים בתוך כשנתיים ולהפסיק בכך את הזרמת חלק מהשפכים לקדרון.
לטענת העותרות, "באמצעות הטלת הוטו על החלטת הוועדה המחוזית, שמה עצמה רשות המים כמוסד תכנון עליון, זאת למרות שהדבר אינו בסמכותה, והיא פועלת כנגד האינטרס הציבורי המובהק, שהוא הפסקת הזרמת השפכים לנחל".

נחל קדרון זורם ממזרח ירושלים למדבר יהודה ונשפך לים המלח, בסמוך לישוב אבנת. אורך הנחל כ- 34 ק"מ, והוא נחשב לאחד מנופי התרבות והמורשת החשובים בעולם. לאורכו מנזרים, מערות התבודדות, מפעלי מים עתיקים ועוד.
מהעתירה עולה, כי עוד בשנות ה-70' אישרה עיריית ירושלים תכנית בשטח של כ- 100 דונם לצורך הקמת מט"ש בשפך הקדרון. במהלך שנות ה-80' הועלו רעיונות רבים נוספים שלא מומשו בין היתר בשל התנגדות הפלשתינים. רק ב-2014, ולאחר סחבת ארוכת שנים, לה היו שותפים ביניהם עיריית ירושלים ותאגיד הגיחון, אושרה לבסוף בוועדה המחוזית תכנית מודולרית הכוללת שתי תחנות שאיבה, מנהרה דרכה יוזרמו שפכים למט"ש אוג ומט"ש בקדרון.
צלול והחברה להגנת הטבע מדגישות בעתירתן, כי למרות שרשות המים הייתה שותפה במשך כל השנים למהלכים למציאת פתרון לבעיית השפכים, ולמרות שנציגיה נכחו בכל הדיונים שהתקיימו בוועדה המחוזית, רק בימים אלה, ערב היציאה למכרז, החליטה הרשות לפתע להתנגד להקמת תחנת השאיבה בתלפיות מזרח, בטענה שהיא "בלתי סבירה, לא אחראית ולא ציבורית", עלותה גבוהה, כ-30 מיליון שקל, והיא תטפל בכמות קטנה של השפכים כ-6.7% מכלל השפכים באגן, ולכן מוטב להמתין לפתרון הכולל.
לטענת צלול והחברה להגנת הטבע, התנגדות רשות המים לתוכנית ולפתרון המודולרי מבטלת, כלאחר יד, את החלטות הועדה המחוזית וועדת המשנה לביוב, מבטלת את ההשקעה האדירה שהושקעה בקידום הפתרון המודולרי, ומערערת על חשיבות הפסקת הזרמת השפכים לנחל בדחיפות. זאת בשעה ש"המשמעות של כל יום עיכוב בתחילת יישום תחנת השאיבה בתלפיות-מזרח היא המשך ההזרמה לנחל של שפכים שמקורם בתלפיות מזרח וצור באחר, כ- 2,100 מ"ק ליום. עם הקמת שכונת מורדות ארנונה המתוכננת, הכמויות יגדלו עוד יותר.
לדעת העותרות, עמדת רשות המים נגועה בחוסר סבירות קיצוני והיא מעניקה משקל לא ראוי להיבט התקציבי, זאת בשעה שידוע שלפרויקטים בתחום הביוב, שתפקידם, בין השאר, להסיר חסמים בפני פרויקטים לבנייה, עלות גבוהה. בנוסף העמדה נגועה בשיקולים פנימיים סמויים ובראשם האינטרס להפנות את השפכים מזרחה, לטובת החקלאות בבקעת הירדן, שיקול שנשקל בהליך התכנוני. מנגד, מעניקה רשות המים משקל זעום לנזק הסביבתי והבריאותי והיא מוכנה לעכב בעוד שנים רבות את תחילת יישום פתרון הפסקת הזרמת השפכים לקדרון, לטובת בחינת קידום הצעתה שלה. בנוסף, מתעלמת הרשות מכך שבעת הצורך, לכשיוקם מט"ש בקדרון, ניתן יהיה להפנות את השפכים מתחנת השאיבה בתלפיות מזרח מזרחה במקום מערבה.

עתירה לבגץ 7995/15

DSC_6220 IMG_0636 IMG_0637

מיכל האמוניה: בעקבות דרישת "צלול": החלקים החסרים במכרז פורסמו. האם זה מספיק?

כחלון וגבאיבעקבות דרישת עמותת "צלול", החלקים החסרים במכרז האמוניה פורסמו ב-13 בנובמבר 2015. עתה לא נותר אלא להמתין ולראות האם המכרז מאפשר למתמודדים להשתתף בו ושאין בו סעיפים שיגרמו להכשלת המכרז ולאי הקמת המפעל.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הודיע עוד ביוני 2015 כי המכרז להקמת המפעל פורסם. בדיקת סעיפי המכרז גילו חוסרים רבים שלא איפשרו ליזמים להשתתף בו. "צלול" דרשה מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם ללא דיחוי את החלקים החסרים ולמנוע את גרירת הרגליים המאפיינת את הפרויקט.

חשוב להדגיש כי, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן התחייב תחילה שהמפעל לייצור אמוניה יוקם ב-2015. אחר-כך המשרד חזר בו והודיע כי המפעל יוקם עד תחילת 2017. במהלך 2015 הודיע מנכ"ל המשרד דאז, דוד לפלר, כי המועד נדחה ל-2018. עתה מתברר שהמועד יהיה מאוחר אפילו יותר.

בהנחה שהמשרד יכריז על זוכה בתחילת 2016, הקמת המפעל לא תושלם עד לראשית 2020. משמעות הדבר דחייה של שלוש שנים מהמועד עליו הצהיר ארדן. כל דחיה בהקמת המפעל משמעותה דחייה בסגירת המיכל המסוכן במפרץ חיפה וסיכון חייהם של תושבי חיפה והצפון.

צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לחדול מגרירת הרגליים ולהתחיל להתייחס ברצינות לחיי תושבי צפון הארץ.

תחקיר ערוץ 1: לאן מוליך אותנו מתווה הגז? חובה לצפות

אסון-מפרץ-מקסיקולאן מוליך אותנו מתווה הגז הנוכחי – לכיוון מדינת רווחה כמו נורווגיה או לכיוון מדינה שנגזלה מאוצרות הטבע שלה ושחטפה אסון דליפה כמו ניגריה?

עוד הזדמנות להבין מדוע מתווה הגז הנוכחי מסוכן לכולנו. מדוע הוא טוב לטייקונים ועודי דברייהם והוא רע לכולנו. תחקיר חשוב ואמיץ של ערוץ 1 על התנהלות המדינה בנושא קידוחי הגז.

מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס על הסכנה החמורה לים מהמתווה המסוכן שמובא בימים אלה בפני הכנסת.

"צלול" בהפגנה נגד מתווה הגז: "ישראל מפקירה את הים"

מתווה הגזמנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס בהפגנה הגדולה נגד מתווה הגז, 14 נובמבר 2015:

אתם פה היום, למרות הפיגועים והטרור, בגלל שאתם כועסים על הקומבינות. על המחירים ועל שוד הגז.מתווה הגז שודד מאתנו לא רק מההבטחה הכלכלית לעתיד, אלא גם מסכן כבר עכשיו את החסכונות האישיים של כל אחת ואחד מאתנו!

עמותת צלול חלק מהמאבק הזה, כי ישראל מפקירה את הים. המדינה לא דורשת מחברות הגז לקחת אחריות על הסיכון הגדול שבפעילות שלהן ולא דורשת שהקידוחים יתבצעו ברמת בטיחות מחמירה כמו במקומות אחרים בעולם.המדינה לא דורשת מהחברות להפקיד ערבויות גבוהות או שיהיה להן ביטוח שיוכל להתמודד עם נזקים של דליפה בים. ישראל מפקירה את הים שלכם!

דמיינו את החוף האהוב עליכם. המקום אליו אתם אוהבים ללכת עם המשפחה והחברים שלכם.עכשיו דמיינו את החוף שלכם שחור ומזוהם. ישראל מפקירה את הים, וזה גם יפגע בכיס של כולנו. אם תהיה דליפה בים, התפלת המים לשתייה ולחקלאות תיעצר, ייצור החשמל ייפגע, תהיה פגיעה אנושה בתיירות החופים, בסחר הימי ובדגה. וזה עוד לפני שדיברנו על העלויות העצומות של שיקום הסביבה הימית.

יצחק תשובה, מלך התספורות, כבר הוכיח שהוא לא שם קצוץ! לא עלינו ולא על החסכונות שלנו.מתווה הגז מפקיר את הים ואת הכלכלה הישראלית,כי אם לא דורשים מתשובה ומנובל אנרג'י ביטוח או ערבויות, אנחנו נהיה אלה שנשלם את החשבון. בהפקת גז יש פוטנציאל זיהום ענק לים, דומה לנפט. כבר היום מפיקים באסדת תמר מאות אלפי חביות בשנה של דלק בשם קונדנסייט.

תזכרו את השם הזה ק ו נ ד נ ס י י ט!

בנוסף, כל מי שמחפש היום גז, מתכנן מחר לחפש גם נפט. כבר היום חופי ישראל נמצאים תחת האיום של אפשרות דליפת דלק, שתפגע קשות בחופים שלנו ותהרוג בעלי חיים רבים בים.יש לנו בסך הכל 197 קילומטרים של חוף. דליפה קטנה יחסית יכולה לגרום לאסון גדול. המשרד להגנת הסביבה אומר, שאם עשירית ממה שדלף בעברונה לפני שנה יתרחש בים, תהיה פה קטסטרופה. ישראל הנאורה והמתקדמת, מדינת ה"סטארט אפ ניישן", בחרה לנהל את הקידוחים בים ברמה נמוכה מאוד. לכן, בחוק הנפט שלנו אין אפילו סעיף סביבתי אחד. החובה של כולנו לדרוש מהממשלה – אל תפקירי את הים. אל תאשרי את המתווה המסוכן.

אני רוצה לסיים במילה על האנשים שמובילים את המאבק, שבזכותם אתם פה היום. הם אזרחים מהשורה, כמוכם, שאוהבים את ישראל וחשוב להם שיהיה לכולנו עתיד טוב יותר במדינה הזאת.הם פועלים ימים ולילות, בהתנדבות, במקצועיות, בהקפדה על העובדות והאמת ובמסירוּת מרגשת ממש בשבילכם ובשביל הילדים שלכם.המאבק צריך את עזרתכם, בתרומות, כדי שיוכל להמשיך ולקיים הפגנות, כמו שהיו היום בכל הארץ.

הצטרפו עוד היום.

אסור שהמתנה הגדולה שנתן לנו הטבע תהפוך לבכייה לדורות.

 

 

המשרד להגנ"ס פרסם מכרז חלקי. "צלול" מזהירה: סגירת מיכל האמוניה תתעכב בשנים

מיכל האמוניה צילום צפריר רינתהשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמנם הודיע שמשרדו פרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, אך  מתברר, שבמכרז חסרים חלקים משמעותיים,  שאינם מאפשרים לחברות להגיש הצעות. משמעות הדבר היא שלא ניתן יהיה לבחור זוכה במכרז. עמותת צלול פנתה לגבאי בדרישה  לפרסם ללא דיחוי את כל פרקי המכרז ולחדול מגרירת הרגליים המאפיינת את הטיפול בנושא זה.

במכתבה לגבאי כתבה "צלול", כי מנתונים שבידיה עולה, כי למרות הודעתוי מיוני 2015, המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם טרם פורסם במלואו וכי חסרים בו פרקים משמעותיים: פרטי החוזה עליו יחתום הזוכה במכרז וכן פרטי חוזה הקרקע מול מינהל מקרקעי ישראל. אמנם המשרד להגנת הסביבה התחייב לפרסם פרקים אלה עד ל-23 באוגוסט 2015, אך לא עשה זאת עד לעצם היום הזה.

עוד כתבה "צלול", כי המכרז אינו פותר את שאלת ההגבלים העסקיים, שהיא שאלה קריטית במכרז זה. עובדה המעמידה את המשתתפים הפוטנציאליים במצב בלתי אפשרי של חוסר וודאות.

משמעות חסרים אלה היא, כי בניגוד להבטחת  גבאי ולבטחת שר האוצר, משה כחלון, שמה של החברה  הזוכה במכרז ­לא יפורסם עד לאוקטובר 2015 והקמת המפעל תדחה למועד בלתי ידוע.

"זה המקום להזכיר", כתבה צלול, "כי תאונה, תקלה או חבלה במיכל, השוכן בלב אוכלוסייה, תביא למותם בייסורים של 17 אלף איש ולפציעתם של מאות אלפים. קודמיך לתפקיד ח"כ גלעד ארדן וח"כ עמיר פרץ, התחייבו להביא לסגירת המיכל עד ל-2017. מנכ"ל המשרד היוצא, מר דוד לפלר, דחה את המועד ל-2018. פרסום מכרז חסר, שלא מאפשר השתתפות בו, מנציח את המשך קיומו המסוכן של המיכל במפרץ חיפה, זאת בניגוד להבטחתך המפורשת להביא לסגירת המיכל".

בעקבות פניית התקשורת הודיע המשרד להגנת הסביבה, כי המכרז יפורסם במהלך נובמבר אז גם יפורסם לו"ז חדש. לדעת "צלול" מדובר בשערוריה, שכן לא מדובר בעוד מפעל אלא בסיכון חיי התושבים.

כתבה בהארץ

כתבה ברשת ב'

 

כתבה בגלובס: "סביוני השלולית"/ דליה טל

כתבה בגלובס המתארת את תופעת הנגר העירוני המזהם את הים ואת החופים וגורם לנזקים קשים לרכוש ואף לנפש, וגם הצעות לשורה של פתרונות לצמצום כמותו ושיפור איכותו:

לקריאת הכתבה

 

סביוני השלולית

 

 

מכל האמוניה: היסטוריה של סיכון הציבור

 

1987

חברת חיפה כימיקלים, המייצרת דשנים, מקימה במסוף הכימיקלים במפרץ חיפה מיכל לאיחסון אמוניה בנפח של 12 אלף  טון. עד להקמת המכל, האמוניה יוצרה על-ידי מפעל דשנים. האמוניה מיובאת לארץ מרוסיה באמצעות מכלית הפורקת 10,000 טון בכל חודש. עיריית חיפה מסרבת להעניק למיכל היתר בניה ורשיון עסק בעקבות חריגות בגודל המיכל.

2002
דו"ח מבקר המדינה קובע, שהמשרד להגנת הסביבה טרם גיבש תורה סדורה ומקיפה למניעת אירועי חומ"ס ולא פעל לחקיקה בהתאם.

2005
ספטמבר ראש מדור מחקר ופיתוח בפיקוד העורף, רס"ן בני ברוש, קובע כי מערכת המיגון של המיכל, במצבה הנוכחי, אינה מתאימה לדרישות פיקוד העורף וכי אין לאפשר את המשך השימוש בו כאשר אינו עומד בדרישות המיגון.
דצמבר –  מתקיים יום עיון באוניברסיטת חיפה ובו מזהירים הדוברים מפני פיגוע במיכלית "אגרי ויקינג" המובילה את האמוניה לנמל חיפה. ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, דורש מפיקוד העורף לצייד את תושבי חיפה והקריות בערכות מיגון מפני אמוניה, כדי שיוכלו להתגונן במקרה של דליפה. לדבריו, אוכלוסיה של חצי מיליון נפש נמצאת בקרבה בלתי הגיונית לריכוזי חומרים מסוכנים וביניהם אמוניה. עבודה שנכתבת באוניברסיטת חיפה במסגרת לימודי אפר"ן (ארוע פתע רב נפגעים) קובעת שבמקרה פגיעה במיכלית או במיכל ימותו 17 אלף איש.

מאי 2006

כחודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, מאשר את המיכל באופן מפתיע, זמן קצר לאחר מכן מוציא פיקוד העורף מסמך שכותרתו "אישור פיקוד העורף לבטיחותו של מיכל האמוניה.  על המכתב חותם ראש לשכת אלוף פיקוד הצפון, נעם שילה, שכתב: "רמת האיום הסביבתי העלולה להיווצר כתוצאה מפגיעה במיכל האמוניה נבדקה שוב אל מול האיום ומול רמת המיגון הקיימת במתקן. מכאן שהמיכל עומד בקריטריונים של פיקוד העורף, בעיקר בשל העובדה כי במצב של מלחמה תרודד הכמות לרמה שלא יהיה בה כדי לפגוע באוכלוסיה השוכנת בקרבתו".

יוני  2006

פורצת מלחמת לבנון השנייה. טילים נופלים בקרבת המיכל. חיפה כימיקלים מודיעה שהיא מרוקנת את מיכל האמוניה, דבר שלא קרה בפועל. מפקד פיקוד העורף מודיע בכנסת שהכמות הופחתה, למרות שהדבר אינו נכון וסופג על-כך ביקורת קשה בתום המלחמה.

 

נובמבר 2006

משרד להגנת הסביבה מורה על הקמת ועדת הרצל שפיר, עליה מוטל לבחון את הסיכונים הקיימים כתוצאה מטיפול ופעילות חומרים מסוכנים בשגרה, מלחמה, פעילות עוינת או רעידות אדמה. הדו"ח  קובע, שעשרות אלפי אנשים נמצאים בטווח הסכנה בעקבות המצאות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה.  עוד קובע הדו"ח, שהדיבורים על העברת מכלים או מפעלים אינה מציאותית, אך דורש את מיגון גג המיכל בטענה של עלות תועלת, כלומר, עלות מיגון גג המיכל פחות בהרבה מעלות הנזק הצפוי מפגיעה בו.

יוני 2010
ח"כ דב חנין מגיש הצעה לסדר בנושא מיכל האמוניה. אלוף (מיל) הרצל שפיר אומר בדיון שמיכל האמוניה בולט בשטח ולכן "נדבקים" אליו. ראש עיריית חיפה,  יונה יהב, אמר שהעירייה אינה מעוניינת שהמיכל יישאר במקומו וכי המנכ"ל, נדב שחר, מוכן לדבר על פתרונות שונים. מפקד שירותי הכבאות בחיפה (בדימוס) יוסי ריבק אמר שהמיכל לא הטריד אותו בעת המלחמה.
אוקטובר 2010

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז לחברה שתכתוב עבודה ובה הצעות למציאת חלופות למיכל. חברת "אתוס" זוכה במכרז.

דצמבר 2010

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו, דוחה את העתירה המינהלית שהגישה חיפה כימיקלים בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר את המתקן. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות העירייה שאפשרה את הקמת המתקן הפועל במשך שנים ללא רישיון. לדעתה,   הוועדה שגתה מלכתחילה כאשר נתנה למפעל היתר להקמת המיכל ושגתה בכך שלא פעלה להריסתו ו/או לסגירתו. עוד אמרה השופטת: "בניגוד לניסיונה של החברה להציג את בקשתה כלגליזציה של מבנה בטון תמים שנבנה בסטייה קלה מההיתר, מדובר בבקשה להתיר קיומו של מיכל המכיל 14 אלף טון אמוניה, על קרקע המועדת להתנזלות ולרעידות אדמה, באזור החשוף לסיכון ביטחוני, כאשר פגיעת טיל בגג המבנה עלולה לגרום לאסון הירושימה באזור מפרץ חיפה".
חיפה כימיקלים טענה, כי לוועדת הערר אין סמכות לקבוע אילו נושאים יכללו בתוכנית המתאר וכי להחלטות ועדת הערר השלכות קשות על המבנים הקיימים במסוף הכימיקלים בנמל חיפה. עיריית חיפה טענה כי המיכל פועל ללא היתר בנייה ורישיון עסק מאז הקמתו תוך סיכון חיי הסובבים.

יולי 2011

עמותת צלול מצטרפת למאבק לסגירת המיכל.

 

 

אוגוסט 2011

"צלול" כותבת ללשכת הרמטכ"ל מכתב ובו דרישה לסגור את המיכל בשל מסוכנותו. תשובת הרמטכ"ל היא שהסיכוי לנפילת טיל על גג המיכל נמוכה.

אוקטובר 2011 

"צלול" יזמה ישיבה של ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, בה נערך דיון במסוכנות המיכל. במהלך הישיבה חזרה עיריית חיפה על עמדתה לפיה המיכל הוא "פצצה מתקתקת". פיקוד העורף טען שהמיכל מסוכן, אך יש מסוכנים ממנו.

ספטמבר 2012

עמותת "צלול" תלתה שלטים בכל רחבי העיר חיפה "אסון האמוניה – הסרט שאסור לראות".

מרץ 2012

אתוס מפרסמת את מסקנותיה שבראשן – הקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם. המשרד להגנת הסביבה הודיע, שהוא מאמץ את המסקנה. משרד התמ"ת פרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק להקים מפעל וקיבל כ-10 תשובות, מתוכן שלוש מאת חברות ישראליות. משרד התמ"ת הודיע, שעד לסוף 2012 יכריז על החברה שתקים את המפעל ואף יביא לאישור החלטת ממשלה בנושא זה.

אוקטובר 2012

בית המשפט לענייני עבודה מקבל את כתב האישום שהגישה עיריית חיפה נגד חיפה כימיקלים, למרות פניה מחודשת של המפעל ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטלו.
פיקוד העורף עורך תרגיל גדול המדמה רעידת אדמה קשה, שאינו כולל תרחיש של חומרים מסוכנים ובהם אמוניה. המשרד להגנת הסביבה מאריך את היתר הרעלים של המפעל ושל המיכל וקובע, שההיתר יינתן עד  2017 אלא אם כן המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ, יושלם קודם לכן. "צלול" קיימה הפגנות מול בית המשפט ובמהלך תרגיל פיקוד העורף.

מתנדבי"צלול" חילקו אלפי עיתונים "חיפה היום שאחרי" בו תארו מה עלול להתרחש באם המיכל אכן יינזק כתוצאה מרעידת אדמה, תקלה או פגיעת.

אפריל 2013

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ביקר  מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים והודיע על מחויבותו לסגור את המיכל ולקדם את בניית המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. במהלך הביקור אמר מנהל מפעל חיפה כימיקלים בחיפה, כי באם מחיר האמוניה שייצר המפעל לא יהיה תחרותי, ישיג המפעל אמוניה ממקור אחר. עמותת צלול כתבה מכתב לפרץ ובו ביקשה ממנו להתחייב לסגור את המיכל בתאריך שנקבע – ראשית 2017, כמתוכנן, ללא כל קשר לחלופות הייצור.

מאי 2013

ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת ערכה דיון מיוחד בנושא מיכלי החומרים המסוכנים המאוחסנים בצורה מסוכנת ברחבי הארץ, ובראשם מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים, בעקבות פיצוץ שהתרחש במפעל לייצור דשן בעיירה ווסט,  טקסס. חברי הוועדה אמרו שהם מוטרדים מאוד ממצב אחסון החומרים המסוכנים בארץ והודיעו שישובו לטפל בנושא זה. השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, דורש מהאוצר להקציב 70 מיליון שקל להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ.

ספטמבר 2013

הממשלה החליטה להקים מפעל לייצור אמוניה במישור רותם "במהירות האפשרית". על-פי ההחלטה יוקם צוות היגוי בינמשרדי, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפל,  ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת העורף, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל. על הצוות הוטל לפרסם מכרז קרקע עד לסוף 2013. הממשלה הטילה על השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, לדווח לממשלה בכתב אחת לחצי שנה על התקדמות הפרויקט.

ינואר 2014

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה מפרסמים בקשה להציע הצעות. שמונה חברות, ביניהן בינלאומיות נענות לבקשה.

ינואר 2015

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דויד לפלר, מתחייב לפרסם את המכרז להקמת המפעל עד לסוף אותו חודש (ינואר) המכרז אינו מפורסם. במקביל, טוען כי אין סיכוי להקמת המפעל לפני 2018.

יוני 2015

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. במסיבת עיתונים בה השתתפו שר האוצר, משה כחלון והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התחייבו להכריז על הזוכה במכרז בתוך ארבעה חודשים, כלומר עד לאוקטובר 2015.

אוקטובר 2015

המשרד להגנת הסביבה התחייב לפרסם את המכרז עד נובמבר 2015. משמעות הדבר דחיה של שנתיים לפחות במועד הקמת המפעל. לא ל- 2017 כמובטח, אלא 2019. המשמעות היא המשך סיכון חיי תושבי חיפה והמפרץ.

ינואר 2016

המשרד להגנ"ס מודיע  שעד לפברואר 2016 יסתיימו הליכי המכרז.

פברואר 2016

מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, מאיים לשגר טילים על מיכל האמוניה וטוען שמיכל האמוניה הוא "פצצת האטום של לבנון".

מרץ 2016

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מודיע על דחיה בהודעה על הזוכה במכרז למאי 2016. מזכ"ל החיזבאללה, חסאן נסראללה מכנה את המיכל "פצצת האטום של לבנון" ומאיים לפגוע בו.

מאי 2016

המשרד להגנת הסביבה מודיע ליזמים, כי אינו מצליח לענות על שאלותיהם בשורה ארוכה של נושאים. בין השאר, מחיר הגז ונושא ההגבלים העסקיים ומבקש דחייה של שלושה חודשים נוספים לקבלת הצעותיהם – עד ליולי 2016. צלול דורשת לבטל את המכרז.

יוני 2016

המשרד להגנת הסביבה מודיע על דחיית המכרז ומנסה כל העת לשפר את הצעתו תוך הבטחת מענק ורשת ביטחון ליזם.

אוגוסט 2016

עמותת צלול פונה  במכתב לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, בדרישה לפעול לסגירת המיכל.

נובמבר 2016

במהלך כנס בנושא ההתמודדות בזמן חירום מפרט סגן ראש המל"ל זאב צוק רם, את הסכנות להן חשוף העורף בעת מלחמה (1,000 טילים ביום), אך חוזר על העמדה לפיה המיכל אינו מסוכן.

תיבת המכרזים ריקה – אף חברה לא הגישה הצעה להקים את המפעל. עמותת צלול מחתימה את כל ראשי הערים במפרץ חיפה על מכתב הדורש מראש הממשלה, בנימין נתניהו לסגור את המיכל.

צלול דורשת את התערבות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסגירת המיכל. מהמשרד להגנת הסביבה דורשת "צלול", שלא לחדש את היתר הרעלים של המיכל בינואר 2017.

השפד"ן – היסטוריה של דחיות

2004 – הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קובעת שהשפד"ן אינו עומד ביעד הפסקת ההזרמה לים.

2004-2007 – השפד"ן בודק  אפשרויות לשרפת הבוצה. אינו בודק חלופות, למרות הנחיה כזו.

2005 – המשרד להגנת הסביבה פותח תיק חקירה כנגד השפד"ן בעקבות הזרמת בוצה לים.

דצמבר 2007 – ארגוני הסביבה, ובראשם צלול, מתנגדים למשרפה. הרעיון יורד מהפרק. מתברר שהשפד"ן לא בדק פתרונות חלופיים.

2008 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד"ן להפסיק את ההזרמה עד 2011.

2009 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד"ן להפסיק את ההזרמה לים עד ליוני 2012.

2011 – הנהלת השפד"ן מתחילה בבניית המתקן לטיפול בבוצה, תוך שהיא דוחה פעם אחר פעם את תאריך היעד לסיום העבודות.

יוני 2011 –  הנהלת השפד"ן, שבראשה עומד נציג ליכוד  בתל אביב וסגן ראש  עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, מצליחה לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שלא להחיל עליו תשלום היטל הזרמה לים. במקביל התחייבה הנהלת השפד"ן לסיים את העבודות עד לסוף שנת 2012.

ספטמבר 2012 – המשרד להגנת הסביבה מטיל על השפד"ן עיצום כספי של 750 אלף שקל בעקבות אי קיום תנאי ההיתר לגבי הפחתת כמות הבוצה המוזרמת לים.

אוקטובר 2012 – השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים (היטל הזרמה לים) זאת בשעה שהיה ידוע לכל כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות, כך שיאפשרו לשפד"ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. המהלך אינו מצליח בשל התנגדות צלול.

ספטמבר 2013 – השפד"ן עותר לבג"ץ כנגד תשלום היטל ההזרמה.

 ינואר 2013 – הוועדה למתן היתרי הזרמה קובעת שהיא אינה מרוצה מקצב התקדמות העבודות.

אוקטובר 2013 – צלול פנתה לבית המשפט בבקשה להצטרף לעתירה כמשיבה לצידו של המשרד להגנת הסביבה. "צלול" טענה כי היא מובילה במשך שנים פעילות ציבורית כנגד הסחבת בה נוקטת הנהלת השפד"ן, שמבטיחה מזה למעלה מ-12 שנה להפסיק את הזרמת בוצת השפכים לים. "צלול" ציינה כי היא מבקשת להטיל על השפד"ן את התשלום שמחייב החוק.

אוקטובר 2015 – מנכ"ל השפד"ן מרק אוקון מתחייב למצלמה שהזרמת הבוצה תופסק עד לסוף 2016.

ספטמבר  2016 – הנהלת השפד"ן מודה שלא דאגה בזמן לפתרון למי התסנין (תוצר לוואי של סחיטת הבוצה). כתוצאה מכך מי התסנין ימשיכו לזרום לים גם לאחר הפסקת הזרמת הבוצה.

פרשת היטל ההזרמה

השפד"ן משיג פטור מתשלום

היטל הזרמה מוטל על רשויות ומפעלים המזרימים מזהמים לים. מטרת ההיטל היא לבטא את הנזק שגורמת ההזרמה לסביבה ולציבור. כספי ההיטל מוכנסים לקרן המשמשת להגנה על הים.

ביוני 2011, הצליחה הנהלת השפד"ן לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לפטור אותה מתשלום היטל הזרמה לים (מוטל על כל מי שמזרים קולחים לים התיכון, גם אם יש לו היתר), באמצעות פטור, שתוקפו פג בסוף דצמבר 2012. עמותת "צלול" התנגדה  לפטור והתנגדה בכל תוקף להארכתו. לדעת "צלול", הארכת הפטור משמעותה מתן "פרס" לשפד"ן, המזהם את הים במשך שנים רבות ומתחמק מחובתו להפסיק את הזיהום באמצעות סחבת וגרירת רגליים.

ארדן תומך בשפד"ן ופוגע בסביבה

כמה ימים לפני תום כהונת הכנסת ה-18, באוקטובר 2012, הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים, זאת בשעה שהיה ידוע לכל, כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות כך שיאפשרו לשפד"ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. הודעה זו באה למרות חוות דעת של  משרד המשפטים לפיה מתן דחייה לשפד"ן עלולה לפתוח פתח למזהמים נוספים לבקש דחיות ופטורים מתשלום, ולמרות התנגדות הוועדה למתן היתרי הזרמה למתן פטור לשפד"ן. ההסבר שנתן ארדן היה, שההיטל יחייב להעלות את תשלומי המים והביוב של תושבי גוש דן. הסבר תמוה  על רקע העובדה, שתפקידו של השר להגנת הסביבה הוא לדאוג לסביבה ולא לספק תירוצים למזהמים.

במטרה למנוע את כינוס הישיבה כתבה עמותת "צלול" מכתבים ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, ולמשרד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בהם ביקשה  למנוע את כינוס ישיבת הוועדה. במכתבים טענה "צלול", כי כינוס הוועדה לפני מינוי שר חדש ולפני כינוס וועדת פנים והגנת סביבה חדשה, הוא מהלך לא דמוקרטי, שיש להתנגד לו בכל תוקף. דרישה זו של צלול זכתה לתמיכת כל שאר ארגוני הסביבה, שגם הם סברו שמדובר בהליך לא דמוקרטי, שיש למנעו בכל תוקף.

נצחון ל"צלול", היועמ"ש מתנגד לפטור

ואכן, כמה ימים אחר כך, התקבל מכתב ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, ובו הודעה לפיה אין בכוונת ארדן לכנס את הוועדה במטרה לקדם תיקון בתקנות באופן שיביא לדחיית מועד החיוב. אין ספק, שדחיית הישיבה וחוסר הצלחת הנהלת השפד"ן לסדר לעצמה דחייה נוספת מתשלום, הם ניצחון גדול לעמותת צלול, שהתגדה לפטור.

השפד"ן עותר לבג"ץ

בסוף 2013 הגישה הנהלת השפד"ן עתירה לבג"ץ כנגד השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, במטרה לחייבו לדחות את התשלום בשנה נוספת. עמותת צלול הגישה בקשה להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט. יש לציין שבמהלך 2013 העביר השפד"ן את תשלומי ההיטל לוועדה למתן היתרים. עד לסוף 2013 העביר השפד"ן שלושה תשלומים, סה"כ 12 מיליון שקל.

השפד"ן התחייב לסיים את הקמת המעקלים עד לספטמבר 2015 ולהתחיל בפיילוט שימשך כשנה. "צלול" עוקבת אחר העבודות.

לחתימה על העצומה

דו"ח 2015: תשע סגירות ל-59 יום

 

אשדוד 2במהלך עונת הרחצה 2015 (20.4 עד 12.10 – 175 יום בסה"כ) נסגרו חופי הרחצה לאורך הים התיכון תשע פעמים למשך 59 יום.   בעונת הרחצה 2014 נסגרו החופים שמונה פעמים למשך 24 יום, גידול של פי 2.5 לעומת אשתקד.

סגירות החופים נגרמו בעקבות תקלות במערכות הביוב, שניתן היה למנוע, לצד תיקונים יזומים. הזרמת ביוב לים פוגעת במתרחצים, גורמת לתמותת דגים ובעלי חיים אחרים בסביבה החופית ולפגיעה מתמשכת באיכות המים.

שיאנית סגירות החופים היא המועצה האזורית חוף אשקלון, שם נסגר חוף ניצנים לרחצה למשך 74 יום (בחלקם בחורף). תקלת הביוב התרחשה במתקן טיהור השפכים ניצן, שאמור היה להיסגר עוד ב-2013. מבדיקת "צלול" עולה כי התקלה טרם תוקנה כך שבחורף הקרוב אנו צפויים לזיהומים חוזרים.

געתון סוכות 2אירוע נוסף אירע במהלך חופשת חג הסוכות בנהריה, כאשר החופים גלי-גליל וסוקולוב בעיר נסגרו למשך שמונה ימים בשל תקלת ביוב שזיהמה את נחל הגעתון ואת הים. גם חוף מי-עמי באשדוד נסגר למשך חמישה ימים בעקבות תקלה בקו ביוב שגרמה לזיהום חמור בנחל לכיש המשתקם, ולתמותה נרחבת של דגים.

 1,900 מתנדבים אספו בקיץ אלפי טונות אשפה בחופים

צוללניםבמהלך עונת הרחצה 2015 ערכה "צלול" כ-30 מבצעי ניקיון חופים, בהם השתתפו כ-1,900 "מגני ים", תלמידים, סטודנטים, חיילים, עובדי חברות ועוד, שאספו אלפי ק"ג של פסולת – בעיקר בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים, שקיות, שאריות מזון ועוד. פסולת זו מגיעה לים ופוגעת בדגה וביונקים הימיים וגורמת למותם. בנוסף, קיבלה "צלול" דיווחים רבים מהציבור על חופים מזוהמים באשפה, בראשם חוף פלמחים שבאחריות המועצה האזורית גן רווה, חוף שמורת פולג שבאחריות רט"ג, וחוף זיקים שבאחריות המועצה האזורית חוף אשקלון.

"צלול" קוראת למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה לאכוף על הרשויות המקומיות את חובתן לנקות את החופים ולנקוט באמצעי ענישה כנגד העבריינים, באמצעות הטלת קנסות על מי שמשאיר אשפה על החופים. אמנם בחורף בניגוד לקיץ תרומת הציבור לזיהום נמוכה, אבל הים פולט פסולת רבה אל החוף ועל הרשויות להקפיד לנקות את החופים כבימי הקיץ.

הנגר העירוני והביוב מזהמים 

עכו2עונת הרחצה הרשמית מסתיים, אולם בחודשי הסתיו ואף בחורף ישנם רבבות שחיינים, צוללנים, גולשים ושייטים שממשיכים לפקוד ולהתרחץ בים. בשל הנוהג הפסול של הזרמת ביוב לים בחסות ימי סערה, ותופעה של נגר עירוני מזוהם, הם חשופים למחלות וזיהומים חמורים.

מלבד הזרמות ביוב לא חוקיות, גורם נוסף לזיהום הים מביוב מקורו באי-הפרדה בין צינורות הביוב לצינורות הניקוז. כתוצאה מכך מי גשם חודרים לצינורות הביוב, יוצרים עומס על מכוני הטיהור ומאלצים אותן לשחרר עודפים לנחלים. גם הנגר העירוני (מי גשם המתנקזים לים) גורם לזיהום משום שהרשויות אינן מקפידות לנקות את הרחובות לפני הגשם. כתוצאה מכך נסחפים לים שמנים, מתכות כבדות, פסולת ואף פגרי בעלי-חיים מהרחובות וצינורות הניקוז. תופעה זו מוכרת בעיקר עם רדת הגשם הראשון, אולם מאחר שהחורף הישראלי מתאפיין בהפוגות רבות, היא מתרחשת כמה פעמים בשנה.

"'צלול' קוראת למשרד להגנת הסביבה לאכוף את חובת הפרדת הצנרת, ולמשרד הבריאות להגביר את הניטור בחופי הרחצה כדי להזהיר את הציבור במקרה של זיהום, וכדי להרתיע מזהמי ים", כמו כן לבצע פעולות, כמו התקנת אמצעי סינון בקולטנים ובפתחי הנקזים בחוף, כדי למנוע זיהום ים".

ריכוז נתוני סגירות חופים לעונת הרחצה 2015:

 

תאריך סגירת החוף לרחצהרשות מקומיתחוףתאריך פתיחת החוף לרחצה מחדשמשך זמן הסגירה
20/4/2015מועצה אזורית חוף אשקלוןניצנים15/5/201524
3/05/2015ק. יםזבולון4/05/20151
19/05/2015אשקלוןבר כוכבא26/05/20157
14/06/2015חיפהק. חיים17/06/20154
19/6/2015בת יםהסלע22/06/20154
28/07/2015ק. יםזבולון30/07/20153
31/7/2015חוף כרמלדור1/08/20151
5/08/2015תל אביבאביב6/08/20151
5/08/2015תל אביבשרתון דרום6/08/20151
25/09/2015נהרייהגלי גליל28/09/20153
25/09/2015נהרייהסוקולוב30/9/20155
7/10/2015אשדודמי עמיטרם אושר לפתיחה5 (עד סיום העונה)

 

ירושלים, שפכים סביב לה. הביזיון בקדרון

תמונה קדרון עם לוגוגרירת הרגליים בקדרון נמשכת והפתרון אינו נראה באופק.

בישיבה שהתקיימה בתאגיד הגיחון, בספטמבר 2015, בה נכחו נציגי ממשלה ונציגי ארגוני סביבה, התחייב יו"ר הקדרון, אבי בלשניקוב, לפרסם את המכרז להקמת תחנת השאיבה בתלפיות מכרז (תלפ"ז 2) עד ה-19 לספטמבר ואף הכריז כי הוא מחוייב לפתרון כולל בקדרון, שמשמעותו הקמת מנהרה מתחת להר הצופים, שתי תחנות שאיבה (תלפ"ז וגיא בן הנום המזרימות את השפכים למט"ש שורק) והקמת מט"ש גדול בקדרון, שאמנם יזרים את המים בנחל, אך באיכות שלישונית.

במהלך הישיבה  בא בלשניקוב בטענות קשות לרשות המים, המתנגדת לפתרונות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית. (למרות ההבטחה, המכרז טרם פורסם פורסם)

והנה, ב-14 לאוקטובר 2015 כתבו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מכתב דווקא לבלשניקוב, שבו הם דורשים ממנו שורה של דרישות באשר לתחנות השאיבה והמט"ש, כאילו הוא זה המעכב את הפתרון.

לדעת עמותת צלול, מדובר בהמשך מדיניות של גרירת רגליית מצד כל הצדדים."צלול" דורשת מהגיחון, מעיריית ירושלים וממשרדי הממשלה לפעול בנחישות לפתרון הפסקת הזרמת השפכים לנחל.

אתם מוזמנים לצפות במצגת המבהירה את מצבו הקשה של הנחל. מי מרוויח מכך ומי מפסיד.

 

פגיעה באלמוגים במפרץ. צלול: "אירוע חמור שאסור שיתרחש"

"אירוע חמור שאסור היה שיתרחש", כך מגדירים בעמותת צלול את הנזק שגרמה ספינת משא לאלמוגים במפרץ אילת.
האירוע התרחש  ב-12 לאוקטבר 2015  במהלכו הגיע הספינה לנמל כדי להעמיס תבואה. הספינה  נסחפה לריף הדולפינים. כדי למנוע היסחפות נוספת, הפעיל רב החובל את כל המנועים. פעולה זו גרמה  לנזק לאלמוגים שכוסו באבק ובחומרים מזוהמים. צוותים של רשות הטבע והגנים וריף האלמוגים יצאו למקום כדי לנסות להסיר את האבק באמצעות יצירת גלים קטנים במים.
"צלול" דורשת מהגורמים המוסמכים לנהל חקירה מהירה ושקופה, להעמיד את האחראים לדין ולדרוש שיתקנו את הנזקים".תאונה במפרץ - ידיעות אחרונות